בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
מה הנושאים החשובים להם [צילום: חאסן ג'די, פלאש 90]
|
|
להשפיע בזירה הפוליטית [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
הבחירות לכנסת ה-24 עשויות להיות נקודת מפנה
|
|
|
האם הערבים מתקרבים לשותפות בשלטון
|
הציבור הערבי מתמקד בשאיפה לחולל שיפור יסודי במעמדו ובמצבו, גם באמצעות השתתפות פוליטית אקטיבית בתהליכי קבלת ההחלטות, בעוד חלק מן הח"כים שלו - בעיקר ראשי הרשימה המשותפת - דבקים בתפיסות המרחיקות את בוחריהם משותפות בשלטון
מעמד הביניים בחברה הערבית בישראל מוביל בעשור האחרון מגמה ברורה החותרת להשתלבות הערבים במדינה בתחומי הכלכלה, החברה, התרבות וכן בתחום הפוליטי. זאת, תוך התמודדות עם הדרה נמשכת, ציבורית, פוליטית ותרבותית מצד חלקים גדולים של החברה היהודית ומצד המדינה. עמדה זו של הציבור היהודי והמדינה קבלה גושפנקא חוקית ב"חוק הלאום" ובתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה (חוק קמיניץ, שהחמיר את הענישה על בנייה לא-חוקית), וכן בדברי הסתה המושמעים מצד פוליטיקאים. הציבור הערבי מצידו מתמקד בשאיפה לחולל שיפור יסודי במעמדו ובמצבו, גם באמצעות השתתפות פוליטית אקטיבית בתהליכי קבלת ההחלטות, כדי לקדם שוויון זכויות אזרחי מלא וחלוקת משאבים מאוזנת יותר. הקמת הרשימה המשותפת (2015) בעקבות העלאת אחוז החסימה, כמו גם הישגיה בבחירות הקודמות, עודדו מגמה ציבורית זו. מנגד, הציבור הישראלי ככלל ממשיך להפנות גב למגמה זו. בסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי (נובמבר 2020) נמצא, כי כמעט 60% מהציבור היהודי מסכימים שאין להקים ממשלה עם המפלגות הערביות. כבר לקראת הבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) הצהיר ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה (חד"ש), שהחברה הערבית בשלה להיות שחקן משפיע בפוליטיקה הישראלית. ראשי הרשימה ביקשו את אמון הציבור, תוך התחייבות שיתמקדו בנושאי פנים (בריאות, חינוך, דיור, תעסוקה, מיגור האלימות והפשיעה) - במשתמע על חשבון העיסוק בנושאים בעלי אופי לאומי. הציבור הערבי הצביע בהמוניו לרשימה המשותפת וזיכה אותה ב-13 מנדטים בכנסת ה-22 וב-15 מנדטים בכנסת ה-23 – שיא חסר תקדים. ההצבעה הגורפת של הערבים לרשימה המשותפת באה על חשבון הצבעתם למפלגות היהודיות, ששיעור התמיכה בהן ירד בבחירות לכנסת היוצאת לשפל (12% בכנסת ה-23 לעומת 28% בבחירות לכנסת ה-21 ו-18% בכנסת ה-22).
|
הגישה המפתיעה של מנסור עבאס
|
|
|
|
מחלוקת בסיעה [עדינה ולמן, דוברות הכנסת]
|
|
התפתחויות פוליטיות אלה, ובעיקר הבחירות החוזרות ונשנות נוכח התיקו הנמשך בין הגושים היריבים, המחישו את הפוטנציאל הקריטי של הקול הערבי והעלו לשיח הציבורי את שאלת הלגיטימיות שלו ואפשרות שילוב הערבים בקואליציה ממשלתית. כך, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, ולאחר שנים ארוכות של החרמה, הבשילה בקרב מפלגות ציוניות, מימין ומשמאל, ההכרה שיש לראות בקול הערבי רכיב לגיטימי בבניית קואליציה ממשלתית. גם בציבור הערבי מתקיים שיח ער בנושא זה, בצל האכזבה מסירובה של סיעת כחול-לבן להישען על הרשימה המשותפת לשם הקמת קואליציה בראשותה, במיוחד לאחר שהרשימה כולה המליצה על בני גנץ לראשות הממשלה. בין מרכיבי הרשימה המשותפת נתגלעה מחלוקת חריפה בשאלה כיצד למקסם את כוחה הפוליטי לטובת קידום האינטרסים החיוניים של החברה הערבית. מנסור עבאס, ראש רע"מ (התנועה האיסלאמית/הפלג הדרומי), מוביל עתה גישה פוליטית פרגמטית, בחתירה לשיתוף פעולה פוליטי עם כל הנהגה, גם מימין, תוך הצנעת ההיבט הלאומי-פלשתיני. כך קרא עבאס לרשימה המשותפת לא להיות כבולה בגישתה האידיאולוגית-לאומית, שאינה מאפשרת גמישות פוליטית. באור זה ניתן לראות את מהלכיו האחרונים של עבאס, המיועדים לקדם שיתוף פעולה עם הליכוד, תוך התמקדות בתחומים מעשיים וביניהם ההתמודדות עם האלימות והפשיעה, וכן הארכת תוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית (החלטת הממשלה מדצמבר 2015). נראה, כי גישתו של עבאס נשענת על ראייתו את הלכי הרוח הפרגמטיים בציבור הערבי, כמו גם על היותו איש התנועה האיסלאמית, המדגישה את ההיבט הדתי והחברתי על פני זה הלאומי. על-רקע זה ניתן גם לראות את הקמת המפלגה הערבית החדשה "יחד". מי שיעמוד בראשה, הפעיל החברתי מוחמד דראוושה, אינו רואה סתירה בין היות ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, לבין מתן שוויון זכויות מלא לאזרחיה ברוח מגילת העצמאות. המפלגה החדשה מתכוונת לקיים שיתוף פעולה פוליטי עם מפלגות מרכז ציוניות, כדי להשתלב בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה.
|
|
|
הח"כים נגד, הציבור בעד [צילום: אלכס ברנדון, AP]
|
|
ראשי הרשימה המשותפת, איימן עודה (חד"ש), אמטאנס שחאדה (בל"ד) ואחמד טיבי (תע"ל), רואים מגמות אלה בדאגה רבה. הם גינו את מהלכיו העצמאיים של עבאס, בטענה שהם עלולים לפגוע באחדות הרשימה ובכוחה הפוליטי בבחירות לכנסת ה-24. לדידם, על הרשימה המשותפת להמשיך ולתבוע מהמדינה שוויון זכויות וצדק חברתי עבור האזרחים הערבים, בלי לוותר על עמדות אידיאולוגיות-לאומיות בנושא הפלשתיני. זאת, בצד חתירה לחיזוק הרשימה המשותפת, גם באמצעות הגדלת הייצוג היהודי בה, במקביל להקמת "מחנה דמוקרטי" ככוח פוליטי חוץ-פרלמנטרי, שיכלול יהודים וערבים שמסכימים על ארבעה עקרונות: סיום הכיבוש, חיזוק הדמוקרטיה, שוויון והגנה על מעמד המיעוט הערבי, וצדק חברתי. גישה זו של חד"ש, בל"ד ותע"ל מבליטה את הפער הקיים בינם לבין הגישה הפרגמטית הרווחת בציבור הערבי, המצפה עתה שנציגיו בכנסת יתמקדו בחיפוש דרך להשפעה פוליטית ממשית ולהשתלבות בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה. כך, בעוד רוב ברור בציבור הערבי (69.8% לפי מדד יחסי ערבים-יהודים לשנת 2019, של פרופ' סמי סמוחה) מוכן כיום להכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, המפלגות הערביות דוחות גישה זו. פער זה נחשף גם סביב הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ: בעוד כמעט שני שלישים מהציבור הערבי תומך בהסכמים אלה (על-פי סקר סטאטנט מדצמבר האחרון, 28% מהציבור הערבי תומכים מאוד ו-35%, לעומת כשליש מתנגדים), חברי הרשימה המשותפת הצביעו בכנסת נגדם, מתוקף עמדתם בסכסוך הישראלי-פלשתיני. עדות נוספת לפער זה נחשפה לאחרונה, כנראה גם בהשפעת היבטיו הכלכליים של משבר הקורונה, עם פרסום הידיעות בדבר הגידול שחל השנה בגיוס צעירים ערבים, כולל מוסלמים, לצה"ל ולשירות הלאומי-האזרחי. זאת, על-אף ההתנגדות העקרונית הנמשכת מצד המנהיגות הפוליטית הערבית. מדד הדמוקרטיה 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מסכם, כי רק 44% מהמרואיינים הערביים מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה (בהשוואה ל-84.5% מהיהודים). בסקר עדכני (5.1.21) של המכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא, כי 39% בלבד מהציבור הערבי צפויים להשתתף בבחירות הקרובות לכנסת.
|
האם הערבים יתנו מנדטים לליכוד
|
|
|
|
נתניהו מחזר אחריהם [צילום: איתן לסרי]
|
|
סקר עדכני של סטאטנט (מתחילת ינואר 2021) צופה ירידה ניכרת בשיעור ההצבעה במגזר הערבי ל-52%. לפי סקר זה, במקרה שהרשימה המשותפת תתמודד באופן מאוחד, 69% מהמצביעים הערביים יתמכו בה, שמשמעותם כעשרה מנדטים בכנסת. השאר, 31%, צפויים להצביע למפלגות ציוניות, מתוכם כשני מנדטים לליכוד (!), שזכה בבחירות הקודמות לתמיכה ערבית המקבילה לפחות משליש מנדט. אם הרשימה המשותפת תפוצל (למשל: חד"ש תרוץ עם בל"ד, ורע"מ עם תע"ל), יזכו הרשימות הערביות בפחות מ-11 מנדטים ו-3.4 מנדטים יינתנו לרשימות הציוניות, מתוכם 1.5 מנדטים לליכוד. ניתן להעריך, כי שיעור הצבעה נמוך בציבור הערבי רצוי לליכוד וליתר המפלגות היהודיות מבחינה אלקטורלית. על-רקע זה ניתן להבין את ניסיונן של המפלגות היהודיות לחזר אחר הקול הערבי, ובמיוחד את מהלכיו האחרונים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנתפס בציבור הערבי כמנהיג המתאים יותר לכהן כראש ממשלה, בפער ניכר מאוד מיאיר לפיד ומבני גנץ. מכאן הדיבור בליכוד על אודות שריון מקומות ריאליים לנציגים ערביים, כמו גם הבטחה למינויי שר ערבי מוסלמי, ובנוסף התחייבות להשקיע בתחומים שהציבור הערבי מעוניין בהם: חינוך, כלכלה וביטחון פנים (הגם שהתוכנית הממשלתית למיגור הפשיעה בחברה הערבית אינה יוצאת לדרך עקב העדר תקציב מדינה). עם זאת, הליכוד הבהיר לאחרונה, כי לא יקים ממשלה בתמיכת רע"מ או הרשימה המשותפת. על כן, גם על-רקע הסקרים לעיל נותרת פתוחה השאלה עד כמה הבטחות כאלה ישפיעו על תוצאות הבחירות הבאות בציבור הערבי, המודע ורגיש להלכי הרוח המדירים בציבור היהודי ובשורות המפלגות הציוניות. לסיכום: בקרב הציבור הערבי נמשכת מגמת ההתרחבות התפיסתית והמעשית של תהליך הישראליזציה הרב-ממדית ושל השתתפות במרחב הפוליטי. עם זאת, ציבור זה ער למניפולציות הפוליטיות של המפלגות הציוניות מולו ורגיש לפגיעה במעמדו הציבורי ולהדרתו הנמשכת, גם בסוגיות לאומיות ובעיקר בתחומים מעשיים, העומדים בראש דאגותיו. מול גישה רווחת זו, מתקשות עדיין המפלגות הערביות לאמץ נוסחה מוסכמת שתאפשר להן לקיים שיתוף פעולה פוליטי עם המפלגות הציוניות, דבר העלול לפגוע בכוחן הפרלמנטרי והפוליטי ובאפשרותן להבטיח לציבור הערבי, כי יש ביכולתן לקדם את האינטרסים החיוניים שלו. בכל מקרה נראה, כי ההתפתחויות הפוליטיות שהוצגו לעיל יוצרות ממד עדכני של לגיטימיות לקול הערבי מצד המפלגות הציוניות מימין ומשמאל ואולי אף סיכוי לשותפות פוליטית יהודית-ערבית. הבחירות הקרובות יהיו מבחן לנכונות המפלגות הציוניות אכן ללכת לקראת הציבור הערבי בנושאים האזרחיים החשובים לו.
|
|
|
מאיר אלרן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ראש התוכנית לחקר החזית האזרחית, ראש התוכנית לחקר יחסי צבא–חברה וראש התוכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים בישראל. אפרים לביא הוא עמית מחקר אורח במכון. ח'דר סועאד הוא חוקר במכון. יוסף מקלדה הוא מייסד חברת סטאטנט, העוסקת בסקרי דעת קהל בחברה הערבית בישראל וברשות הפלשתינית.
|
|
תאריך:
|
23/01/2021
|
|
|
עודכן:
|
23/01/2021
|
|
מאיר אלרן, אפרים לביא, ח'דר סועאד, יוסף מקלדה
|
+חילי טרופר ימונה בממשלה למ"מ שר המדע
|
22:20 23/01/21 | עידן יוסף |
הממשלה תאשר (א') את מינוי השר חילי טרופר לממלא-מקום שר המדע. הוא יחליף את יזהר שי שהתפטר. כן יאושר מינויה של קטי פרי לנציבת שב"ס. לפני פחות משבועיים ראש הממשלה החליפי גנץ התנה את מינוי המפכ"ל ונציבת שב"ס במינוי 36 שגרירים שממתינים כבר חודשיים לאישור ממשלה, אך חזר בו מדרישתו זו.
|
|
+ח״כ סמי אבו שחאדה יעמוד בראש בל"ד
|
22:03 23/01/21 | עידן יוסף |
ח״כ סמי אבו שחאדה ניצח בבחירות המקדימות לראשות מפלגת בל"ד. הוא יחליף את ח״כ אמטאנס שחאדה. אבו-שחאדה יהיה לאיש הראשון בעל מוגבלות שינהיג מפלגה ערבית. ח״כ אמטאנס שחאדה לא יהיה חלק מרשימת בל"ד לכנסת הבאה.
|
|
+ראשי המשותפת ייפגשו מחר
|
19:04 23/01/21 | עידן יוסף |
ראשי הפללגות המרכיבות את הרשימה המשותפת יקיימו מחר (א') פגישה באשר לריצה משותפת עם רע"ם. לאחר שנתניהו השפיל את מנסור עבאס, נראה שהסיכויים לכם הם 50% (חדשות 13)
|
|
+ליברמן מנהל קמפיין דמגוגי ואכזרי
|
13:12 23/01/21 | יואב יצחק | לרשימה המלאה |
אביגדור ליברמן מותח ביקורת נוקבת על הסקטור החרדי בכלל ועל האברכים בפרט, ומלין נגדם על-כך שאינם עובדים ▪ ביקורתו דמגוגית, במיוחד בהתחשב בעובדות הידועות: מיכל ליברמן קיבלה באופן מושחת 2.5 מיליון דולר מאוליגרכים, בפרשת חברות הקש המפוקפקת; בנו יעקב מונה לדירקטור בחברת אי-נגב, כנציגו של מרטין שלאף שנזכר באותה פרשה מפוקפקת ▪ שני בניו יעקב ועמוס קשרו עסקה עם משה ישעיהו בנסיבות המעוררות שאלות
|
|
ליברמן. קשוט עצמך תחילה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
+בכול זאת ביבי
|
09:38 23/01/21 | דוד ארגז | לרשימה המלאה |
בהיעדר חלופות ראויות, נתניהו חרף חסרונותיו, נותר האופציה הכי נכונה ואולי היחידה למצביעי הימין ([צילום: תומר נויברג/פלאש 90])
|
|
האם הערבים מתקרבים לשותפות בשלטון
|
|
אני מאלו שסבורים שמדינה פלשתינית ביהודה ושומרון היא סכנה חמורה לקיומה של מדינת ישראל. אני מאמין שממשלה בהנהגת השמאל, אם חס וחלילה תקום, תעמיד את פתרון הבעיה הפלשתינית בראש סדר העדיפות שלה, ואם רק תוכל, תתעלם מרצון רוב הציבור, תפקיר ללא היסוס את ביטחוננו ואת עתיד ילדינו, תמכור את אדמות המולדת עבור נייר חסר ערך ותשתמש בכול תכסיס פוליטי שפל ומפוקפק ובכול אמצעי דיקטטורי ודורסני כדי להשיג מטרה זו. זו הסיבה שלקראת כל מערכת בחירות אני נתקף בחרדה קיומית וחולם על אוטובוסים מתפוצצים. זו גם הסיבה שלעולם
|
|
|
סקר דעת קהל שנערך השבוע מציג לראשונה מועמד שכמעט ומשווה את המעמד שלו כמתאים לתפקיד ראש הממשלה, למעמדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. על-פי סקר פאנלס פוליטיקס שבוצע עבור מעריב-סופהשבוע, מקבל נתניהו 43% תמיכה בשאלת ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה וגדעון סער מקבל 40% תמיכה.
|
|
|
באיוולתו המרושעת בז פעם יוסף דשגשווילי סטאלין לאפיפיור בהערה יהירה: "כמה דיוויזיות יש לרשותו"? והסתבך עם הכנסייה הקתולית. בנימין נתניהו לא יחזור על האמירה המטופשת הזאת בהקשר להצטרפותו של ד"ר בני בגין ל"תקווה החדשה" בראשות גדעון סער. הוא יודע היטב כי השאלה אינה כמה קולות מביא עימו בגין מהליכוד לרשימת הימין החדשה אלא מה משמעות הצעד הזה לסגירת מעגל במחנה שאביו התווה לו יעד לאומי-ליברלי. המשמעות אחת ויחידה: ביבי איבד סופית את זכותו לדבר בשם המורשת.
|
|
|
אנשי "הספירה לאחור" ופעילי מחאה בשמאל קיימו (יום ה', 21.1.21) מצג מסע הלוויה לקולות האבודים, במחאה על רסיסי המפלגות שעלולים לטענתם להביא לאבדן של מאות אלפי קולות מצביעי שמאל בבחירות הקרובות, שיגיעו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.
|
|
|
מה מביא עמו בני גנץ לכל איחוד שיחבק אותו לחיקו?
|
|
|
|