ציון במשפט תיפדה

טרם היה מסע הכפשות כזה של ראש ממשלה נגד היועץ המשפטי. טרם היה מסע שיסוי כזה כמו של בנימין נתניהו נגד ד"ר אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן-ארי, ובמשטרה רוני אלשיך ומני יצחקי וגדי סיסו.

פעם חשבתי כי מתקפתו של אהוד אולמרט על משה לדור ומיכה לינדשטראוס ויעקב בורובסקי היא השיא. זה כאיין וכאפס לעומת ביבי וניסיונו לשחוק ולרסק את שלטון החוק.

ב-2016, בעודו מזכיר הממשלה ומועמד של ביבי לתפקיד היועץ המשפטי, נפגשתי עם מנדלבליט. אומרים שאיילת שקד המליצה לו. ניר חפץ אירגן. זה היה בביתי ותהיתי אם יהיה מסוגל במקרה הצורך לחקור כראוי את ראש הממשלה. הוא השיב בחיוב. החלטתי להעניק לו אשראי, אבל נותרתי עם ספק.

לא אחת נטיתי לחשוב שמא אני טועה בסרבי למתוח עליו ביקורת דווקא מצד בני האור, שסברו כי הוא ממוסס את החקירה נגד ביבי. היום אני מודה למי שמנע ממני לגלוש לטעות של הטלת ספק ביושרו. פעם אמרה לי אישיות ציבורית כי למנדלבליט "אין אלוהים לבד מן האלוהים", והיום הוכיח כי אכן הוא ראוי למחמאה הזאת.

לא שאין לי מחלוקת עימו בסירובו לחקור את ביבי באזהרה בתיק הצוללות. אך זו מחלוקת עניינית, "לשם שמיים" כפי שנאמר על בית הלל ובית שמאי.

בהעמידו היום את נתניהו לדין העניק מנדלבליט משמעות לפסוק "ציון במשפט תיפדה". הוא גם הוסיף יוקרה אדירה למעמד ישראל בעולם, כאילו זה היום בו "נהרו אליו גויים רבים", אל המרכז הרוחני היהודי בירושלים. יש מעט מדינות, אפילו הן דמוקרטיות, שנוהגות כך. היו ברוכים העושים במלאכה בפרקליטות ובמשטרה ובתקשורת.

[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]