בעוד הנשיא דונלד טראמפ והסנאטורים הרפובליקנים טוענים (ללא הוכחה), כי לג'ו ביידן ומשפחתו יש אינטרסים עסקיים בסין, מתברר שדווקא לטראמפ עצמו היו ועדיין יש שם אינטרסים משמעותיים. עובדות אלו מתבררות בהמשך חשיפת מסמכיו הפיננסיים של הנשיא בידי ניו-יורק טיימס.

טראמפ ניסה לשווא, במשך עשור תמים, להקים פרויקט בסין; היה לו משרד שם בזמן המרוץ לנשיאות ב-2016; הוא יצר שותפות עם חברה גדולה שבבעלות הממשלה; וסין היא אחת משלוש המדינות הזרות (לצד בריטניה ואירלנד) בה יש לו עד היום חשבון בנק. החשבונות בחו"ל לא נחשפו בדוחות האישיים של טראמפ, משום שהם רשומים על שמותיהן של חברות. החשבון בסין רשום על שמה של חברת Trump International Hotels Management L.L.C, אשר בשנים 2015-2013 שילמה בסין מיסים בסך 188,561 דולר בעסקות לשימוש בשמו של טראמפ.

דוחות המס של טראמפ אינם מלמדים כמה כסף עבר דרך החשבונות הזרים, למרות שברגיל קיימת חובה לדווח על כך. החשבונות בבריטניה ובאירלנד משמשים את מועדוני הגולף של טראמפ בסקוטלנד ואירלנד, המדווחים על הכנסות של מיליוני דולרים בשנה. החברה שפעלה בסין, לעומת זאת, דיווחה על הכנסות של אלפי דולרים בלבד. עורך דינה של קבוצת טראמפ מסר בתגובה, כי החשבון בסין נפתח לצורך תשלום מיסים מקומיים וכי מאז 2015 משרדו של טראמפ שם וחשבון הבנק אינם פעילים. הוא לא מסר את שמו של הבנק; הטיימס מציין, כי עד השנה שעבר שכר
Industrial & Commercial Bank of China, הבנק הגדול ביותר בסין המצוי בבעלות הממשלה, שלוש קומות בטראמפ טאואר בניו-יורק – מה שעורר טענות בדבר ניגוד עניינים מצידו של הנשיא.

סין ממשיכה להיות נושא בקמפיין 2020, לנוכח מלחמת הסחר נגדה בה פתח טראמפ והאשמותיו כלפיה בנוגע לקורונה. מטהו ניסה לתאר את ביידן כבובה בידי סין, אשר בתפקידו כסגן נשיא התעלם מהסכנות שהיא מציבה בפני ארה"ב. טראמפ גם העלה האשמות בלתי מבוססות לגבי עסקיו של האנטר ביידן בסין בעת שאביו כיהן כסגנו של ברק אובמה. דוחות המס של ג'ו ביידן מעלים, כי לא הייתה מעולם הכנסה כלשהי שמקורה בסין ואין לו פעילות עסקית במדינה זו.

לעומת זאת, כאמור, יש תיעוד ברור על מאמציו של טראמפ לפעול בסין. הללו החלו לכל המאוחר ב-2006, כאשר הגיש בקשה לרישום סימן מסחרי בהונג-קונג ובסין. אישורים רבים לרישומים כאלו התקבלו לאחר שנבחר לנשיא; איוונקה טראמפ קיבלה אישור דומה לאחר שהצטרפה לצוות הבית הלבן. בשנת 2008 החל טראמפ לקדם בניית מגדל משרדים בעיר גואנגז'ו, אך ללא הצלחה. בשנת 2012 הוא פתח משרד בעיר שנגחאי תחת השם THC China Development L.L.C, אשר באותה שנה רשמה הוצאות לצורכי מס בסך 84,000 דולר.

לאחר שהציב את כף רגלו בסין, ממשיך הטיימס, מצא טראמפ שותף מקומי בדמותה של State Grid Corporation, אחת החברות הממשלתיות הגדולות במדינה, והצדדים פעלו יחדיו למתן זכיונות ולפיתוח פרויקטים בבייג'ינג. על-פי דיווחים קודמים, טראמפ המשיך במאמציו לקדם פרויקטים גם בעיצומו של הקמפיין הקודם, והללו נפסקו רק כאשר החברה הסינית הסתבכה בחקירה בחשד לשחיתות.

רוב תוכניותיו של טראמפ בסין היו דרך Trump International Hotels Management.
חברה זו מעורבת בפעולות נוספות של קבוצת טראמפ ברחבי העולם, ולא ניתן לבודד מדוחות המס את פעילותה בסין. לרוב היא מדווחת על הכנסות של כמה מיליוני דולרים בשנה ועל הוצאות מוכרות. בשנת 2016, השנה הראשונה של טראמפ בבית הלבן, זינקו הכנסותיה ל-17.5 מיליון דולר, יותר מאשר בחמש השנים הקודמות יחדיו – וטראמפ משך ממנה 15.1 מיליון דולר. באותה שנה מכרה החברה את זכויותיה במלון בניו-יורק ב-6 מיליון דולר; קבוצת טראמפ אומרת, שלא היו לה הכנסות בסין.

טראמפ הצליח למשוך קונים סינים עשירים לנכסים שלו מחוץ לסין, במיוחד בלאס וגאס ובעיר ונקובר שבקנדה, ולפחות עסקה אחת משכה את תשומת ליבו של ה-FBI. בזמן הקמפיין ב-2016, רכשה חברת קש שבבעלות זוג סיני מוונקובר 11 יחידות דיור במגדל בלאס וגאס בו טראמפ שותף, תמורת 3.1 מיליון דולר. סוכני בולשת ביקשו לברר את זהות הרוכשים ולא ידוע מה התרחש לאחר מכן. קבוצת טראמפ אומרת כי הבולשת מעולם לא פנתה אליה.

בוונקובר סייעו רוכשים סינים רבים במגדל המלונאות והדיורשל טראמפ, שהושלם בשנת 2016, להעלות את דמי הזכיינות בו ל-5.8 מיליון דולר. הפרויקט הוקם בידי חברה קנדית שבבעלות משפחתו של טוני קיאן, האיש העשיר ביותר במלזיה, הפועל גם בסין. רשת CNN דיווחה לפני שנתיים, כי הפרויקט עבר בדיקה של אנשי הביון הנגדי האמריקני, כחלק ממתן הסיווג לאיוונקה טראמפ.

זמן קצר לאחר שניצח בבחירות הקודמות, דיווח טראמפ על מכירת פנטהאוז באחד מבנייניו במנהטן, אשר שימש קודם לכן את איוונקה טראמפ, ג'ארד קושניר ומשפחתם. הקונה הייתה אשת העסקים האמריקנית-סינית שיאו יאן-צ'ן, אשר שילמה 15.8 מיליון דולר. שיאו מנהלת חברת ייעוץ בינלאומית, אשר לפי דיווחים קודמים נהנים מקשרים עם בכירים בממשלת סין ובאליטה הפוליטית במדינה. בשנת 2017 דיווח טראמפ על רווח הון של 5.6 מיליון דולר ממכירת הפנטהאוז.