פוסט קורונה והקשישים

אוכלוסייה חולה

אחת האוכלוסיות שנפגעה קשות ממגיפת הקורונה, ואולי באופן הקשה ביותר, זו אוכלוסיית הקשישים. דוח בנק ישראל לשנת 2020 (שנת הקורונה) רק מחדד ומחזק את כל אשר ידענו על מצבם הבלתי נסבל. הפגיעה החמורה הייתה במורל של הקשיש. הסיבה לכך - בידודו מהסביבה וממשפחתו הקרובה מחשש נזק בריאותי ונפשי. על-פי נתוני הבנק חיו בישראל בשנת 2020 כ-930,000 קשישים בני 65 ומעלה. הסקר של הבנק מלמד כי אוכלוסיית הקשישים בארץ למרות שהיא צעירה יחסית היא חולה יותר ונוטלת תרופות רבות בהשוואה למדינות באירופה.

מהיכן יגיע הכסף

משהו פסיכי קרה אצלנו לאחרונה. תוך שנתיים עברנו 4 מערכות בחירות, ובעת כתיבת שורות אלו אין כל ודאות שאין אנו לקראת מערכת בחירת חמישית. עלות הבחירות עד כה 12 מיליארד שקל. הזוי. ואם לא די לנו בזה, המדינה משלמת מיליארדי שקלים לעובדים שהוצאו לחופשה מאולצת (חל"ת) ולבעלי העסקים שנפגעו עקב משבר הקורונה. בנוסף - למדינה אין תקציב קרוב לשנתיים, וככה לא מנהלים מדינה. נוצר בור תקציבי שרק אלוהים יודע כיצד נחלצים ממנו. מתוך דוח בנק ישראל שהועבר לממשלה ולוועדת הכספים: "מגיפת הקורונה שטלטלה את העולם בשנת 2020 פגעה בעוצמה גם בישראל. מעבר לתחלואה הקשה ולתמותה שהיא חוללה המשבר פגע קשות גם בפעילות הכלכלית והן במישורים רבים של החברה והרווחה" (ההדגש אינו במקור). מניסיון העבר - הקשישים יהיו האחרונים שבעיותיהם יטופלו, ובפרט כשמדובר בממשל לא יציב ובלי תקציב מדינה.

החוסן נפגע

בסקר החוסן החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניכרת פגיעה רב-ממדית במצבם של הקשישים. רובם דיווחו על שילוב של כמה סוגי מצוקות. לרובם מחלות רקע, מצוקה כלכלית ומצוקה נפשית. הממד הבולט ביותר הוא החמרת החשש שלא יוכלו לכסות את הוצאותיהם. להבדיל משאלות אחרות, בולטת בשאלה זו עוצמת החשש: כמעט חצי מהנסקרים העידו כי הם חוששים מכך במידה רבה.

מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל מטעם האוניברסיטה העברית פרסם מסמך בו הוא מפרט עד כמה קשה הפגיעה הכלכלית במצבם של עובדים בגיל השלישי. במסמך נכתב בין היתר: "מגבלות התנועה עקב התפשטות נגיף הקורונה פגעו קשות בשוק התעסוקה. כתוצאה רבים מהעובדים פוטרו או אולצו לצאת לחופשה ללא תשלום. מצב זה פוגע הן במצב הכלכלי של הפרט והן במצב הרגשי שלו. הפגיעה בעובדים בגיל השלישי קשה אף יותר הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך: עובדים בגיל הפרישה אשר פוטרו או אולצו לצאת לחל"ת אינם זכאים לדמי אבטלה, אלא לקצבת זקנה בלבד. הסיכוי של אותם עובדים להשתלב במקום עבודה חדש נמוך משמעותית מסיכוייהם של העובדים הצעירים יותר".

השלכות הקורונה

סקר שערך הג'וינט מלמד כי מעל 50% מאוכלוסיית הקשישים הדרדרו בריאותית ונפשית במהלך משבר הקורונה. אומר יוסי היימן מנכ"ל ג'וינט-אשל: "משבר הקורונה ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, יש צורך מידי לפתח פתרונות אפקטיביים לקידום נושאים אלו". גוף בשם "צוותי המומחים של המשבר", בחסות ארגון שתיל, המורכב מאנשי מקצוע והבוחן את ההשלכות החברתיות-כלכליות של מגיפת הקורונה, יוסיפו קרוב לוודאי ללוות אותנו זמן רב אחרי שהמשבר הבריאותי ייפתר.

צוות מומחי הרווחה בראשותו של ד"ר סמיר זועבי, מרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי ומנהל תחום ייעוץ לקשיש במוסד לביטוח לאומי בנצרת, פרסם נייר עמדה שכותרתו "ציבור הקשישים בישראל בצל הקורונה: בעיות עיקריות ודרכי התמודדות". המסמך דן במספר נושאים כגון: עוני, בדידות, המחסום הטכנולוגי, תמיכה בתפקוד היומי, בתי אבות ודיור מוגן. צוות המומחים מציע לכל נושא פתרונות ומדגיש כי "...יש לטפל באופן מידי במצוקות המתוארות לעיל, שהחריפו מאוד עקב המשבר. בנוסף, יש להתחיל בתכנון ההתמודדות עם התופעות הפוסט-טראומטיות שיתעוררו בוודאי בעתיד הקרוב בקרב ציבור זה שנמצא בבידוד ממושך".