|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דרוש פרויקטור לאומי גם לשוק הדיור!
|
בכל פעם שמוקמת ממשלה חדשה ו/או מתמנה שר בינוי ושיכון חדש: זה מתחיל בתרועות קרשנדו ש"הנה או טו טו הפעם זה ישתנה, יש מטאטא חדש" אולם, וזה אולם גדול, ככל שהימים והשבועות נוקפים בפועל, ה"קרשנדו" הזה משתנה בהדרגה "קול דממה דקה"
|
|
קול דממה דקה [צילום: שובל הנדסה]
|
|
|
|
|
בצדק מינתה ממשלת ישראל פרויקטור לאומי למלחמה במגיפת הקורונה. הסיבה העיקרית למינוי פרויקטור, שהייתה לאו-דווקא העדר מומחים טובים במערכת הבריאות בכלל ובמשרד הבריאות בפרט, אלא הרצון לתכלל את כל הצרכים תחת קורת גג אחת של "רמטכ"ל קורונה" ולמנוע מצב בו כל משרד ממשלתי וכל קבוצת אינטרסים תמשוך לכיוון זה או אחר, כפי שקרה במהלך החודשים הראשונים של הקורונה.
נשאלת השאלה האם גם "מגיפת הדיור" המתאפיינת בשוק דיור מקרטע, מחסור קריטי בהתחלות בנייה, מחירים בשמיים ואחוז הולך וקטן משנה לשנה של אזרחי ישראל שיש להם דירה בבעלות, איננו זקוק לפרויקטור שכזה? האם העובדה שעשרות גופי אינטרסנטים (ותאמינו לי, אינני מגזים כלל ועיקר!) מושכים לכיוונים שונים ומשונים את השוק, מהווה גורם מרכזי למצבו העגום דהיום? והאם אין במינוי פרויקטור לתכלל את כל צרכי השוק ובראייה לאומית אובייקטיבית ומקיפה, וגם למנוע את העובדה שניגודי אינטרסים ומאבקים בין המיניסטריונים ויתר הגופים המטפלים בשוק הדיור, מנטרלים בפועל את הפתרונות ארוכי הטווח להבראתו?
המוזיקה הזאת חוזרת על עצמה בכל פעם שמוקמת ממשלה חדשה ו/או מתמנה שר בינוי ושיכון חדש: זה מתחיל בתרועות קרשנדו ש"הנה או טו טו הפעם זה ישתנה, יש מטאטא חדש" אולם, וזה אולם גדול, ככל שהימים והשבועות נוקפים בפועל, ה"קרשנדו" הזה משתנה בהדרגה "קול דממה דקה" וההחלטות של בכירי המשרד, רובן ככולן, הופכות לנקודתיות, ספוראדיות, מגזריות, טקטיות ונטולות אסטרטגיה של ממש המתכללת את כל צרכי השוק.
כך, לדוגמה, אפשר לראות את ההחלטות מהחודשיים האחרונים הנוגעות לסבסוד דירות יד שנייה בפריפריה, כך גם לגבי ההנחה במס רכישה למשקיעים וכך גם לגבי תוכנית 6 הנקודות של ליצמן, שמתיימרת לייצר התנעה חדשה לשוק, אולם אם נבחן אותה לפרטיה, נראה שההחלטות ממוקדות ונגזרתיות מדי ובוודאי ובוודאי אינן מהוות משנה סדורה וברורה על אופניה.
נכון. יש לשר השיכון בפרט ולמשרד השיכון בכלל נסיבות מקלות. הלא חלק בלתי מבוטל מהפררוגטיבה לפתרון משבר הדיור אינו נמצא כלל בידיו. מנהל התכנון, גורם דרמטי בחשיבותו, נמצא בידי שר הפנים. תקציבים, רובם ככולם בידי משרד האוצר. קידום תוכניות, כל עירייה וכל רשות יכולה לטרפד כמעט כל תוכנית כאוות נפשה, גם אם ינסו להטיל עליה סנקציות כאלה או אחרות. ובכלל, אין זה סוד שמרכז השלטון המקומי, מסיבות כאלה או אחרות, אוהב מאוד להתנגח בשלטון המרכזי.
ואת רמ"י, רשות מקרקעי ישראל, כמובן, לא הזכרנו. כיצד יוכל שר השיכון לקדם מדיניות מכרזים, שעה שרוב רובם מרוכזים בידי גוף המהווה "מדינה בתוך מדינה"?
על כן, ומסיבות אלה ונוספות, זה בדיוק הזמן ללכת על מהלך "מחוץ לקופסא" שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה, ולמנות פרויקטור לשעת חירום שיקבל סמכויות בלתי מוגבלות לפתרון משבר הדיור. פרויקטור זה, בדיוק כמו פרופסור גמזו בנושא הקורונה, יוכל לשרטט מדיניות ותהיה לו את הסמכות לקבוע אותה, הן בהחלטות לטווח הקצר והן בהחלטות האסטרטגיות לטווח הארוך.
לא, אין בכך דיקטטורה כלל ועיקר. הלא גם השר משה כחלון נטל לעצמו סמכויות של שר על לנושא הדיור ב-2015. במקרה זה, להבדיל, אותו פרויקטור שימונה יהיה גורם חיצוני מקצועי, נטול כל אג'נדה פוליטית(!) לכאן או לכאן, מה שיקל עליו מאוד לתכלל את הנושא. לטעמי, ובמיוחד ב"ימי קורונה" לא פשוטים אלה, יהיה בכך גם מסר ברור של הממשלה שהפעם "משדרים עסקים ולא פוליטיקה" ושכשם שיש צורך לאומי בבריאות הציבור, כך גם יש צורך שכזה בפתרון "מגיפת הדיור". חומר למחשבה למקבלי ההחלטות.
|
|
הכותב הוא שמאי ומשפטן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.
|
|
| תאריך:
|
16/08/2020
|
|
|
עודכן:
|
16/08/2020
|
|
ארז כהן
|
|
דרוש פרויקטור לאומי גם לשוק הדיור!
|
|
|
כשעה ורבע בלבד נמשכת הנסיעה מגוש-דן אל בקעת הירדן, אלא אם כן עוצרים בדרך על-מנת ליהנות מהנופים המרהיבים. מי שמתגורר בתל אביב, עשוי לחשוב שבקעת הירדן היא מעין בקעה על הירח או נמצאת אי-שם מעבר להרי החושך. מה לנו ולבקעה הרחוקה – יש אומרים לא מעטים מאלה השוכנים לחוף הים התיכון. רחוק מהעין, רחוק מהלב. אז נכון, בדרך מזרחה צריך לעבור כמה צמתים שמפעם לפעם צצים בחדשות, לחלוף על פני כפרים ערביים פה ושם וגם התנחלויות, לראות רועי צאן וחקלאים ערבים משני צידי הדרך, להתפתל עם הכביש שמשני צידיו מורדות של טרשים שחונים, אבל לבד מאלה הנסיעה קולחת, כמעט ללא פקקים, אלא אם כן משאיות כבדות, גוררות טריילרים, מאטות את התנועה. לבסוף, הכביש צונח אל הבקעה הצהובה-ירוקה, אשר עוד קודם לכן אפשר היה לצפות בה למלוא אורכה, מדרום ועד לצפון, מהמצפה שלפני היישוב מעלה אפרים. ובתנאי שהראות טובה...
|
|
|
|
|
בוקר טוב הד"ר אביחי מנדלבליט, אני מבקש לעבור לתקופה מאוחרת יותר, התקופה בה התגבשה עמדת המדינה ועמדתך בעניין תיק 4000.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסכם הנורמליזציה שהושג בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא המשך ישיר למאמצי ישראל, כבר בדצמבר, 2019 להשיג הסכם אי-לוחמה עם ארבע מדינות ערביות: עומאן, בחריין, איחוד האמירויות ומרוקו.
|
|
|
|
|
לשמוע ולא להאמין. לראות ולא להבין. עומד לו פרופסור עם מיקרופון ביד, על בימה מוגבהת מול אלפי מפגינים נזעמים/צוהלים (מחק את המיותר), ויורה כזבים בקצב של מקלע כבד, וכולם מגיבים במחיאות כפיים וקריאות 'פאשיזם' נלהבות. לא היה שם אחד, שיקום ויזעק את זעקתה של האמת.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
