בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
לונדון, 12.9.20. המיתון העמוק ביותר [צילום: דומיניק ליפינסקי, AP]
היום הגרוע ביותר של הקורונה – לפחות עד כה ולפחות מבחינה כלכלית – היה "יום שישי הטוב". ב-10.4.20 היה הסגר במדינות רבות ברמתו החמורה ביותר, תוך שהוא מותיר אנשים בבתיהם ומרסק את הפעילות הכלכלית. התוצר העולמי באותו יום היה נמוך ב-20% מהרגיל. מאז ממשלות הסירו את הסגר והכלכלה החלה להתאושש; התחזיות לרבעון השלישי הן עלייה של 7% ביחס לרבעון השני [כל זה בהנחה שלא יהיה סגר נרחב נוסף – א.ל].
לדברי אקונומיסט, למרות שנדמה כאילו מדובר במשבר בצורת V, הרי שבפועל העולם רחוק מחזרה לשגרה. הממשלות ממשיכות לאכוף ריחוק חברתי, והוא מקטין את התפוקה – פחות סועדים, אירועי ספורט ללא קהל וכן הלאה. חוסר הוודאות הן בקרב הצרכנים והן בקרב החברות קרוב לשיא – מה שמסביר את חוסר נכונותן של חברות להשקיע. גולדמן-זאקס סבור, כי הריחוק החברתי מקטין את התוצר העולמי ב-8%-7%. ויש הבדלים ניכרים מאוד בין ענפים ובין ארצות.
אקונומיסט מביא כדוגמה את הטובין מול השירותים. מכירות הטובין התאוששו במהירות וחזרו (בחישוב עולמי) כבר בחודש יולי לרמה שערב הקורונה. כאשר בכיסיהם 2 טריליון דולר שהזרימו הממשלות, הצרכנים רכשו מוצרים המקלים על השהות בבית – הסבר חלקי לכך שהסחר העולמי הפתיע לטובה בחודשים האחרונים. תפוקת התעשיה העולמית חזרה גם היא כמעט לרמות שערב הסגר. לעומת זאת, פעילות השירותים פחותה בהרבה מאשר לפני המגיפה, בעיקר משום שהיא נפגעת כאשר הציבור נמנע מהתקהלויות. הפעילות במסעדות נמוכה ב-40%-30% מהרגיל ומספר הטיסות הוא מחצית בלבד מאשר לפני הקורונה.
ההבדל בין מדינות בולט עוד יותר. OECD פרסם בשבוע שעבר (16.9.20) את תחזיתו המעודכנת, והיא הייתה פחות עגומה מאשר קודמותיה. אולם הפער בין התוצר הגבוה ביותר לנמוך ביותר השנה במדינות G7 הוא 6.7 נקודות האחוז – הרבה יותר מאשר בעת המשבר הפיננסי. מבין הכלכלות הגדולות, רק סין צפויה לגדול השנה; התוצר בארה"ב וקוריאה הדרומית יירד בשיעור מתון; בבריטניה המיתון יהיה הקשה ביותר מזה 311 שנים. בניגוד למה שטענו כמה כלכלנים, הפערים הללו אמיתיים ואינם נובעים מהבדלים בשיטות המדידה.
שלושה גורמים משפיעים על הביצועים הכלכליים. הראשון הוא הרכב הכלכלי. מדינות כמו יוון ואיטליה, הנשענות על סחר ותיירות, פגיעות יותר מאשר מעצמה תעשייתית כמו גרמניה. השני הוא הביטחון, הנקבע בהתאם לנסיונה של המדינה בתקופת הסגר. הביצועים הכלכליים הדלים של בריטניה קשורים לכשלונה של הממשלה מול המגיפה; הבריטים מוכנים לבלות בחוץ פחות מאשר אירופים אחרים. השלישי הוא תוכניות הסיוע. המחוקקים האמריקנים אינם מסוגלים להסכים על חבילה נוספת, אבל הם כבר הפעילו את חבילת הסיוע הגדולה ביותר בעולם ביחס לגודל המשק. OECD צופה שארה"ב תהיה בין המדינות העשירות שמצבן השנה יהיה טוב יותר (יחסית).
בכמה מדינות כבר הוחזר הסגר, אך ייתכן שהממשלות יצליחו לאכוף את הריחוק החברתי מבלי לפגוע בתוצר – צופה אקונומיסט. ייתכן שכך ניתן יהיה לעבור ממצב בו 90% מהכלכלה העולמית מתפקדת למצב של 95%. נכון לעכשיו, OECD אכן צופה שהמשק העולמי ימשיך להתאושש השנה. מפתה לחשוב שחיסון – אם יופץ בצורה מספיק נרחבת – יחזיר במהירות את השגרה. אלא שבפועל יישארו צלקות. פחות השקעות היום פירושו פחות פעילות בעתיד. מספר גדל של עובדים אמריקנים חוששים שלא יחזרו לעבודה. הפניית המשאבים לחברות רווחיות יותר תקח זמן. כמו שלמגיפה עצמה יש השלכות ארוכות טווח, כך יהיה גם בכלכלה העולמית.
יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת משיבה מתקפה לראש הממשלה שתקף אותה בישיבת הממשלה והאשים אותה באחריות להתגברות תחלואת הקורונה ▪ "מציעה לראש הממשלה להתעשת ולהפסיק לחפש אשמות. טוב יעשה ראש הממשלה אם יתרכז בכך ולא בבריחה מאחריות והטלת בוץ ורפש"
שאשא ביטון. אחריות להטלת ספק על ההתמודדות [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
נתניהו. כולם אשמים חוץ ממנו [צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90]
השרים אוחנה, רגב ואקוניס קראו לקצץ גם בשכר בכירי הרשות השופטת, ולא רק בשכר חברי הכנסת והשרים ▪ גנץ: אנחנו צריכים לתת דוגמה אישית ולא לרדוף אחרי גופים אחרים ▪ נתניהו האשים את ח"כ שאשא-ביטון בדילול הנחיות הקורונה והודיע על כינוס קבינט הקורונה מחר
השרה רגב. למה לא לקצץ בשכר שופטים? [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
בשבוע האחרון נכנסו לבידוד קורונה 254,532 בני אדם בישראל ▪ מ-1 ביולי נכנסו לבידוד 1.16 מיליון בני אדם ▪ "קיצור ימי הבידוד ביומיים יחסוך כ-150 מיליון שקל בחודש" ([צילום: הדס פרוש, פלאש 90])
את היחידה לחקירות אפידמיולוגיות יאיישו עשרות חיילי מילואים ו-600 חיילים בסדיר ▪ גנץ הורה לצה"ל להיות ערוך לפתוח בית חולים שדה עם 200 מיטות בהתאם לצורכי מערכת הבריאות ([צילום: פלאש 90])
בתום דיון סוער אישרה הוועדה כי ההגבלות על שימוש בתחבורה הציבורית יהיו בתוקף עד אמצע אוקטובר ▪ הרכבת הקלה הוחרגה מההגבלות תוך התחייבות משרד התחבורה להפעיל בה מנגנון ויסות במספר הנוסעים ▪ מספר הנוסעים ברכבת הקלה - 52% לעומת יום רגיל
יועצו של ח"כ חיים כץ, אחד מעובדי דפוס הכנסת ואחד מעובדי מזנון הכנסת נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה. היום האחרון בו שהה היועץ במשכן היה 9.9 והיום האחרון בו שהו העובדים במשכן היה 14.9.
חה"כ אוסנת מארק בחשבון הטוויטר שלה: "הנחתי הבוקר הצעת חוק לביטול החרגת ההפגנות מחוק הקורנה. כל יום בו מסיבות ההדבקה המופקרות בבלפור נמשכות, אמון הציבור במלחמה בקורונה נשחק. זה יפגע בבריאות של כולנו, בפרנסה של כולנו ובחיים של כולנו! אם חופש התנועה מצטמצם, חופש העיסוק מוגבל וחופש הפולחן נפגע - גם הזכות להפגין תוגבל".
שר הביטחון, בני גנץ והרמטכ״ל רב-אלוף אביב כוכבי, אישרו (יום ב', 21.9.20) את הקמת יחידת ׳אלה׳ לחקירות אפידמיולוגיות. משימת היחידה היא להרחיב את מערך החקירות האפידמיולוגית תחת המפקדה המשימתית ׳אלון׳ בפיקוד העורף. כך הוחלט בתום עבודת מטה שבוצעה בהובלת סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר ומפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין.
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 21.9.20) את התקנות שאושרו בממשלה בדבר הגבלות על השימוש בתחבורה הציבורית בתקופת הסגר. התקנות נכנסו לתוקף כבר ערב החג, ב-18 בספטמבר, ויהיו בתוקף עד ה-15 בספטמבר. כבר בתחילת הדיון התייחסה ח"כ אסנת מארק, שניהלה את הישיבה, לעובדה כי הרכבת הקלה בירושלים הוחרגה מההגבלות ודרשה לבחון זאת. חברי כנסת נוספים דרשו תשובות בעניין ובתחילה סירבו לאשר את ההחרגה. האישור התאפשר לאחר שמנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, התחייב בפני הוועדה להפעיל מנגנון לוויסות מספר הנוסעים ברכבת הקלה. בנוסף לכך, במהלך הישיבה התברר כי פחות מ-5% מהנוסעים בתחבורה הציבורים עוברים בדיקת חום לפני העלייה לאמצעי התחבורה.
פרופ' דב שורץ, לשעבר המדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית וכיום ראש צוות מומחים שעוסקים בנושא הקורונה, מתריע במכתב ששלח לראש הממשלה במוצאי ראש השנה: ""מערך אשפוז החולים קשים קורונה קורס. חייבים לנתץ לתמיד את עגל הזהב של "הרמזור" ונדרשות פעולות סגר הדוקות, עד כדי עוצר כולל, לאלתר".
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...