הבטן כואבת

דוד רוזן קובע חד-משמעית, בניגוד לדעתו של הד"ר אביחי מנדלבליט: "היתכנות פנייה של ד"ר מנדלבליט לפרקליט המדינה הבא בבקשה לתקן מצב בעייתי זה ולקבוע את עילת סגירת התיק, יש בה היום כדי ליצור חשש ממשי לניגוד עניינים ביושבו של ד"ר מנדלבליט כיושב-ראש ועדת האיתור למינוי פרקליט מדינה קבוע".

עם זאת קבע הנציב: "נוכח ההודעה המפורשת מטעמו של ד"ר מנדלבליט, לפיה אין בכוונתו לפנות בנושא לפרקליט המדינה הבא, בטל החשש מפני ניגוד העניינים האמור. משכך, הנציב לא מצא כי קיימת מניעה לכך שד"ר מנדלבליט ישמש כיושב-ראש ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה הבא. לאור שתי התובנות לעיל אבקש בדחילו ורחימו להעיר לשופט רוזן מספר הערות:

1. אם לפי הרישא, עניין הרישום המשטרתי מעמיד את הד"ר מנדלבליט בניגוד עניינים מול פרקליט המדינה שייבחר, מה בדבר ניגוד העניינים אפשרי בו שרה הד"ר מנדלבליט מול פרקליט המדינה הקודם? האם יש מקום לחשש? האם היה מקום לחשש? מדוע?

2. לטעמי ההחלטה מתעלמת מההיבט המרכזי שעומד ביסוד הנפשי של נושא ניגוד העניינים.

- ניגוד העניינים איננו בהכרח רצוני.

- ניגוד עניינים אינו בהכרח מודע.

- האיסורים הם בעיקר בהיבט של הסרת מכשול מפני עיוור.

- עיקר הפעולה בתחום ניגוד העניינים היא במישר המניעתי. ניגוד עניינים הוא שדה מוקשים, ואדם שקול לא נכנס לשדה מוקשים אפילו אם יש לו את כל הכוונות לעלות עליהם.

3. עיקר השאלה איננו אם מנדלבליט מתכוון לעסוק בדבר אלא אם הוא יכול לעסוק בדבר. במצבים כאלה היכולות מכות את הכוונות מנה אחת אפיים.

4. אני מאוד מאמין שפרקליט המדינה הבא יבוא משדרת הפיקוד של פרקליטות המדינה. יש לנו יועץ משפטי חלש לטעמי, קורבן, אבל חלש, ופרקליטות מאוד חזקה, ולכן ניתן להעריך שאם הד"ר מנדלבליט יעמוד בראש ועדת האיתור, פרקליט המדינה הבא יבוא מפרקליטות המדינה, ומנדלבליט ודאי מכיר על בוריה את עמדת כל אחד ואחת מהמועמדים בנושא האישי שלו וכך נוצרת תשתית איומה לחשש לניגוד עניינים.

5. בתשובתו לתלונה כתב מנדלבליט: "סגירת תיק החקירה נגד ד"ר מנדלבליט הוכרעה דה-פקטו בידי פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן, והגורמים המעורבים בפרקליטות המדינה, בהתאם למסקנה המתחייבת נוכח פסיקת בג"ץ בעניין, לפיה יש לסגור את תיק החקירה בעילה של "היעדר אשמה". מה שמגבה את עמדתו שלא לפעול בנושא מול פרקליט המדינה הבא. אבל אם זו עמדתו, מה מונע ממנו להציע שהרישום יוקפא במהלך כל תקופת הכהונה של פרקליט המדינה הבא. אבל כך לא הוצע על-ידי מנדלבליט ומשלא הוצע, אדם סביר יאמר שפרקליט המדינה הבא יעסוק בנושא. ואם יעסוק הרי שהחלטתו או המלצתו של מנדלבליט כיום על דמותו של הפרקליט הבא עלולה להיות מושפעת מעמדתו של אותו פרקליט בעניינו של מנדלבליט, לא כן?

6. ומה עוד צריך? לדעתי כלום.