דנה וייס מסרה בערוץ 12 כי שר החוץ ישראל כ"ץ הגה רעיון מדיני לחתור להסכם אי-לוחמה עם מדינות ערב במזרח התיכון, שהוא פחות משלום, אבל שם קץ למצב המלחמה הפורמלי. בעצם אנו חדלים להיות אויבים של סעודיה והמפרציות - non belligerency agreement . הלוואי, מי ייתן. וייס גם הודיעה כי האמריקנים תומכים ברעיון. בצדק, מי לא? זה רעיון יפה, וזה רעיון שאין לו ידיים ורגליים.
מה לעשות, יש עדיין מעטים מזקני השבט, פעם זה היה תואר כבוד שהפך בימינו לגנאי, הזוכרים את הסיבוב הקודם. לפני מלחמת יום הכיפורים הציע אותו משה דיין בהקשר לרעיונו המבריק (שהתקבל על דעת אנואר סאדאת ונדחה מפי
גולדה מאיר) לנסיגה חלקית מתעלת סואץ. גולדה טירפדה, וגם לולא כן ייתכן שההסדר עם מצרים היה יוצא לפועל, אבל ספק אם סאדאת יכול היה להרשות לעצמו לחתום על הסכם גורף לסיום מצב המלחמה. עתה? זה בוודאי בלתי אפשרי.
יש מצב של אי-לוחמה בפועל, וטוב שכך, וגם הוא בסכנה נוכח הירידה במעמדה של ארצות הברית. אבל שהסעודים יחתמו על זה נוכח העויינות של אירן? וסוריה-רוסיה? והצרות שהיא חווה בתימן? ועל אחת כמה וכמה המפרציות החלשות?
נותרתי כנראה אחרון מהדור שידע את הימים בהם כל מילה במסמכים המדיניים נשקלה היטב ו
הנרי קיסינג'ר ניהל את העולם בתבונה מול הסובייטים ומדינות ערב וישראל. חגי אשד ויוסף חריף ואריה צימוקי וארי רט וגבריאל שטרן - מי ייגול עפר מעיניכם, ונעקוב מקץ כמעט 50 שנים מחדש אחרי המהלך הזה של אי-לוחמה.
רגע, לכל זה יש גם "אבל". האבל הוא שתמורת הסכם כזה ישראל תידרש לתשלום אדיר. מה למשל? לשלטון יהודי-מוסלמי (ואולי גם נוצרי) בהר-הבית. מוכן כץ? דנה וייס, אנא שאלי אותו. או להתחייבות כי תחדל מן הבנייה ביהודה ובשומרון עד להשגת הסכם עם הפלשתינים? או להכרה במזרח ירושלים כבירת פלשתין גם אם הניהול הביטחוני יישאר בידי ישראל? לא כלום? אהה, אם כן מדוע שיעשו עימנו הסכם אי-לוחמה? הם יביאו על עצמם צרה צרורה מול הקיצוניים בטהרן ובביירות ובעזה ובדמשק וברמאללה בלי כל תמורה? לצערי, לצער כולנו, חלומות באספמיה.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
