סיפורה של אשת הרדיו מרים הרמן

את הקריירה הרדיופונית שלה החלה מרים הרמן, ב-1947 כקריינית ומגישת תוכניות ברדיו המנדטורי "קול ירושלים". לאחר הקמת המדינה והפיכת "קול ירושלים", לקול ישראל הייתה ממייסדות מחלקת השידורים לנוער בקול ישראל ומונתה בתחילת שנות ה-50 לאחראית על תוכניות הנוער ברדיו והייתה קריינית אהובה בתוכניות הילדים והנוער. מי מהוותיקים אינו זוכר את קולה הרדיופוני המשובח. בין השאר הייתה אחראית על תסכיתי הנוער ברדיו שהופקו והוקלטו ב"אולפן הילדים הירושלמי" בהנהלת הבמאי אלף ארי וולף. בשנות החמישים, התבקשה הנהלת הרדיו לפטר את אלף הרי וולף, מנהל אולפני התסכיתים של קול ישראל, על-רקע דעותיו הקומוניסטיות. מרים שהייתה דעתנית וערכית, עמדה לצידו וניהלה מאבק נחוש למניעת פיטוריו ולבסוף הוא המשיך בתפקידו.

בנעוריה הייתה מרים הרמן חברה בתנועת "השומר הצעיר" כאן הכירה חבר לתנועה בשם הלל פליקס בדט (בד) בנו של ד"ר הרמן בדט. הרמן היה משפטן חבר הפרלמנט הגרמני בתקופת רפובליקת ווימאר ציוני שעלה לארץ ב-1933 וממנחיי היסוד להתיישבות ממזרח לכנרת. בנו הלל פליקס באדט (בד)היה אף הוא בצבא הבריטי לחם ב-1948 במעבר מנדלבאום, עבר למושבה כנרת, התפרנס מדייג היה לו שם צריף בו התגורר. לאחר קום המדינה נישאו מרים הרמן והלל פליקס בדט והקימו משפחה, נולד בנם אייל בד, העוסק כיום בכתיבה.

בין שאר תפקידיה בקול ישראל, עסקה מרים הרמן בהדרכת קריינים. לא מעט קריינים החלו דרכם ברדיו בהדרכתה ובהם יורם רונן, רבקה מיכאלי, אסתר סופר, נעמי דליות בני הנדל ועוד. בתחילת שנות ה-50 מונתה לאחראית על תוכניות הנוער ברדיו ובהמשך מונתה למנהלת מחלקת השידורים לילדים ונוער בקול ישראל בין השאר הייתה אחראית על השידורים ברדיו לתלמידי בתי הספר ששודרו עד סוף שנות ה-70 והופסקו עם הופעת הטלוויזיה הלימודית. השידורים הופקו בשיתוף משרד החינוך והתרבות והיו מעין לימודי השלמה לתוכניות הלימודים וכללו מקצועות שונים וידע העשרה כללי.

מרים סופר ניהלה את מחלקת הילדים והנוער של קול ישראל קרוב לשלושה עשורים תוכנית הדגל של המחלקה "פינת הילד". שבמחצית שנות ה-60 לערך עברה להיות משודרת בשעה 2:10 אחר-הצהריים ושונה שמה ל"הַתָּכְנִית לָאֵם וְלַיֶּלֶד". הייתה בתקופת טרום כניסת הטלוויזיה לחיינו תוכנית פופולרית ומואזנת מאוד בקרב בני נוער וילדי ישראל, שודרו בה סיפורים ממיטב יצירות הילדים העברית והמתורגמת .חלק מהסיפורים הוקראו כפי שהם ואחרים הומחזו לתסכיתים ובניהם "מסע הפלאים של נילס הולגרסון", "הרפתקאות אלפונס החתול הג'ינג'י", ועוד. בשנות ה-80 כשהושמעו תלונות על "קיפוח" האב, שונה שם התוכנית ל"לַבָּת, לַבֵּן,וּלְמִי שמִּתְעַנְיֵן. כן שודרו במסגרת מחלקת הילדים והנוער של קול ישראל בהנהלתה של הרמן חידוני "בארץ הלמה" של שמואל רוזן והמגזינים "עולם המדע" ו"חתול בשק". מרים הרמן לא הייתה רק מנהלת המחלקה אלא גם השתתפה בעריכת תוכניות, ובקריאת סיפורים ושירים בקולה.

ב-1984 פרשה מרים הרמן לגמלאות מרשות השידור ובמקומה למנהלת מחלקת הילדים והנוער מונתה נילי המאירי. ב-5 בינואר 1990 הלכה מרים הרמן לעולמה והובאה למנחות בבית עלמין בירושלים בת 71 הייתה במותה.

הותירה אחריה את בעלה פליקס בד, בן, אייל בד, ואח בשם דניאל הרמן איש חינוך ברשת אורט. בעלה ואחיה כבר אינם בחיים. אם איני טועה מרים לא מונצחת ברחוב, כיכר וכדומה. להבנתי ראויה מרים הרמן נוכח פועלה הרב והיותה מחלוצי שידורי תוכניות הילדים והנוער ברדיו ובשל היותה מראשוני הקריינים ברדיו העברי - להנצחה מכובדת.