חפץ, מאהבת, סיכום ביניים

מסקנות הביניים שלי, והן עשויות או עלולות להשתנות אם יתגלו עובדות חדשות, בפרשת ניר חפץ והמאהבת שחשף שר המשפטים אמיר אוחנה תוך צפצוף על בית המשפט:

מן הזיכרון: עורכת הדין ליאורה גלאט-ברקוביץ', אישה ערכית וישרה, שעבדה בפרקליטות, חששה כי הממונים עליה אינם מקדמים כראוי את החשד לעבירות פליליות של אריאל שרון. היא טיפלה באחד הנושאים והדליפה מסמך לעיתונאי ברוך קרא, מהשורה הראשונה של הלוחמים בשחיתות בתקשורת.

היא נתפסה ונענשה, אבל הניסיון לנצל מעשה שגוי עם כוונה נקיית כפיים לא בלם את החקירה בפרשיות משפחת שרון, למרות שאנשיו של שרון ניסו לעשות מטעמים מן הכשל כפי שעושה עתה אוחנה בפרשת ניר חפץ. בסופו של דבר היועץ המשפטי מנחם (מני) מזוז סגר את תיק האי היווני (בניגוד לדעת פרקליטת המדינה עדנה ארבל), שרון חלה ולא ניתן היה להמשיך בחקירה, ובנו עומרי ישב תחתיו בכלא בפסק דין אמיץ של עדנה בקנשטיין. כך זכור לי.

אז התקיים סימפוזיון בהשתתפות העיתונאים אמנון אברמוביץ, אמיר אורן ונחום ברנע. אברמוביץ' נקט עמדה מוזרה, שיש לשמור על שרון כמו אתרוג. דהיינו לא להכביד עליו בענייני משפט ופלילים וחקירות כי הוא נחוץ להינתקות מגוש-קטיף שבעזה.

עורך מעריב אמנון דנקנר הפנה את שימת לבי לדברים, פרסמתי אותם למחרת היום כידיעה עם פרשנות שמסתייגת מעמדתו של אברמוביץ' (חגי סגל ב"מקור ראשון" לא הזכיר זאת במסה הענקית שפרסם השבוע על התקשורת בישראל). כך זכור לי.

שאלות אישיות

דורית ביניש ניהלה ביד רמה ובאומץ את החקירה נגד אריה דרעי, שמחוגו באו התקפות על אורח ניהול הדברים על ידה (בקשר לעד מדינה שישב במעצר בשוייץ). הוויכוח הזה לא גרם לה לסטות מהמשך החקירה עד תומה. דרעי גמר בכלא. כך זכור לי.

עורך הדין אורי קורב, אז בפרקליטות, אמר דבר שטות על השופטים ואהוד אולמרט ואנשיו ניסו לעשות מזה מטעמים. לא עזר להם. אולמרט נידון לכלא גם בירושלים וגם בתל אביב. גם אם הייתה לקורב תקלה מילולית הצדק נטחן לאט, אבל נכון, ואולמרט ראה את הכלא. כך זכור לי.

ב-2006 הסתבך חיים רמון בפרשת הנשיקה עם הקצינה בלשכת ראש הממשלה. נדמה לי ששמה לא פורסם עד היום (ובצדק, ולא נגרם כל נזק לזכות הציבור לדעת). יותר מזה, רמון גילה פגמים ממשיים בעבודת הפרקליטות בתביעה המשפטית נגדו, אבל לא היה בכך כדי לעצור את ההליך, ובצדק (זה שפרשת רות דוד בעניין אחר טרם הגיעה לסיומה זו שערורייה בפני עצמה). כך זכור לי.

ועתה, על-סמך המידע שיש בידי ואני מניח כי אינו מלא אני סבור: המשטרה טעתה בעניין זה בבירור וצריכה להסיק מסקנות.

דווקא משום כך איני משוכנע שצריך לפרסם פרטים, אבל זה עניין לבית המשפט, יחליט את אשר יחליט. מה שברור הוא כי תקלה זו אינה משנה כהוא-זה את ההליך המשפטי המתנהל בעניינו של ביבי. ואת משקל עדותו של ניר חפץ, שרק בית משפט מוסמך להעריכה. תומכי ביבי משתמשים בפעלולים המשמיעים קולות ומראות של רעמים וברקים, אבל גשם איין. העובדות נותרו מוצקות אף שנעשתה שגיאה במשטרה. המשך יבוא באחד הימים.

[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]