קהילת המודיעין האמריקנית הגישה (יום ג', 24.8.21) לנשיא ג'ו ביידן דוח בו נאמר כי לא ניתן לקבוע בוודאות מהו מקור הקורונה. כך חושף וושינגטון פוסט. על-פי הדוח, לא ברור האם הנגיף עבר מבעל חיים לבני אדם, או שמקורו בתקלת מעבדה במכון הביולוגי בעיר הסינית ווהאן – בה החלה הקורונה בדצמבר 2019. חלקים מהדוח עשויים להתפרסם בימים הקרובים.

ההערכה היא תוצאה של עבודה שבוצעה בתוך שלושה חודשים, לאחר שבחודש מאי ביקש ביידן מקהילת המודיעין לייצר דוח "אשר עשוי לקרב אותנו למסקנה ברורה" לגבי מקור הנגיף. למרות הניתוח של כל המידע הקיים וחיפוש אחרי רמזים חדשים, קציני המודיעין לא הצליחו להגיע להסכמה. הוויכוח על מקור הנגיף התלהט מאז רמז אשתקד הנשיא דאז, דונלד טראמפ, כי הוא הגיע ממעבדה בסין. הנסיונות לאתר את מקור הנגיף נתקלו במכשולים שהציבה סין, אשר מנעה בדיקה מקיפה יותר בידי חוקרים בינלאומיים.

הוראתו של ביידן באה לאחר שהוגש לו דוח מסוכנויות המודיעין, לפיו הן מתמקדות בשני תרחישים אבל לא יכלו להגיע למסקנה. ביידן גילה, כי שתיים מהן נטו לקבוע שמקור הנגיף היה בבעל חיים, והשלישית נטתה לתרחיש התקלה במעבדה. מנהלת המודיעין הלאומי, אבריל היינס, הזהירה בחודש יוני, כי ייתכן שהסוכנויות לא יצליחו להגיע למסקנה. "אנחנו מקווים למצוא אקדח מעשן, אבל קשה לעשות זאת. ייתכן שזה יקרה וייתכן שלא", אמרה. בניתוח הנוכחי נטלו חלק עשרות אנליסטים וסוכני מודיעין בסוכנויות השונות, הוסיפה. לדבריה, היא העסיקה "תאים אדומים" – קבוצות הבוחנות את הערכות האנליסטים ומוודאות שהמודיעין נבחן מכל הכיוונים.

קצין מודיעין אמר לפוסט, כי קהילת המודיעין "לא בהכרח ערוכה בצורה הטובה ביותר לפתור בעיה זו", שהיא ביסודו של דבר עניין מדעי. אנשי המודיעין יודעים לאסוף מידע על מגוון רחב של גורמים זרים, אבל הם לא בהכרח יודעים לצלול לנתונים על נושאי בריאות עולמיים. ביידן עצמו, כאשר ביקר לראשונה במשרדה של היינס בחודש שעבר, ציין את הצורך בקבוצה רחבה יותר כדי לעקוב אחרי מקור הנגיף. "תצטרכו לתגבר את שורותיכם באנשים בעלי ידע מדעי משמעותי", אמר. מדענים רבים המכירים את הוויכוח הביעו מראש ספק בדבר היכולת להגיע למסקנה בתוך שלושה חודשים, ואמרו שהבדיקה עשויה להימשך שנים.

האפשרות שהנגיף ברח ממעבדה קיבלה תנופה בחודש מאי, כאשר 18 מדענים שלחו מכתב לכתב-העת Science ובו דרשו לחקור את כל האפשרויות, כולל תאונת מעבדה. תומכי תיאוריה זו מצביעים על מידע מסווג שנחשף בימים האחרונים של ממשל טראמפ, ולפיו שלושה עובדים אנוןנימיים מהמכון הווירולוגי של ווהאן – אחד המוסדות המובילים בעולם בחקר משפחת נגיפי הקורונה – אושפזו בנובמבר 2019 בשל תסמינים הדומים לשפעת. בשנת 2020 הפכה אפשרות זו לחלק מהבחירות לנשיאות, כאשר טראמפ ואחרים חזרו עליה לצד טענות בלתי מוכחות אחרות בנוגע לאחריותה של סין למגיפה, כאמצעי להסיט את תשומת הלב מן הכשלים במאבק בה.

מדענים רבים אחרים ציינו, כי לנגיפים יש היסטוריה ארוכה של מעבר מבעלי חיים לבני אדם. ישנם תרחישים רבים לדרך בה הדבר עשוי היה להתרחש בפועל במקרה הנוכחי, כולל זו של מעבר הנגיף מבעלי חיים הנמכרים בשוקי ווהאן. רבים מן המקרים הראשונים התרחשו סביב שוק מאכלי הים בעיר, בשטחו נמצאו מאוחר יותר עקבות של הנגיף. מאמר שפורסם בחודש יוני בכתב-העת Nature מנה 38 סוגים של בעלי חיים הנמכרים ב-17 שווקים בווהאן, ואשר עשויים היו להיות מקור ההדבקה.

מומחים לגנטיקה של נגיפים קבעו גם הם, במידה גבוהה של ודאות, שמקורו של נגיף הקורונה הנוכחי איננו בניסיון לייצר נשק ביולוגי – כפי שטענו חלק מתומכי תיאוריית תאונת המעבדה – משום שיש בו רכיבים הקיימים בנגיפי קורונה אחרים. אבל גם מדענים התומכים בתיאוריית ההתפרצות הטבעית אומרים, כי בלא הוכחה של העברה מבעל חיים לאדם, לא ניתן לשלול את האפשרות של תאונת מעבדה.