אם הסכם הסחר בין ארה"ב לסין – המכונה "השלב הראשון" – ייצא לפועל כמתוכנן, יוכפלו בתוך שנתיים הרכישות הסיניות של מוצרי תעשיה וחקלאות אמריקניים, ומשקיעים מארה"ב יקבלו סוף-סוף גישה לכמה מחברות הפיננסים הסיניות. אך בפועל – טוען דייוויד לינץ' בוושינגטון פוסט – דומה ששתי המדינות דווקא מתקרבות יותר לגט כלכלי.

המרחק משיחות הסחר, מתכוון משרד המסחר האמריקני לפרסם תקנות חדשות, האוסרות ייצוא טכנולוגיה מתקדמת לסין – למשל בינה מלאכותית. ועדה חוקרת בראשות משרד האוצר בודקת את ההשקעות הגוברות של סין בחברות אמריקניות. ובחודש נובמבר הודיע משרד המשפטים על הגשת כתב אישום נוסף נגד אזרח סיני על גניבת סודות מסחריים.

סין מצידה פועלת גם היא להתנתק מיחסי מסחר דו-צדדיים עם ארה"ב. לאחר שענקית הטלקומוניקציה ZTE כמעט סולקה מפעילות בארה"ב, שב והדגיש הנשיא שי ג'ינפינג את המאמצים להקטין את תלותה של סין בטכנולוגיה אמריקנית. הוא רוצה שהחברות הסיניות יוכלו להיות עצמאיות בעשרה תחומי מפתח, ובהם בינה מלאכותית וכלי רכב חשמליים, והציב יעדים נקודתיים לכל מגזר.

ארה"ב חוששת שהגישה הסינית לטכנולוגיה מתקדמת, תהפוך מערכות צבאיות, תקשורתיות ותחבורתיות חיוניות לפגיעות לחבלה או ריגול. הממשל כבר הגביל משמעותית את קשרי הסחר עם חברת Huawei. שר המסחר, וילבור רוס, הציע בנובמבר לבדוק נקודתית כל רכישה של מידע, טלקומוניקציה וטכנולוגיה מגורם זר, כדי לוודא שאינה פוגעת בביטחון הלאומי.

הקו הנוקשה כלפי סין זוכה לתמיכה בין-מפלגתית בקונגרס, אך הרצון לנתק את מגזרי הטכנולוגיה בשתי המדינות גורם להתנגדות מצד ענף הטכנולוגיה האמריקני ובני בריתו בוושינגטון. משרד המסחר אמור לפרסם באוגוסט הקרוב את התקנות החדשות, שבמקור נועדו להגביל את הייצוא של 14 טכנולוגיות לסין, ובהן רובוטיקה, ביוטכנולוגיה ומיחשוב קוונטום. כעת ההערכה היא שהן יעסקו רק בחלק מטכנולוגיות אלו, כאשר המיקוד יהיה לא בבלימת רכישת חברות אמריקניות בידי חברות סיניות, אלא ברכישת ידע אמריקני כתחליף לפיתוח ידע סיני.

במקביל, מצוי משרד המשפטים בשנה השנייה של "הפרויקט הסיני", שמטרתו להתמודד עם מאמציה של בייג'ינג לגנוב סודות טכנולוגיים אמריקניים. ג'ון דמרס, עוזר שר המשפטים לביטחון לאומי, מגדיר את הגישה הסינית בשלוש מילים (שכולן מתחילות באות R): לגנוב, לשכפל, להחליף. השנה הואשמו אזרחים סינים בגניבת טכנולוגיות של טורבינות מחברת ג'נרל אלקטריק, בגניבת טכניקות טיפול במחלות מדבקות מבית חולים במדינת אוהיו ובגניבת אלגוריתם של מיחשוב ענן.

בעוד גופים פדרליים שונים מקשיחים את עמדתם, מדגיש לינץ', הממשל עדיין צריך לגבש אסטרטגיה כוללת כלפי סין. הנשיא דונלד טראמפ מיטלטל בין תיאורה של סין כמי ש"אונסת" את הכלכלה האמריקנית לבין תיאורו של שי כ"חבר טוב וחף מפשע". משרד החוץ מנסה מזה חודשים לנסח מדיניות שכזו, אך המלאכה טרם הושלמה. כך יכול משרד האוצר לקדם השקעות במדינה שמשרד ההגנה רואה כאויבת.

ובינתיים, פרטיו של הסכם הסחר המתגבש אינם ברורים. נציג הסחר האמריקני, רוברט לייטייזר, אומר שההסכם יוביל לרכישות סיניות של מוצרי חקלאות, אנרגיה ותעשיה ב-200 מיליארד דולר בתוך שנתיים. אבל נוסח ההסכם עודנו נמצא בתרגום ובבדיקות סופיות של שני הצדדים, וטרם פורסם. טראמפ אמר שהשיחות על ההסכם הבא יתחילו מיד – אך אין לוח זמנים, אמר לייטייזר.

הממשל מקווה שהההסכם הבא יכניס שינויים בארסנל הסיני של סובסידיות, העדפה לחברות אסטרטגיות מקומיות ופצחנות סייבר. אלא שבצד הסיני הבהירו, שאין לצפות להתקדמות מהירה. לאחר 18 חודשי בריונות וחנפנות מצד טראמפ, הסינים הסיקו שעליהם להגביר את מאמציהם להיפרד מארה"ב. עוד לפני שטראמפ נכנס לתפקידו, שי שאף לפתח את תעשיית המוליכים-למחצה כדי להשתחרר מהתלות בארה"ב. הדחף הזה גבר במהלך שיחות הסחר הסוערות. בחודש דצמבר הקציבה המפלגה הקומוניסטית למשרדי הממשלה שלוש שנים להחליף את כל החומרה והתוכנה תוצרת חוץ במוצרים סיניים.

"חומת האש הגדולה" כבר מונעת מ-1.4 מיליארד תושבי סין את הגישה לענקי הדיגיטל האמריקניים כמו פייסבוק, גוגל וטוויטר. ניתוק מקיף יותר יפגע משמעותית בקשרים מסחריים ומדעיים שנוצרו במשך עשרות שנים. אינטל, למשל, הקימה את מרכז הפיתוח הראשון שלה בסין בשנת 1998, ו-30 שנה מאוחר יותר הקימה מרכז פיתוח המתמקד ברכב אוטונומי.

פקידי ממשלת סין כמעט ואינם מזכירים את תוכנית "תוצרת סין 2025", שמטרתה הייתה שחברות הטכנולוגיה המקומיות יגברו בשנה זו על מתחרותיהן הזרות. היעדים השאפתניים שהוצבו ליצרנים הסינים עוררו את חמתם של פקידים אמריקנים ואחרים, מסביר לינץ', אך גם ללא פרסום – הסינים ממשיכים בעבודה. ההפרדה בין שתי המדינות תהיה מסיבות ביטחוניות, אך יהיו לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת.