בנק הפועלים דיווח לבית המשפט המחוזי בירושלים (5.8.07), כי קבוצת חפציבה חייבת לו 99 מיליון שקל, הלוואה שקיבלה בעבר. ואולם, הבנק לא דיווח, כי הכסף לפרעון החוב נמצא כבר חדשים רבים בידי הנאמן, ולא הועבר לבנק בשל מחלוקת שולית על עמלה.
בנק הפועלים הילווה לפני שנים עשרות מליוני שקלים לקבוצת חפציבה כדי לממן את בניית בית המשרדים של בזק בכניסה לירושלים. בנין המשרדים משועבד לבנק, כביטחון לפרעון ההלוואה. יתרת החוב עמדה בנובמבר 2006 על 91 מיליון שקל, והיא תפחה עד היום, בגלל חיובי רבית חריגה, ל-99.4 מיליון שקל.
חפציבה-ג'רוזלם גייסה בנובמבר אשתקד 167 מיליון שקל בהנפקת 3 סדרות של אג"ח בבורסה. החברה הודיעה אז רשמית, כי 91 מיליון שקל מתמורת ההנפקה מיועדים לפרעון החוב לבנק הפועלים. ואכן, זמן קצר לאחר ההנפקה העבירה חפציבה 86.4 מיליון שקל (כנראה שהיתה מחלוקת על הסכום המדויק של החוב) לזיו-האפט נאמנות, שהיא הנאמן על האג"ח. זיו-האפט היתה אמורה להעביר את הכסף לבנק הפועלים, לפרעון ההלואה.
אלא שהכסף לא הועבר עד היום. בנק הפועלים הודיע לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי קבוצת חפציבה חייבת לו 343 מיליון שקל, והוא הנושה הבודד הגדול ביותר של הקבוצה. הבנק הודיע לביהמ"ש, כי 99.4 מיליון שקל - 29% מסך החוב - הם ההלוואה שנתן בעיסקת בזק. הבנק הציג את החובות הגדולים, כדי לשכנע את בית המשפט שיש למנות כונסי נכסים לחפציבה-ג'רוזלם.
האם השופט יודע שהכסף נמצא?
האמת היא, כאמור, שכמעט כל הכסף להבטחת האג"ח נמצא אצל הנאמן - זיו-האפט, אך זה אינו מעבירו לבנק. פרט זה לא צוין בהודעת הבנק לבית המשפט. אין לדעת האם השופט דוד חשין, האמור להמשיך ולדון בבקשת בנק הפועלים ביום ה' הקרוב, יודע שהכסף נמצא בידי נאמן, האמור להעביר אותו לבנק.
לא ניתן היה לקבל את הסבריהם של שלמה זיו (העומד בראש זיו-האפט) ושל נציג בנק הפועלים, עו"ד אילן שביט. היועץ המשפטי של חפציבה ג'רוזלם, עו"ד פז רימר, סיפק ל-Nfc את ההסבר.
עו"ד רימר: "קיימת מחלקות בין החברה לבין בנק הפועלים על גובה העמלה שהבנק זכאי לגבות, בגין פרעון מוקדם של ההלוואה. אני מקוה שהמחלוקת תפתר בקרוב, הנאמן יעביר את הכסף, ונוכל להקטין במידה ניכרת את החוב של קבוצת חפציבה לבנק הפועלים".
אי-העברת הכסף פוגעת בבעלי אגרות החוב של חפציבה-ג'רוזלם: הם אמורים לקבל, כביטחון להלוואה, שיעבוד ראשון על בנין בזק. אולם הבנין משועבד כיום, בגין ההלוואה, לבנק הפועלים, ולכן אין הם יכולים לקבל את השיעבוד.
מצבם של בעלי האג"ח מסדרה א', שהילוו לחפציבה 85 מיליון שקל, טוב, משום שבקופת זיו-האפט נמצאים, במזומן, 87.9 מיליון שקל, המכסים את כל החוב. אולם, מצבם של בעלי אג"ח סדרה ג', שהילוו לחפציבה 45 מיליון שקל, אינו טוב: הם אמורים לקבל, כביטחון, שיעבוד שני על בנין בזק, אך כרגע אין הם יכולים לקבלו, כאמור.
מה קרה ל-60 מיליון שקל שהיו בקופה?
זיו-האפט נאמנות הודיעה (6.8.07), כי היא עשויה לפנות לבית המשפט המחוזי בת"א, כדי שימנה מנהל מיוחד לחפציבה-ג'רוזלם. תפקידו יהיה לאתר את נכסי החברה, כדי להבטיח את פרעון האג"ח, כולל 37 מיליון שקל לבעלי אג"ח ב', שאינם מבוטחים בשיעבודים או במזומנים. זיו-האפט גם יבקשו למנות רואה חשבון חיצוני כדי לחקור את הנעשה בחברה.
אחת השאלות המרכזיות שיש לבדוק היא, האם בקופת החברה עדיין נמצאים 60 מיליון שקל, שהיו בקופתה ב-30 במרס. כל פניות זיו-האפט להנהלת החברה, כדי לברר את העניין, לא נענו.
זיו האפט מתארת פגישה שערכו אנשיה ביום ו' ביום 3 באוגוסט, עם הנהלת חפציבה-ג'רוזלם. היות והמנכ"ל בועז יונה נעלם, התיצבו מצד חפציבה הדירקטורים אורית זיו, משה גדעון ואברהם לוי, וכן שני עורכי דין. אנשי זיו-האפט דרשו לדעת כמה כסף נמצא במזומן בחשבונות החברה בבנק - אך לא נענו עד היום.
