קריאת כתב האישום בו הודתה
שרה נתניהו, מלמד עד כמה הפרקליטות הקלה איתה - ביחס לעובדות בהן מודה נתניהו עצמה. למרות שהפרקליטות טורחת להדגיש שוב ושוב שמדובר ב"ניצול טעות ללא כוונת מרמה", הרי שהתיאור העובדתי מלמד על מרמה מתוכננת וממושכת.
סעיף 4 לכתב האישום מתאר את התנהלותה הכללית של נתניהו במעון ראש הממשלה: "הנאשמת הנחתה את הנאשם [עזרא סיידוף] ואת אבות הבית במעון באשר למצרכים ולשירותים שהיא מבקשת שיוספקו לה על-ידי המשרד [ראש הממשלה]. לעיתים, כאשר המצרכים והשירותים לא סופקו, או לא סופקו לשביעות רצונה, הפצירה הנאשמת בנאשם שישיג ויסדיר את אספקת השירות או המוצר המבוקש, זאת גם במקרים בהם ידעה כי הדבר אינו כלול בהוצאות המאושרות על-ידי המשרד ואף במקרים בהם הנאשם הסביר לנאשמת כי אין הצדקה למימון אותו שירות או אותו מוצר".
בלשון בני אדם: נתניהו רצתה לקבל מוצרים ושירותים על חשבון המדינה, גם כאשר ידעה שאין הצדקה למימון ממלכתי. היא פנתה לסיידוף כדי שיסדר לה את אותם מוצרים ושירותים על חשבון המדינה. נתניהו הוציאה מן המדינה כספים שלא הגיעו לה, בצורה מודעת ומתוכננת. זוהי מרמה.
סעיף 5 מספר, כי במעון ראש הממשלה הועסקה מבשלת "אשר הוצגה כלפי המשרד כעובדת כללית, וכך תוך ניצול מכוון (ללא מרמה) של טעות הגורמים המוסמכים במשרד שלא ידעו על העסקתה של מבשלת במעון ובניגוד לנהלים ולכללים שנקבעו בעניין זה, התקבל מימון חופף בחלקו על חשבון אוצר המדינה להוצאות ההסעדה במעון".
בלשון בני אדם: נתניהו הסתירה ממשרד ראש הממשלה את העובדה שבמעון מועסקת מבשלת. כך נוצרה אותה טעות, שהיא וסיידוף ניצלו כדי לקבל מימון כפול להזמנת ארוחות - הוצאה שהמדינה לא הייתה אמורה לשאת בו. אז מבחינה משפטית המדינה הסכימה לומר שהמעשה היה מכוון אך ללא מרמה; מבחינה עובדתית - זוהי מרמה.
נחזור אחורה, לסעיף 3 בכתב האישום. "חרף העובדה שבמעון הועסקו מבשלות ועל כן לא ניתן היה להזמין מזון מבושל ממסעדות, מגבלה לה הייתה מודעת הנאשמת, הורתה הנאשמת כדבר שבשגרה לעובדי המעון (מזכירותיה ואבות הבית) להזמין ארוחות מוכנות ממסעדות עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם, תוך שהנאשמת והנאשם נמנעים מלומר לגורמים הרלוונטיים שבמעון מועסקת מבשלת. כמו-כן במספר מקרים, הורתה להזמין שפים ממסעדות כדי שאלה יבשלו את האוכל לארוחות בהן התארחו במעון אורחים. כך זאת תוך ניצול מכוון - ללא מרמה - של טעות אנשי החשבות במשרד ראש הממשלה".
בלשון בני אדם: נתניהו ידעה שהמדינה לא אמורה לממן מזון מבחוץ והעסקת שפים במעון ראש הממשלה. אבל שוב ושוב ("כדבר שבשגרה") היא הורתה להזמין מזון ושפים. את המימון היא וסיידוף השיגו תוך ניצול העובדה שאנשי החשבות במשרד ראש הממשלה לא ידעו שיש במעון מבשלת. ולמה הם לא ידעו? - כי המבשלות הוצגו כ"עובדות כלליות" ואיש לא סיפר מה הן באמת עושות. זוהי מרמה.
נסכם. שרה נתניהו ידעה היטב שהמדינה לא אמורה לממן מזון ממסעדות והעסקת שפים. זה לא הזיז לה. היא ניצלה את העובדה שמשרד ראש הממשלה לא ידע שיש לה מבשלת - "טעות" שיש לפחות רושם שנוצרה בכוונה - וכך קיבלה 393,000 שקל על חשבון המדינה. בלשון בני אדם, זוהי מרמה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
