מצביעי הליכוד, וכמובן שאיני מתכוון לכולם, אלא אך ורק לקיצונים שבהם, בטוחים כי רק הם אידאולוגים, ואינם יכולים לעלות על דעתם כי הצד השני יכול להיות אידאולוגי לא פחות. בשל כך הם בטוחים כי הצד השני מאוחד, או בעצם היה מאוחד, אך ורק סביבם, או יותר נכון נגדם, ושהם תמיד במרכז וכי כל השאר מתנהלים לפי מה שהם או נגד מה שהם. אך למעשה, עצם החבירה של
בני גנץ ל
בנימין נתניהו מוכיחה שהעיקרון רק לא ביבי אינו נכון לגביו; ואי הכניסה של
יאיר לפיד ומשה יעלון לממשלת האחדות יכולה תיאורטית להגיע מאידאולוגיה, לא משנה עד כמה אווילית היא, ולאו-דווקא משנאת נתניהו.
מצביעי הליכוד החושבים כי העיקרון רק לא ביבי הוא המנחה את כל מי שלא מסכים איתם הם מתנשאים, זחוחים, שקועים בעצמם ובטוחים כי כל השאר סובבים אותם. הם לא מסוגלים לקלוט את מה שקורה לידם כיוון שהם חושבים שהם השמש של האחר. מבחינתם, כל השאר באים מפוזיציה של רק לא ביבי, והם לא יכולים לעלות על דעתם כי גם למי ששונה מהם יכולה להיות דעה עצמאית אשר לא קשורה אליהם. ההתנשאות הזאת, שיגעון הגדלות הזה, הניתוק המוחלט מהמציאות... זו פשוט יהירות לשמה וגאווה עד אינסוף.
הליכודניקים הם השולטים, הם הקובעים, דברם הוא אשר ייאמר. ועדיין, למרות שהם נמצאים בשלטון עשרים שנים רצופות - 25 אם לא סופרים את הכהונה הקצרצרה של
אהוד ברק - חלקם מתבכיינים בילדותיות כאילו יש איזושהי אליטה ומסרבים לראות נכוחה את המציאות; ובמציאות - הם השלטון, הם האליטה. בנוסף, חלק מהם מתבכיינים וטוענים כי מערכת המשפט היא היא השולטת ולא הם, במה שמעיד כי הם מנותקים מהמציאות. לנתניהו יש 13 שנים בארסנל שלו כראש
ממשלה - 13 שנים, מתוכם עשר רצופות, בהם היה יכול לעשות מה שהוא רוצה עם אותה מערכת אשר נגדה הוא מסית יום וליל. אך הוא מתעקש להציג את המציאות כאילו הוא לא השולט, כאילו יש אחרים השולטים במקומו. הוא עושה זאת בגלל שזה מספק לו תירוץ לכישלונותיו ותשובה לשאלה מדוע, למרות שהשלטון נמצא בידיו, אין הוא פותר את בעיות המדינה, ולא רק זאת, אלא אף הורס אותה. והוא מצליח להלעיט את אותם בוחרים עם הפרופוגנדה השקרית והבזויה הזאת. כאמור, התבכיינות.
נכון, המציאות אכזרית עבור חלק מבוחריו, אך אין להם על מה להתלונן - הם השלטון, קולם הפוליטי הוא שנשמע על פני אחרים; הם בחרו בראש ממשלה אשר מתעמר בהם ומחסל עבורם כל תקווה כלכלית-חינוכית-בריאותית-ביטחונית.
הגיע הזמן לממשלת אחדות
הקלטות
נתן אשל גילו לנו אדם גזען וחשוך, אך הוא צדק בדבר אחד: המחנה הקיצוני של נתניהו, ללא קשר לעדה או מוצא, מאוחד סביב שנאת האחר; שנאת הצד השני. חלק ניכר מהאידיאולוגיה שלהם היא פשוט להיות נגד האידאולוגיה ההפוכה להם בכלל, ונגד ההוויה של האחר בפרט. ואחר כך הם עוד טוענים כי הצד השני מאוחד בשנאה כלפיהם וכלפי נבחר הציבור שלהם אשר המליכו למלך ולמשיח. הרי אותם מצביעים הולכים אחריו בצורה עיוורת ומדקלמים את סיסמאותיו המלאות בהסתה ושיסוי בכל זמן שניתן. קל להם להגיד על האחר שהוא מאוחד בשנאה, כי קשה להם להבין זאת על עצמם. ההתנשאות האליטיסטית הבכיינית שלהם לא מאפשר להם לראות זאת. הם מעל כולם ומנותקים.
לצד השני יש גם יש אידאולוגיה. למשל: בני גנץ דיבר רבות, בשלוש מערכות הבחירות שבהן התמודד, על מערכת הבריאות. עכשיו, עם משבר הקורונה, אנו רואים עד כמה חשוב זה היה. נכון, אי-אפשר היה להתכונן למה שקורה כרגע, כנראה שאף מדינה אחרת לא הייתה יכולה; ונכון, אין ספק כי נתניהו, שאני נמנה עם מתנגדיו הגדולים ביותר, מטפל בנושא באחריות, במנהיגות ובצורה הטובה ביותר, אך אין להתעלם מכך שהגענו למשבר העולמי הזה עם מערכת בריאות אשר קורסת ומפגרת מאחור.
אנו נמצאים במצב חירום והגיע הזמן לממשלת אחדות. ונכון שאני תמיד אמרתי כי לגנץ אסור לשבת עם נתניהו בממשלה, בטח ובטח שלא מתחתיו, כיום, בצל הקורונה, דברים משתנים; נתניהו מטפל במשבר בצורה נפלאה - אפילו אני יכול להודות בכך - ובכלל, צריך את הניסיון שלו, את הקשרים שלו בעולם. הדבר הבעייתי היחידי בהתנהלות שלו כרגע היא שהוא מנצל את המשבר לצרכיו המשפטיים על חשבון הדמוקרטיה, אך את זה ניתן לחסום על-ידי כניסה לממשלת אחדות. אחרי המשבר יהיה זמן לפרק את החבילה ולהחזיר את האיסור שלא לשבת עימו יחד באותה ממשלה. עד אז, הגיע הזמן לשלב ידיים.
אם נתניהו יהיה ראשון ברוטציה, אני בעד להעביר חוק האוסר על ח"כ השקוע בפלילים לקבל את המנדט מהנשיא, ולבטל אותו בסוף הכהונה של גנץ בראשות הממשלה, על-מנת לוודא שנתניהו יעביר לו המושכות ו/או לא יילך לבחירות מייד עם כניסתו של גנץ לבלפור.
ההגנה היא באחריותו ושומה עליו כגוף מבצע למנוע חטיפת אזרחים
