יוסקה שפירא "האדמו"ר של בני עקיבא"

תולדות חיו של יוסקה שפירא שזורות בתולדות האומה והציונות הדתית. הוא נולד בירושלים בשנת 1926 לאביו הרב ישעיהו שפירא, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית, שנודע בציבור כ"אדמו"ר החלוץ", ולאמו שרה-חיה בתו של הרב נתן נחום הכהן רבינוביץ' "האדמו"ר מקרימילוב". אמו של יוסקה נפטרה ימים ספורים לאחר לידתו ויוסקה הועבר למוסד לילדים בירושלים.

ב-1930 מונה אביו של יוסקה, הרב ישעיהו שפירא למנהל בנק זרובבל והמשפחה עברה להתגורר בתל אביב. יוסקה למד בישיבת "הישוב החדש" בת"א. בתחילת שנות ה-40 החליט אביו הרב ישעיהו שפירא, שהגיע לגיל 50, לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת 1942 התיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות. יוסקה הצטרף לאביו וגם נטל חלק בעבודות החקלאות במשק בכפר פינס. הוא היה אז נער בן 16. את לימודיו השלים במושב בכפר פינס. ב-1945, כשיוסקה היה בן 19 לערך, נפטר אביו "האדמור החלוץ" ממחלה. יש אומרים שנפטר מצער לאחר שנודע לו על היקף השואה באירופה, והירצחם של אחיו, ובמיוחד אחיו האהוב, קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנא.

יוסקה מצטרף לקיבוץ עין צורים

בשנת 1946 לערך, עוד בטרום הקמת המדינה, הצטרף יוסקה במסגרת גרעין של בני עקיבא לקבוצת עין צורים עוד כשזו שכנה בגוש-עציון. יוסקה היה פעיל בבני עקיבא. בהדרכה ובארגון. באותן שנים היה מקובל שקיבוצים דתיים שולחים חבריהם לסניפי בני עקיבא לשמש בתפקידי רכזי סניפים ומדריכים. יוסקה נשלח לרכז את סניף בני עקיבא בחיפה ובסניפים נוספים. יוסקה בלט כבר מנערותו, היה אציל נפש דמות מוערכת ואהובה, ממש נערצת. הוא היה איש צנוע, מלא חן וכריזמה ומשדר יושרה וערכיות. כזה היה האיש.

בתחילת שנות ה-50 נשא לאשה את ברכה אריגור, תושבת תל אביב, בתו של המחנך והסופר יצחק אריגור. שהצטרפה לקבוצת עין צורים. במחצית שנות ה-50 עברו יוסקה ורעייתו ברכה מעין צורים להתגורר במושב הדתי חמ"ד במרכז הארץ בסמוך לבית אחותה של ברכה, פנינה נמיר שהתגוררה אף היא במושב. יוסקה וברכה התגוררו במושב חמ"ד שהיה אז בשנותיו הראשונות במשך כ-6 שנים ובתחילת שנות ה-60 עברו להתגורר בבני ברק ברחוב סוקולוב בעיר.

מיסד תנועת בני עקיבא העולמית

בשנת 1954 ייסד יוסקה שפירא יחד עם אחרים את תנועת בני עקיבא העולמית, מה שקרוי מזכירות בני עקיבא העולמית, ועמד בראשה כיושב-ראש המזכירות במשך כ-20 שנה ברציפות עד לשנת 1976.

יוסקה, בתפקידו כראש תנועת בני עקיבא העולמית, פרס סניפים ברחבי העולם, ועודד-המריץ את שליחי בני עקיבא להקים סניפים בכל עיר בה הייתה אוכלוסייה יהודית. יוסקה הפך את בני עקיבא לתנועת הנוער הציונית הגדולה בעולם. במסגרת הסניפים, נערכו למדריכים ולחניכים ברחבי הגולה פעילות חינוכית ותרבותית לעידוד והחדרת חשיבות העלייה לישראל.

כראש תנועת בני עקיבא העולמית הגה יוסקה ופעל ליישומה של תוכנית הכשרה לנוער יהודי בוגר תיכון מן הגולה, בת שנה, המשלבת לימוד תורה ועבודה חקלאית בקיבוצים כהכנה לעליה ארצה. במסגרת התוכנית הגיעו ארצה מאות צעירים. רבים מהם עלו מאוחר יותר ארצה והקימו כאן משפחות. מעריכים כי בעקבות התוכנית ופעילותו הנמרצת חדורת השליחות של יוסקה עלו לארץ אלפי עולים שספק אם היו עולים ללא תוכנית ההכשרה בארץ. יתרה מזו, סביר להניח שרבים מהם היו נשארים בארצותיהם ובסופו של דבר היו מתבוללים.

ראש מחלקת העלייה והנוער בסוכנות היהודית

בין השנים 1983-1978 עומד יוסקה בראש מחלקת העלייה והנוער בסוכנות היהודית. גם בתפקיד זה הוא פועל ללא לאות ומתוך שליחות לקירובם ועידודם של בני נוער וצעירים בתפוצות לעליה לארץ. ביוזמתו נפתחו מסלולים חדשניים, בניהם מסלול הקצינים לבוגרי עלית הנוער, התוכנית לקידום מנהיגות צעירה ליהדות הגולה ועוד. יוסקה היה מיוזמי הקמת פרויקט נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים) שבמסגרתו מגיעים לישראל מאות רבות של צעירים יהודים ממדינות ברית המועצות וארצות אחרות על-מנת ללמוד את לימודיהם התיכוניים בישראל ולהכירה מקרוב, וזאת במטרה לעודדם בהמשך להשתקע בארץ ואך לעודד בני משפחה נוספים שלהם לעלות לארץ.

מתמנה לשר בממשלת ישראל

לאחר הבחירות לכנסת העשירית, שנערכו ב-1981, בהן זכתה המפד"ל ב-6 מנדטים בלבד לעומת 12 מנדטים בבחירות לכנסת התשיעית ואיבדה למעשה מחצית מכוחה, נשמעו קולות בקרב חברים במפלגה לשנות ולחדש פניה של המפלגה. ב-1980 הוקם חוג חדש במפלגה "חוג איתנים", בראשות ח"כ דרוקמן ויוסקה שפירא שמטרתו לפעול למען שלמות הארץ והתנחלות בכל השטחים. ולקידום החינוך לצמצום פערים חברתיים. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 ב-1983 פרשו אנשי "חוג איתנים" מהמפד"ל והקימו רשימה עצמאית "מצ"ד - מחנה הציונות הדתית", אשר התמודדה במסגרת סיעת "מורשה" לכנסת האחת-עשרה. "מורשה" זכתה ב-2 מנדטים. שפירא אומנם לא נבחר לכנסת אולם בשל בכירותו במצ"ד כיהן כשר בלי תיק (מבלי להיות חבר כנסת) בממשלת הרוטציה בראשות שמעון פרס ואחר כך יצחק שמיר.

בטקס השבעתו לשר והצהרת אימונים שינה את הנוסח הרשמי ואמר "מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, ולחוקיה". לאחר מספר דקות התבקש על-ידי יו"ר הכנסת שלמה הלל לעלות שוב לדוכן ולהצהיר אמונים מחדש בנוסח הרשמי הקבוע בחוק. אומרים שזה המקרה היחידי בתולדות המדינה שבו שר מושבע פעמיים בערב אחד! כהונתו כשר החלה ב-13 בספטמבר 1984 והסתיימה ב-22 בדצמבר 1988. גם כשר כמו בתפקידיו הציבוריים האחרים התמקד בנושאים הקרובים אליו: חינוך, עליה, יהודי התפוצות.

יוזם ומקים מפעלים חינוכיים

לאחר פרישתו מהממשלה המשיך יוסקה שפירא בפעילות ציבורית. ב-1987 יזם הקמת קרן "ילדים" - תנועה להנצחת הילדים שנספו בשואה להעמקת הזהות היהודית בקרב הנוער היהודי בארץ ובחו"ל, וב-1989 יזם הקמת את הקמת תנועת עוז, תנועת נוער ציונית דתית לילדים בגילאים 9-6, המחנכת לאהבת התורה, העם והארץ. בין השנים 1989-1993 כיהן כיושב-ראש הראשון של קרן "גרוס" לקידום חיילים משוחררים.

יוסקה כתב במשך שנים רבות מאמרים פובליציסטיים בעיתון הצפה ובעיתונים נוספים, בעיקר בנושאי חברה, חינוך, יהדות ועליה. בעיתון הצפה פרסם באופן קבוע מאמר שבועי שהתפרסם במוסף השבועי של העיתון. אף הוענקה לו תעודת עיתונאי של "הצפה".

שנים רבות התגוררו יוסקה ומשפחתו בבני ברק הוא היה מראשי המתפללים בבית הכנסת המיתולוגי "בית במברגר" שכונה מעוז המפד"ל, ברחוב יהודה הלוי בעיר ושימש בו בעל תפילה (שליח ציבור). עם עזיבת הציבור הדתי את העיר בני ברק החל בסוף שנות ה-70 עזב יוסקה שפירא את בני ברק עם משפחתו לגבעת שמואל.

בשנים האחרונות לחייו נאבק במחלה קשה ובשבת 28 בדצמבר 2013 הלך לעולמו בבית חולים שיבא. בן 87 היה במותו. הלוויתו נערכה למחרת בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה. אלפים הלכו אחר ארונו. הניח אישה, ברכה שפירא, אח שמואל שפירא וארבעה ילדים: ישעיהו שפירא, התאומות נירית מוזס וחגית סדן, ובן הזקונים אייל שפירא טייס חיל-האוויר לשעבר וקברניט באל-על.

אחיו של יוסקה שפירא, שמואל שפירא היה חבר המושב השיתופי דתי משואות יצחק, היה מורה ומנהל בתי ספר בשפיר ובקריית מלאכי, ואף באילת הרחוקה. בצעירותו היה חבר בהגנה ובנוטרים. שמואל נפטר ב-2015.

אח נוסף של יוסקה היה הרב אלימלך שפירא (1997-1912) האדמו"ר מפיאסצנה-גרודז'יסק. התעמקתי קצת בשורשי משפחתו של יוסקה. הוא היה מיוחס משני הוריו. צאצא למשפחות חשובות ומיוחסות בעולם החרדי. ייתכן שמכאן מגיע יחס של קרבה, כבוד והערכה לה זכה מצד חוגים חרדים רבים. ליוסקה היו שני אחים ושתי אחיות, כולם כבר אינם בחיים. רעייתו ברכה שפירא אשת חינוך הלכה לעולמה בשנת 2017. אמוץ שפירא הכתב לענייני משפט בתאגיד השידור הישראלי הוא נכדו של הרב אלימלך שפירא האדמו"ר מפיאסצנה-גרודז'יסק.

ערב לזכרו באוניברסיטת בר-אילן

קצת למעלה משנה לאחר מותו של יוסקה ב-10 במרס 2015 התכנסו בני משפחתו מכריו הרבים ערב לזכרו של שנערך באוניברסיטת בר-אילן ונקרא: "אירוע חלוציות הלכה למעשה - פועלו ומורשתו של יוסק'ה שפירא ז"ל "יוסקה היה חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה".

אבי רט ממכריו של יוסקה שהנחה את האירוע המרגש פתח ואמר בין השאר: "השם יוסק'ה שפירא הפך למותג עוד בחייו... הוא היה איש תורה ועבודה באופן הכי נקי וטהור, כמעט אין צומת דרכים: באקדמיה, בהתיישבות, בפוליטיקה, שיוסק'ה לא הטביע בהם טביעות רגליו וחותמו".

אלפי עולים הגיעו כתוצאה מפעילותו של יוסקה

הרב חיים דרוקמן מראשי הציונות הדתית אמר באירוע "כל חייו של יוסקה היו מפעל של חיים ציבוריים, הוא עסק בדברים הציבוריים". הרב דרוקמן סיפר: "נפגשתי לראשונה עם יוסקה בקיץ תש"ז. היה זה במחנה קיץ של בני עקיבא שנקרא מחנה "הגשמה". יוסקה בלט לא רק בגובהו הפיזי אלא גם בגובה אישיותו. כמה סמלי ומאפיין השם "הגשמה" לגבי יוסק'ה כל חייו היו הגשמה". הרב דרוקמן הוסיף: "נאמר על יוסק'ה שהוא עמד בראש תנועת בני עקיבא העולמית במשך 20 שנה אבל חשוב לציין ולהדגיש, הוא יסד את התנועה העולמית ובנה אותה מהמסד עד הטפחות. בכל סניף בבני עקיבא בעולם שהזכרת את השם יוסקה זה היה שם דבר. הוא היה סוג של אדמו"ר".

הרב דרוקמן ציין כי "תנועת בני עקיבא העולמית בראשותו של יוסק'ה הצילה יהודים רבים בארצות שונות ממש מהתבוללות והביאה עולים רבים לארץ. אלפי עולים הגיעו לארץ כתוצאה מפעילותו של יוסק'ה. בניגוד לאחרים בעלי חזון שאינם יודעים ליישמו, יוסק'ה ידע ליישם את כל רעיונותיו באופן מעשי. גם בתפקידו כשר בלי תיק שעל פניו מדובר במשרד ללא תקציבים ידע יוסק'ה להתארגן ולפעול ולהשפיע למען הדברים שהם חינוך לציונות דתית".

"הרוח החיה והגבית שהביא להקמת נעל"ה"

יעקב קדמי שהיה ראש ארגון "נתיב" אמר באירוע: "יוסק'ה היה הרוח החיה והגבית שהביא להקמת ארגון נעל"ה קדמי ציין כי רוב שליחי העלייה בברית המועצות והטובים שבהם היו שליחי תנועת בני עקיבא העולמית.

בתו של יוסקה שפירא חגית סדן מספרת לי כי המשפחה קיבלה לא מכבר הודעה מעירית ירושלים כי ועדת השמות העירוניות החליטה לקרא רחוב בירושלים על שמו של יוסקה שפירא. אין ספק ראוי גם ראוי יוסקה להנצחה גם בישובים נוספים.