אם הכותרות בנושא שינויי האקלים לא נשמעות אפוקליפטיות די הצורך, הן עומדות להחמיר עוד יותר. מחר (יום ב', 9.8.21) יפרסם הפאנל הבינלאומי של האו"ם את החלק הראשון בהערכת מצב נרחבת שלו, לאחר הפסקה בת שמונה שנים. מאות מדענים מ-195 מדינות השלימו אותו בשבוע שעבר, מדווח וושינגטון פוסט.

בשנת 2013 קבע הפאנל, כי בני האדם אחראים להתחממות כדור-הארץ מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. ממצאיו הובילו ב-2015 להסכם פריז, בו התחייבו המדינות להגביל את התחממות כדור-הארץ עד סוף המאה לשני מעלות, ומוטב – למעלה וחצי. מאז פרסם הפאנל שורה של דוחות ביניים ובשנת 2018 הזהיר שחלון ההזדמנויות לעמידה ביעד הולך ונסגר. הדוח הקרוב יכלול אזהרה קודרת עוד יותר וצפוי לחזות כמה גזי חממה עוד ניתן לפלוט לפני ההגעה לנקודת האל-חזור שאחריה צפויים לכדור-הארץ שורה של אסונות כבדים. הוא גם יציין, כי העולם נכנס לטריטוריה בלתי מוכרת בנוגע לעליית מפלס הים ולהתמוססות הקרחונים.

הדחיפות שבטיפול במשבר האקלים ברורה מאליה. מזג אוויר קיצוני הקשור לשינויי האקלים זעזע את העולם בשבועות האחרונים: שטפונות בצפון אירופה, שריפות ענק בדרום אירופה. מספר הדליקות באיטליה הוא פי שלושה מהממוצע הקיצי; ביוון הן איימו לפגוע באתר הארכיאולוגי אולימפיה, מולדת המשחקים האולימפיים; בטורקיה, שם החום גבוה בשמונה מעלות מן הממוצע, עלו באש מאות אלפי דונמים, ומבקריו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן מאשימים אותו ואת ממשלתו באוזלת יד בטיפול במשבר הנקודתי והרוחבי.

תנאי מזג האוויר הקיצוניים בשנים הבאות יעמידו במבחן ממשלות רבות, מציין הפוסט. גל החום הכבד בחצי הכדור הצפוני הוא רק סימן לצפוי בהמשך, קובעים מודלים אקלימיים שונים. גלי החום בארה"ב, אירופה והאזור הארקטי מתגברים, מתמשכים והם קטלניים יותר. על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הם אחראים למותם של 160,000 בני אדם בשנים 2017-1998.

התוצאות הממשיות של המשבר ניכרות לעין. גל חם בגרינלנד גרם השבוע להתמוססות קרחונים בכמות מים שהייתה מספיקה כדי לכסות את מדינת פלורידה בגובה של חמישה סנטימטרים. התמוססויות אלו הופכות לשכיחות יותר ויותר, ככל שהטמפרטורות אלו. ובקצה השני של כדור-הארץ, באנטרקטיקה, עלולות 98% ממושבות הפינגווינים להיעלם עד סוף המאה בשל התמוססות הקרח.

שינויים רבי משמעות נוספים מתחוללים הרחק מן העין. גל חום שהתחולל אשתקד באזור הארקטי הוביל לפליטה מואצת של גז מתאן בשל הפשרת שלגים, מה שמוסיף לדאגה מהצטברות הפחמן הגורמת להתחממות כדור-הארץ. במצב רגיל, כיפות השלג מונעות את יציאת המתאן לאוויר – אך הם הפשרתן, הגז נפלט לאטמוספירה.

לכך יש להוסיף את תנועת האוקיינוסים. ההתחממות מעשה ידי אדם הובילה לאובדן כמעט מוחלט של יציבות המערכת השולטת בזרמי המים באוקיינוס האטלנטי. במצב הטבעי, המים המלוחים והחמים נעים מהאזור הארקטי דרומה לעבר צפון אירופה ודוחפים דרומה מים קרים יותר. אם מערכת זו תקרוס, הקור באירופה ובחלקים של צפון אמריקה יגבר משמעותית, מפלס מי הים יעלה לאורך החוף המזרחי של ארה"ב וסופות המונסון יתגברו – צופים כותבי המחקר.