גנץ, סיכום ראשון

אין ספק כי בהיכנסם כגנבים בלילה לממשלה בראשות בנימין נתניהו עסקו בני גנץ וגבי אשכנזי ברמייה ובהפרת אמונים, וזה כה בולט שהרשיעו את עצמם. להקלה בעונש יכול גנץ לטעון כי נתן ידו למרמה ולהפרת אמונים גם כאשר נטה להסתמך על המשותפת בהקמת ממשלת מיעוט (אין ספק כי בל"ד היא גורם עוין לקיום ישראל ומסוכן, ועם רקורד של עסקנים שכמה מהם שלחו ידם לעסוק בבגידה. אבל היחס לכל המשותפת ולמגזר הערבי מטעם הליכוד מסוכן וחמור ומצריך דיון בנפרד. יש "טור שביעי" נפלא של נתן אלתרמן להגנת הח"כ הערבי-קומוניסטי תופיק טובי. הוא פועל בזכות ולא בחסד).

גנץ גם ניהל מהלך נחפז והיסטרי. היה עליו לעמוד בדיבורו ולבחור במאיר כהן ליושב-ראש הכנסת, ואז היה מתגלה הבלוף של ביבי המזיע כי זה אינו צעד שימנע משא-ומתן ביניהם אלא להפך. גנץ גם לא ניסה ברצינות לגייס עריקים מגוש הימין. אולי פחד לעמוד בראש הממשלה כבר עתה. עד כאן. זה העבר, ואנחנו איננו אשת לוט.

לעצם העניין יש לגנץ שני הישגים: הצבתו כשר הביטחון היא ידיעה טובה למדינת ישראל. גם הידיעה כי אבי ניסנקורן יחליף את שר המשפטים אמיר אוחנה, שנוטש עם קלון מקצועי-ציבורי-פוליטי. לעצם העניין אני סבור כי גנץ הלך שולל. ביבי יתעתע בו. הוא עוד ינסה לסחוט ממנו משהו לפני הצגת הממשלה בכנסת. הוא בוודאי יעשה זאת לאחר מכן. אתם מאמינים שביבי יכבד את מילתו ויפרוש בספטמבר 2021? אם כן - אז גנץ פעל כראוי; ואם לאו - "אכל" אותה. כמו שאול מופז. נראה בקרוב.

להשאר על הגלגל

מבחינה זו סברתי כי משה (בוגי) יעלון ויאיר לפיד שגו בפרישתם מכחול-לבן. חבל שלא נכנסו לממשלה. אבל נניח שלא רצו מטעמים מוסריים וציבוריים ראויים. בכל זאת היה עליהם להישאר על ספסלי הכנסת ולרדת לחייהם של חבריהם השרים בממשלה. מדוע? מפני שכאשר ביבי יפר את ההסכם הם יישארו כוח מלוכד להיאבק בו. הכלל של חכמי היהודים ש"אל תפרוש מהציבור" חל עליהם. להתאפק ולצפות ולבחון. כמו שאריק שרון היה אומר כי העיקר להישאר על הגלגל. מילא, חלב שפוך.

נכון שהמלחמה למען שלטון החוק והצדק והיושר והיושרה לא הוכרעה כראוי. אבל בני האור הפסידו רק קרב ולא את המלחמה כולה. להפך, אפילו בהסכם של גנץ עם ביבי יש תאריך לסיום כהונתו של הנאשם (שביבי יסכל). צריך גם לזכור כי אסתר חיות כנשיאת העליון שמתנגדיה מפגינים עתה מול ביתה (וזה בסדר, זו זכותם גם בימי קורונה על-פי התקנות) וד"ר אליעד שרגא שטען בבג"ץ איפשרו לדמוקרטיה לגבור על הקולות הצורמים של הדיקטטורה.

זה קרה השבוע בצער ובכאב ובקושי, אבל אירע (גנץ לא צריך להסכים שיולי אדלשטיין יחזור לא מפני שעשה תכסיס מלוכלך אלא מפני שהפר צו שיפוטי) בני האור הפסידו קרב, אבל המערכה עוד לפנינו. צריך לזכור כי מותר לנהלה בחריפות אבל למדנו ממנחם בגין בשעות הקשות של האיבה הפנימית הגדולה כי "מלחמת אחים לעולם לא". אנו כועסים עליהם, אבל הם אחים אהובים. גם כשהם משליכים בליסטראות מילוליות על שלטון החוק אנו רוצים לשכנעם, ואפילו לכפות עליהם, אבל לא לשבור את המסגרת. יבואו ימים שרוח בגין ולא הרוח הרעה של ביבי יאפיינו את הליכוד שהוא מפלגה לגיטימית וחשובה מאוד. ואנחנו נמשיך. אנו במסע ארוך. ירו עלינו השבוע. התכופפנו בחול. עתה קמים וממשיכים ללכת.