ב-2020 זוכה ההאשטאג (תג הקבצה) הערבי "פלשתין אינה התכלית שלי" לחשיפה גוברת, ומבטא את ההסתייגות הערבית הגוברת מהעניין הפלשתיני.
תופעה זאת עקבית עם ההתייחסות לעניין הפלשתיני של גורמים ערביים שאיפשרו את החתימה על הסכם השלום ישראל-מצרים על-ידי דחיית הלחץ האמריקני (הנשיא קארטר) להתמקד בעניין הפלשתיני. לדוגמה, חסן מלך מרוקו שהעניק רוח גבית חיונית בשלבי הפתיחה של המשא-ומתן: "אש"ף הוא סרטן בגוף הערבי". כך גם הנשיא סאדאת: "אני רוצה מדינה פלשתינית? אינני רוצה עוד נדבך לברה"מ, בנוסף לסוריה, עירק ותימן. אינני רוצה עוד מדינה שתצטרף לחזית הסירוב". ואליהם הצטרף סגן הנשיא ד'אז, חוסני מובארק: "הפלשתינים לא מעניינים אותי ולא את סעודיה והנסיכויות. ירדן לא רוצה מדינה פלשתינית.... לא תהייה מדינה פלשתינית. אתם לא תיתנו לה לקום." (לא עוד מלחמה, אליהו בןאלישר, עמ' 106, 209, 207).
ההתנהלות המוחשית הערבית - ולא ההתבטאויות הערביות - מביעות את השלילה, הכעס והבוז כלפי - והחשש מהפלשתינים, כמו גם את התפקיד המשני של הפלשתינים בעיצוב המזרח התיכון.
ב-2020 מצרים, ירדן, סעודיה וכל המשטרים הערביים הפרו-אמריקנים מתמקדים באיומים קיומיים כגון האייתולות באירן, "האחים המוסלמים", דאעש, שאיפות ההתפשטות של ארדואן, החשש מההשלכות האזוריות ההרסניות של מלחמות האזרחים בלוב, סוריה, עירק ותימן, וחתרנות וטרור מבית. נפילת משטר ערבי פרו-אמריקני תעניק בסיס נוסף לטרור האיסלאמי הבינלאומי. איומים אלו חורגים מ-ומגמדים את - העניין הפלשתיני בסדר העדיפות הערבי.
למרות שטף ההתבטאויות הפרו-פלשתיניות של מנהיגי ערב, הם משוכנעים שההתנהלות הפלשתינית מלמדת שהקמת מדינה פלשתינית תוסיף דלק למדורת האיומים הקיומיים. לעומת זאת הם רואים בישראל את "סוכן ביטוח החיים" היעיל באזור. מכאן ההתרחבות חסרת-התקדים של הקשרים הביטחוניים והאזרחיים עם ישראל, למרות היעדר תזוזה בעניין הפלשתיני.
אמנם חלק מהאיומים הקיומיים על מנהיגי ערב יוחרפו אם תקום מדינה פלשתינית, אך אף איום לא התפרץ - המישרין או בעקיפין - עקב הנושא הפלשתיני. לדוגמא:
- הטרור האיסלאמי, ומלחמת החורמה בין האיסלאם הסוני לאיסלאם השיעי, שוררים בעולם מאז המאה ה-7 ללא קשר לעניין הפלשתיני.
- הצונאמי הערבי - המכונה "אביב ערבי" - מכה במזרח התיכון מדצמבר 2010, ומהווה המשך לזעזועי האזור מהמאה ה-7, ללא קשר....
- ארבע מלחמות אזרחים משתוללות בלוב, סוריה, עירק ותימן ללא קשר....
- שתי מלחמות המפרץ פרצו עקב האימפריאליזם של צדאם חוסיין ללא קשר....
- מלחמת עירק-אירן (1980-1988) פרצה על-רקע אסטרטגי ודתי ללא קשר....
- מלחמת אפגניסטן מתחוללת מ-1979 ללא קשר....
- המלחמה הפנימית בסעודיה בחתרנות הרוב השיעי באזורי הנפט קאטיף ואל-חאסה (1983-1979) פרצה ללא קשר....
- הפלת השאה הפרסי ועליית האייתולות באירן התרחשו ללא קשר....
- מלחמת צפון תימן מול דרום תימן פרצה ב-1979 ללא קשר....
- ההפיכה הצבאית בעירק (1958) ששמה קץ לשלטון ההאשמים פרצה ללא קשר....
- ההפיכה הצבאית במצרים (1952) ששמה קץ לשלטון המלך פארוק פרצה ללא קשר....
בניגוד לתובנה המקובלת הרואה בעניין הפלשתיני גורם מרכזי במזרח התיכון, המציאות המזרח תיכונית מתעדת את התפקיד המשני של הפלשתינים במכלול המדיניות הבינערבית.
בעוד התובנה המקובלת סבורה שהקמת מדינה פלשתינית תקדם יציבות ושלום במזרח התיכון, המציאות המזרח תיכונית מתעדת את ההשפעה השלילית הצפויה מהקמתה של מדינה פלשתינית.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
