עבור אדם שאינו בקיא במדינת ישראל, בפלאיה, בגווניה ובניסיה, הדרוזים נראים ונשמעים כמו ערבים ולפיכך משויכים לדת האיסלאם. אלא שהדרוזים הם דת סודית שבראשה הנביא יתרו (חותנו של משה, אבי ציפורה אשתו) שזכה לפרשה שתקרא על שמו בתורה. הם מאמינים בגלגול נשמות. הדרוזים מתחתנים בינם לבין עצמם, אם כי הפתיחות המודרנית שוברת גם מסורת זאת.
הדרוזים חיים בעיקר בראשי הרים בישראל, לבנון וסוריה, והם מצליחים להתקיים ולשרוד מזה מאות שנים שכן הם נאמנים לשלטון המקומי. כך יוצא שחברי בני אותה משפחה מורחבת החיים משני צידי הגבול (לדוגמה ישראל-סוריה), נאמנים לשני משטרים הנמצאים במצב מלחמה זה עם זה.
איני יודע אם יש מיעוט יותר נאמן למדינת ישראל מאשר הדרוזים. ישראלים שווי זכויות ושווי חובות, כמעט כל בני הנוער שלהם מתגייסים לשרות בצה"ל - צבא ההגנה של המדינה היהודית - והם שכלו במלחמות ישראל ובפעולות איבה הרבה מעבר למספרם היחסי באוכלוסייה.
לכבוד יום העצמאות השנה, הוזמנו שני חברי העדה הדרוזית ללוס אנג׳לס על-ידי מת"י - מרכז תרבות ישראלי. מנדי ספדי עוסק בהסברה למען ישראל בחו"ל ועיקר מומחיותו בכל הנעשה בסוריה.
שכיב שנאן הוא חבר כנסת לשעבר ששכל את בנו בפיגוע טרור בהר-הבית ב-2017. בנו היה אחד משני שוטרים דרוזים שנרצחו באותו יום. בשנת 1936 משפחתו שכלה אחד מבניה שהעז לקנות אצל היהודים בצפת, ובשנת 1956 המשפחה שכלה בן נוסף בפיגוע בדרום. שלושה דורות, כאב שאינו פוסק ורק הולך ומתגבר.
הצטרפו אלי למספר תמונות מהביקור בעיר המלאכים.
אעלה על נס דרוזי נוסף, ריאד חסון, שהיה מזכיר המועצה של דלית-אל-כרמל ועספיא, ואשר מתמיד לסוע לדבר עבור ישראל במקומות רגישים ביותר, לדוגמה בדרום אפריקה.
כל אימת שדרוזי, שנראה ונשמע מוסלמי, הדובר ערבית על בוריה ושקשה להבדילו מ"אחיו" הערבים, קם ומדבר למען ישראל (לרוב באנגלית עילגת), הרי מצליח הוא הרבה יותר מאשר כשאני, שנראה ונשמע ישראלי (יהודי) קם להגן על מדינתי.
כדאי לנצל צבא הסברה זה - מעבר לקורבן שהם משלמים על היותם חלק בלתי נפרד מרקמת העם היהודי במדינתו.
מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
