בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הליך השימוע מאפשר לנחקר, או החשוד, להציג את גרסתו המורחבת, להביא מסמכים, תצהירי עדים או טענות אליבי שלא נחקרו ● ההיסטוריה המשפטית של "השימועים" מלמדת שבמקרים רבים החשדות שבהמלצות היועץ או הפרקליטות לא הגיעו לכלל מימוש, התיקים נסגרו או ההמלצות שונו לקולא ● ראו את פרשת חברות הקש של ליברמן, תיק השוחד של זינגר, ראש עיריית צפת גפסו ועוד...
|
פרשנויות משפטיות [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
לא לשלוף חרבות - עוד יכולות להיות הפתעות שיעור קצר במשפטים: עקרונות משפט פלילי וציבורי, ניהול משפטים, חקירות והמלצות, וידע בסיסי לפני הבחירות. כשאני שומע ורואה את הפרשנויות המשפטיות, להבדיל מהפוליטיות, הקשורות לחקירות תיקי נתניהו, על-ידי פרשנים מנופחים בחשיבות עצמית, הן מהצד המשפטי והן הפוליטי, בא לי לפעמים לצחוק ולפעמים לגחך על הפרשנויות שלהם, שהן לא רק חד-צדדיות אלא גם לא נכונות ולפעמים לא נכונות משפטית. בקשר לחקירות נתניהו: אין ספק שהיה מקום לחקור ביסודיות את האשמות, אבל מה שהשחיר או זיהם את החקירות היו ההדלפות המאסיביות ולפעמים און ליין מהחקירות של כל המעורבים בפרשה על בסיס יומי או שבועי. בארה"ב ייתכן שסוג כזה של חקירות של פגיעה בכללי הצדק הטבעי, והטיית החקירות בכיוון אחד, היו בסיס לפסילה. עקרון נוסף שנזנח והופר ברגל וביד גסה הוא עקרון שמירת האיזון בין הצדדים - הנחקר העדים והמשטרה, ועקרון האוביקטיביות והחתירה לגילוי האמת העובדתית. המשטרה והפרקליטות שכחו מזמן שתפקידם על-פי החוק הוא להגיע לחקר האמת. שני הגופים האלה, שהם זרוע של הרשות המבצעת, מייצגים את הציבור ואת האינטרס של הציבור. כלומר, תפקידם להיות ניטרליים, אוביקטיביים ולהדגיש ולחקור לא רק לצורכי הרשעה אלא גם עובדות ונתונים שפועלים לטובת הנחקר או הנאשם, ואת זה לא תמיד עושים או משתדלים לעשות כאשר הדגש תמיד ניתן יותר על ההרשעה. דוגמה קלאסית לכך נתנו פרקליטי נתניהו והוא עצמו כאשר ביקש, גם אם באיחור מסוים, לבצע עימות עם עדי מדינה. אז נכון שעדי מדינה הם כלי חקירתי המוגדר כרוע הכרחי ולא חייבים להיעתר לעימות. ולא לשכוח מה זה עדי מדינה. אלו לא עדים רגילים. מדובר בעדים שהם עבריינים לפי הגדרתם והם בהחלט יכולים לעגל, לתחמן, ליפות, לשנות עובדות כדי שיתאמו לסיפור, כי הם מתוגמלים עבור העדות שלהם, ועל-פי החוק עדותם מחייבת סיוע. כלומר, ההחלטה הייתה אי-ביצוע עימות בנסיבות אלה. ולא לשכוח לרגע מדובר בכל זאת בראש ממשלה ולא בנחקר מן השורה. ולמה המשטרה התנגדה? כי נבהלה ופחדה שהעדים האלה ישברו, ייסוגו, ישנו או יתחילו לגמגם בעימות שיפגע קשות בתיק. וזאת בלי להזכיר שהסנגוריה הגישה רשימה של 60 עדים נוספים לחקירה שסורבו, וניתן יהיה להביאם במסגרת הסניגוריה. לגוף הפרשה: פרסום ההמלצות, אילו נעשו שלושה חודשים לפני הבחירות, היה במסגרת זמן סביר. פרסומם 40 יום לפני הוא שגוי, לא רצוי ופועל בניגוד להנחיות היועץ עצמו שפרסם הנחיות בנושא זה. כלומר, הוא פועל בניגוד להנחיותיו. שנית, ההמלצות לפני שימוע הן לא ההחלטות אחרי שימוע, וההחלטות אחרי שימוע הן לא החלטות הסופיות של בית המשפט וכבר היו דברים מעולם ועוד יהיו גם בפרשיות אלה. ההרשעה בתקשורת הוא נושא שונה לגמרי. וכדאי להזכיר, אם מדובר בשלטון חוק אזי כל התומכים בחוק הקיים חייבים להבין ולקבל את הקביעה של חוק יסוד הממשלה, לפיו ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו למרות כתב אישום אם יוגש אחרי שימוע, עד פסק דין חלוט של בית משפט. והרי לכם קיצור תולדות המשפט הפלילי ציבורי על רגל אחת.
|
|
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
|
|
תאריך:
|
05/03/2019
|
|
|
עודכן:
|
05/03/2019
|
|
עו"ד אברהם פכטר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גדעון אמיר
|
8/03/19 04:25
|
|
בנימין נתניהו עורך מסע של דה-מוניזציה לרשויות אכיפת החוק בישראל. בתפקידו כראש ממשלה הוא משלב עוצמות של שנאה ותיעוב שלו כלפי כל מה שנראה בעיניו שמאל, עם עוצמות של שנאה כלפי "פקידות בשירות השמאל" והדבקת תוויות שנאה לשמאלניות כדוגמת "השמאלן אביחי מנדלביט", המכהן בתפקיד של היועץ המשפטי לממשלה.
|
|
|
הנאשם בלקיחת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים נתניהו טוען, במסגרת מאמציו לאחד את העבריינות והסוגיה המשפטית הפרטית שלו עם הנושאים הפוליטיים העומדים על הפרק, כי בהתקפה על השחיתות שהוא מייצג יש ניסיון להפיל את הימין ואת המתווה הפוליטי המזוהה עם הימין. הבה נניח, לצורך הדיון, כי אכן התיזה הגורסת שעמדות הימין נמצאות בסכנה וכי עמידתו של נתניהו בראש הליכוד מסכנת עוד יותר את שלטון הימין. אם כך, כמי שחרד לעמדות הללו וחושש מכישלונן בבחירות, מה ראוי יותר מכך שהנאשם נתניהו יפרוש ויאפשר לגוש שלו לנצח בבחירות הקרובות?
|
|
|
בשבוע שעבר (יום ה', 28.2.19), עמדנו בפני הכרעה נוספת בסאגה, שהכי ראוי לכנותה הרדיפה הפוליטית של בנימין נתניהו ומשפחתו. מזג האוויר היה גשום וכמוהו הייתה גם האווירה הציבורית. מצד אחד עמדו אויבי ראש ה ממשלה ומן הצד האחר אלה שקיוו שהשכל הישר ינצח ואני ביניהם. כינוי יריביו של ראש הממשלה "אויבים", נובע מהתנהלותם כלפיו בכל הקדנציה הנוכחית של הממשלה והכנסת. במיוחד אמורים הדברים לגבי התקופה מאז החלה סערת החקירות, שכל תכליתה "צליבת" ראש הממשלה במטרה להדיחו מחוץ להליך הבחירות הנורמטיבי של דמוקרטיה תקינה. אין מעשה נבלה שלא נעשה בו שימוש במהלך סאגה זו ואין כשל נורמטיבי אחד שהתהליך לא כשל בו.
|
|
|
בימים אלה, ממש, נזכרתי בימי שחרות שלי,כשהייתי סטודנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובשיעור הראשון בקורס 'דיני עונשין', אמר, חזר ושנה בפנינו פרופ' אהרן אנקר את המשפט האלמותי, לפיו: 'אדם הנו בחזקת זכאי, עד שיורשע בכתב אישום שהוגש נגדו'. בטון מינורי משהו הוסיף ואמר הפרופסור הנכבד, כי כל עוד לא אמרה ערכאת הערעור את דברה ופסק הדין המרשיע אינו חלוט, קיימת אפשרות שפסק הדין המרשיע יתהפך והמורשע בערכאה הראשונה, יהפוך לזכאי וצח כשלג, בפסק הדין החלוט שייצא מלפני ערכאת הערעור.
|
|
|
פרקליט המדינה, שי ניצן, דוחה (יום א', 3.3.19) את התקפותיו של ראש ה ממשלה, בנימין נתניהו, על בכירי הפרקליטות בעקבות כתב החשדות בעניינו. זוהי התייחסות פומבית ראשונה של אחד מבכירי הפרקליטות להחלטתו של היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, שפורסמה בשבוע שעבר (28.2.19).
|
|
|
|