היה לי הכבוד לראיין את שלמה הלל לפני 14 שנים עבור מגזין המיועד לבני הגיל השלישי. הראיון נערך בדירתו ברעננה זמן קצר לאחר שעקר מירושלים. הלל: "אשתי ואני החלטנו לעבור לרעננה על-מנת להיות קרובים לבן שלי ומשפחתו ושלוש הנכדות הנחמדות שלנו, הגרים באחד מיישובי השרון".
דירתו הצנועה מרוהטת בפשטות. באחת הכונניות נגלית תמונת בתו היפהפייה, ד"ר הגר הלל, היסטוריונית של המזרח התיכון שהלכה לעולמה בגלל מחלה קשה זמן קצר קודם לכן. גם ספרו המפורסם "רוח קדים" לא נפקד ממקומו בכוננית. הלל, נמוך הקומה, משרה רוגע. דיבורו שקט וברור ואינו מתחמק מאף שאלה. מתייחס גם לסוגיות קשות ולא נעימות. פעילותו למען המדינה עוד טרם הקמתה ולאחר מכן כחבר כנסת ושר לא תסולא בפז. בשנת 1998, בשנת היובל של מדינה קיבל הלל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. עדין רבים מפעילותיו טרם קום המדינה אסורים לפרסום.
להלן מספר ציטוטים מהראיון עם שלמה הלל ז"ל שנערך בביתו ברעננה בשנת 2007 וחלקם נכונים להיום כאילו כלום לא השתנה:
(האם המדינה בקריסה?) "חס ולילה! אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה, אני לא מכחיש. אני גם דואב ודואג כמו כולם. בכל תקופה יש ירידות ועליות. אין לי כל ספק שאנחנו נמשיך. תראה מה עשינו פה: דברים שאי אפשר להאמין. שוחחנו קודם על ימי טרום המדינה, כשהגעתי לארץ ב-1933, כמה יהודים היינו פה? אולי שלוש מאות אלף. כיום אנו מדינה גדולה וחזקה מכל הבחינות".
"אין כל ספק בליבי שיש כיום הרבה מועקה ועוגמת נפש, אבל אני בטוח שנצא מזה. אנו מדינה חזקה, עם אנשים מסורים, עם הנהגה שיש בה פה ושם כתמים. אנחנו נתגבר על זה". לפי דעתי אין תבונה בקיומה של מפלגת גמלאים כפי שאני חושב שלא צריכות להיות מפלגות סיעתיות. פעם היו מפלגות של עדות המזרח כמו הסיעה הספרדית ומפלגת תמ"י. אני חושב שהיו צריכים למצוא את הפתרונות. אני חושב שבכל מפלגה צריכים לדעת לכבד את הזקנים, להבטיח להם את הקיום ולא על-ידי מפלגת גמלאים, מפלגת נשים, מפלגת צעירים. המפלגות צריכות להיות מפלגות אידיאולוגיות ולא כיתיות".
"זו באמת הייתה זכות בלתי רגילה להיות עם כל האנשים האלה. כלומר, אם אני חושב על הכנסת השנייה והשלישית עם דוד בן-גוריון, לוי אשכול,
משה שרת ו
מנחם בגין, בדר ומיקוניס ועוד רבים וטובים שלא כולם היו מהמפלגה שלי, כולם הגיעו לכנסת עם עבר והמון זכויות".
"יש לנו ארץ נהדרת. יש לנו אנשים טובים, יש לנו נוער נהדר. צריך לתקן את הפגמים ולהמשיך קדימה ולשאוף למה שבן גוריון היה מכנה "להיות נס לעמים".