מוקירים את אנשי התרבות של ישראל

ועדת השיפוט של פרסי היצירה לסופרים ומשוררים של המחלקה לספרות שבמינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט וקרן ראש הממשלה על-שם לוי אשכול, החליטה להעניק השנה את הפרס לסופרים אהרון מגד, רות אלמוג, יואל הופמן, יוסי אבני לוי, סוזן אדם, ותמר גלבץ, לסופרת הילדים נירה הראל, למחזאית גורן אגמון, למשוררים משה דור, גלעד מאירי, דבי סער, ליאת קפלן ושלמה אביוּ ולעורך הספרות זיסי סתווי.

חברי ועדת השיפוט של הפרס הם: פרופ' אורי ברנשטיין - יו"ר, פרופ' זיוה שמיר, יהודית קציר.

פרסי היצירה על-שם רה"מ לוי אשכול ניתנים לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה בעברית, כאות הוקרה על פועלו של הסופר והמשורר בכל תחומי הספרות: בשירה, בסיפורת, במחזה, במסה, בביקורת ובעריכה ספרותית. סכום כל פרס הוא: 65,000 שקלים. בסה"כ יחולקו כ-910,000 שקלים.

טקס הענקת הפרסים יתקיים במעמד המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, ובמעמד שר המדע, התרבות והספורט, גאלב מג'אדלה, ביום א', כא' בטבת תשס"ח, 30 בדצמבר 2007, בצוותא, ברחוב אבן גבירול 32, תל אביב.

נימוקי השופטים:


אהרון מגד

אהרן מגד היה ממייסדי השבועון "משא", וערך אותו במשך חמש עשרה שנה, כמו גם את מדורי הספרות של "למרחב" ו"דבר". בין השנים 1968-1971 כיהן מגד בתפקיד נספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. אהרן מגד פרסם עד היום למעלה מ-30 ספרים, המקיפים את החוויה הישראלית והיהודית בריבוי פניה. ספריו תורגמו לשפות רבות, ומחזותיו הוצגו ב"הבימה" ובתיאטראות נוספים. הוא זכה בפרסים הנכבדים ביותר: בפרס ביאליק, פרס ברנר, פרס עגנון ופרס ישראל בספרות לשנת 2003.

גורן אגמון

המחזאית והבמאית גורן אגמון מציבה במרכז יצירתה את התא המשפחתי על כל מורכבותו, ואת עולמן ונפשן של נשים ישראליות, הנקרעות בין המחויבות לעצמן, לבין התפקידים שהחיים מטילים עליהן.

בכתיבתה הישירה - שיש בה חספוס והומור ישראלים מאוד - יוצרת אגמון דמויות אמינות ונוגעות ללב ברגישותן ובאומץ שלהן להתמודד עם מגבלות החיים, החברה והנפש.

גלעד מאירי

גלעד מאירי הוא משורר צעיר, בעל דוקטורט לספרות עברית, חבר בקבוצת "כתובת" הירושלמית העושה רבות להפצת השירה בקהילה. ספריו "פגני אורבני" ו"זעזועים בג'לי" מצטיינים ביכולת ניסוח, בדיוק ובחוש הומור הנדיר בשירתנו.

דבי סער

דבי סער היא משוררת כישרונית, המפרסמת סיפורים ושירים במיטב כתבי העת ומדורי הספרות: ב"הליקון", "מאזנים", "עיתון 77", "קשת החדשה", "שבו" ועוד. דבי סער קראה משיריה בבמות נחשבות, והשתתפה בפסטיבלים אחדים. בעבר ניהלה את פורום הספרים של Ynet, ומילאה תפקידים בכירים בגופים ממלכתיים. דבי סער אף הקימה אתר אינטרנטי, שמעניק שירות חשוב לציבור. ספר שירה נוסף מפרי עטה עתיד לראות אור בקרוב.

זיסי סתוי

זיסי סתוי, הוא מבכירי העורכים בישראל. את רוב שנותיו עשה בידיעות אחרונות, שבו היה חבר מערכת במשך 39 שנים, וערך בנאמנות ובהתמדה את מדור הספרות. בתקופתו היה זה מדור רחב יריעה ובעל חשיבות מרובה. כעורך הוא נתן פתחון פה ליוצרים ותיקים וחדשים, ידועים ואלמוניים, ואף ערך עשרות ראיונות חשובים, המשמשים עד עצם היום הזה חומר עזר לחוקרי הספרות ותלמידיה.

במרוצת השנים ערך זיסי סתוי גם את עיתון התזמורת הפילהרמונית הישראלית, והיה בין עורכי "מאזנים" והמגזין "מוזיקה". ערך ספרים רבים בהוצאות שונות, וכן תוכניות ספרות ב"גלי צה"ל" ובטלוויזיה. כמו-כן ערך שש אנתולוגיות מקיפות של שירה וסיפורת עברית.

יואל הופמן

יואל הופמן הינו אחד הסופרים הבולטים ביותר בספרותנו עתה. ספריו, החל מ"ספר יוסף" וכלה ב"CURICULUM VITAE" נעים על הגבול הדק שבין שירה לפרוזה. ביכולתו הלשונית המופלאה הוא יוצר עולמות הזויים המשקפים את מציאות חיינו כאילו ניתחוה לקטעים קטעים על שולחן הניתוחים של כוח תיאורו. במשפטים אפיגרמטיים לעתים, הגובלים בקואנים של זן, הוא מציב תמונת עולם ריאלית וחלומית כאחד, שאין כמותה בספרותנו.

יוסי אבני לוי

יצירתו של אבני-לוי עוסקת באומץ בשאלות של זהות, השתייכות וחריגות - בן למשפחה מזרחית מול ההגמוניה הישראלית האשכנזית, הומוסקסואל מול החברה הסטרייטית, והישראלי-יהודי המייצג את המדינה בחו"ל, ונאלץ להתמודד עם ניכור ועוינות.

בעברית עשירה וחושנית - המדייקת בתיאורי מקום, אווירה ורגש, כמו גם בשפת דיבור ציורית ואותנטית - מפליא אבני-לוי לגעת ברבדי מעמקים אנושיים אוניברסליים - ילדות, אהבה, בדידות וגעגוע.

ליאת קפלן

ליאת קפלן היא משוררת שספריה "בדיוק כך, במטבח", "זה זה" ואחרים מצביעים על כשרון בשל של מי שמנסה לבטא את מהות חוויתה של אישה בנוף הישראלי. שירתה נאחזת בפרטי הריאליה שסביבנו כדי ליצור עולם שירי עצמאי ומיוחד לה. כן עוסקת ליאת קפלן רבות באירגון סדנאות שירה ובהוראת שירה.

משה דור

משה דור הינו אחד המשוררים החשובים בדור המדינה. ספרי השירה המרובים שכתב, החל מהשתתפותו ב"לקראת" והוצאת ספרו הראשון "ברושים לבנים" נעים בין אהבה וקשר עמוק לנופי הארץ לבין הימשכות לנופים זרים הנותרים, עם זאת, תמיד נכר. לשונו העשירה, דימוייו המרעישים והמוזיקליות המיוחדת לשירתו מקנים לו מקום נכבד בכותל המזרח של השירה העברית החדשה.

נירה הראל

נירה הראל היא סופרת ילדים רבת כישרון. בשנים 1976-1978 ערכה בהוצאת "מסדה" את השבועון לילדים "פילון", ערכה את ספרי הילדים של הוצאת מסדה, את ספרי הילדים בהוצאת "עם עובד", וניהלה את ההוצאה.

נירה הראל פרסמה למעלה מארבעים ספרי ילדים ונוער, הכתובים בשפה טבעית וקולחת ומצטיינים בהומור מלבב. רבים מספריה תורגמו, וזכו בפרסים בארץ ובחו"ל. כן יזמה את "מצעד הספרים" של משרד החינוך ואת הקמת האתר לעידוד קריאה "דףדף" שאותו היא עורכת בשיתוף עם המאייר דני קֶרמן. לא מכבר הוציאה את האלבום הפופולרי לילדים "שרשרת זהב", ובו 40 שירים, ממיטב שירי הילדים בעברית, מביאליק ועד ימינו.

סוזן אדם

כתיבתה הרגישה ורבת העוצמה של סוזן אדם סוחפת את הקורא למסע מטלטל בין הקטבים של יחסי אנוש - מאכזריות ואלימות ועד נדיבות וחסד.

בלשון כמו-דיבורית ישירה ועם זאת עשירה ומרובת גוונים, היא בוראת דמויות נשים יוצאות דופן, שצללי העבר מושכים אותן לאחור, והן נאבקות להשיל אותם וליצור לעצמן הזדמנות חדשה לעצב את חייהן כרצונן.

יכולת התבוננות מעמיקה ונוקבת בתהומות ובפסגות הנפש, וטוויה עדינה של יחסי אנוש, מייחדים את כתיבתה של אדם, ששום דבר אנושי אינו זר לה.

רות אלמוג

רות אלמוג פרסמה את סיפורה הראשון בשנת 1967 ולאחריו החלה לעבוד במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ, לצדו של הסופר והעורך בנימין תמוז. עד עצם היום הזה היא משתתפת במוסף הספרות של הארץ בקביעות ובהתמדה, סוקרת ספרים ומאירה תופעות מעניינות מתחום התרבות בארץ ובעולם.

רות אלמוג כתבה כעשרים ספרים למבוגרים ולנוער. הרומן החשוב שלה "שורשי אוויר" זיכה אותה בפרס ברנר. ספריה תורגמו לאנגלית, גרמנית, הולנדית וסינית. במרוצת השנים זכתה רות אלמוג בפרסים ספרותיים רבים נוספים: בפרס עגנון, בפרס ניומן, בפרס זאב ובפרס ביאליק וכן בפרסים שהוענקו לה בחו"ל.

שלמה אביו

שלמה אביו הוא משורר, סופר, מתרגם. בתרגומיו המצויינים הציג לקהל קורא העברית את המשורר הספרדי לואיס גרסייה מונטרו ואת המשורר הקטלני ג'ואן מרגריט. ששת ספרי שיריו והקובץ הכולל: "רוקי מרציאנו, גיבור נעוריי" מצטיינים בדימויים עזים, בחושניות ניכרת ופורשים עולם צבעוני ומיוחד במינו ומנהלים דיאלוג נדיר בשירתנו עם השירה הספרדית החדשה.

תמר גלבץ

בשני הרומנים שפרסמה עד כה מעמיקה תמר גלבץ, באומץ ובכנות נדירים, בחקר הנפש הנשית הפצועה.

בעברית וירטואוזית, רב-רבדית וגמישה כפלסטלינה, היא לוקחת את הקורא למסע מטלטל אל הגהנום ובחזרה. הכאב - מחלה, נטישה, בדידות, ייאוש - נפרט לרסיסים של קיום יומיומי גדוש וחושני, הניתזים בסטקאטו חד וננעצים בלב.

עיצוב התהליכים הנפשיים במארג של פרטים, וביטויים הלשוני המדויק והאקספרסיבי, יוצרים שלמות אמנותית, שהיא כשלעצמה מזככת ומנחמת.