הכשלים במינוי שופטים בפועל בידי שר המשפטים

בחירת שופטים ושופטות בישראל מתבצעת, בדרך כלל, בידי וועדה לבחירת שופטים (ולהלן: "הוועדה"), שהוקמה לצורך בחירתם של שופטים ושופטות אלה, מכוח חוק יסוד: השפיטה.

סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה קובע, כי שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים. עוד קובע, סעיף זה לחוק יסוד: השפיטה, כי הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב-ראש הוועדה.

החוק מאפשר לוועדה לבחור שופטים, אף אם פחת מספר חבריה, מתשעה חברים, כל עוד מצויים ונכללים בוועדה זו שבעה חברי ועדה.

בהתאם לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים), התשמ"ד- 1984 (ולהלן: "הכללים"), שנחקקו בידי שר המשפטים, מכוח סמכותו לעשות כן, על-פי הוראות חוק יסוד: השפיטה, הרי נקבעה חובת פרסום והודעה מוקדמת, המאפשרת התנגדות למינויים של מועמדים לשפיטה.

סעיף 11 (א) לכללים אלה קובע, כי לא יובא עניינו של מועמד לדיון בפני ועדת הבחירה אלא לאחר שהודעה בדבר היותו מועמד פורסמה ברשומות 45 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותו.

סעיף 11 (ב) לאותם כללים קובע, כי כל אדם רשאי, בתוך 20 ימים ממועד פרסום שמות המועמדים כאמור בכלל משנה (א), לפנות לוועדת הבחירה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת שופט, והוועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה.
למרות דרך סדירה ומסודרת זו של בחירת שופטים, הדרישה לפרסום מוקדם של שמות המועמדים, תוך מתן אפשרות לציבור להתנגד למועמדותם של מועמד או מועמדת זו לתפקיד שפיטה, הרי קיים חריג למינוי סדיר ומסודר שכזה.

סעיף 10 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 קובע, כי שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון שופט בית המשפט העליון - לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי; שופט בית משפט מחוזי - לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום, שופט בית משפט שלום - לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום ושופט תעבורה - לשופט בית משפט שלום.

הכללים קובעים, כי כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולעניין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

מינוי שופטים בפועל מאפשר לשר המשפטים למנות שופטים ושופטים בפועל, בלי פרסום מראש ובכך נמנעת אפשרות של הציבור להתנגד למינוי שכזה. זאת ועוד. החוק אינו מונע מינוי בפועל של שופטים ושופטות שמועמדותם לשפיטה נכשלה - לאחר בדיקה ושקילה ראויה - כנהוג במינויים סדורים, קודם שהם מובאים לאישור הוועדה לבחירת השופטים.

שר המשפטים רשאי לפי הוראות החוק למנות שופט או שופטת במינוי בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים ולעניין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון. בכל הכבוד הראוי הפליה זו בין תקופות המינוי בין תקופות המינוי של מינוי שופט בפועל לבין מינוי שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם, אינה ראויה ואינה מוצדקת.

מן הראוי להטיל מגבלות והגבלות על אפשרות מינוי שופטים ושופטות בפועל, בידי שר המשפטים. לדוגמה - מי שמועמדותם נדחתה ונפסלה בידי הוועדה לבחירת שופטים לא יוכלו להתמנות לכהונת שופטים בפועל, משך חמש שנים, ממועד הפסילה.

כמו-כן מן הראוי לצמצם את תקופת המינוי בפועל בין אם מדובר במינוי בשופט ובין אם מדובר שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם, לתקופה של שנה אחת. בתקופה זה ניתן יהיה להתרשם אם מדובר במינוי ראוי ואז ניתן יהיה להאריכו ולחלופין - במקרה של מינוי בלתי ראוי ובלתי מתאים לא יוארך הוא עוד.