אל תיקחו לנו את הפרופורציות

פרופורציות. עשרות בני אדם נפטרו בשבוע האחרון ממגיפת הקורונה, חמישה אזרחים ערבים ישראלים נרצחו תוך חמישה ימים, האקלים העולמי במצב קטסטרופלי, החיזבאללה יורים עשרים טילים בצפון, בדרום מתכוננים לעימות הבא, התליין מטהרן מקבל ברכות מנשיא צרפת וחיבוק מארה"ב, הצנטריפוגות עובדות, ומהדורות החדשות במדינת ישראל נפתחות בהטבה, ראויה או לא ראויה, שקיבלו רה"מ לשעבר ורעייתו בסוויטה במלון. דין פרוטה כדין מאה, יש תקנות בכנסת ותקנון בהיר וברור בדבר איסור קבלת טובות הנאה על-ידי ח"כ, אם צריך נא זמנו את רה"מ לשעבר לוועדת האתיקה לכשתקום ומצו עמו את הדין.

פרופורציות, האם כשאנו סופרים את המתים ממגיפת הקורונה, עשרות בשבוע אחד, ללא שמות, ללא פנים, ללא כאב המשפחות על האובדן, מספרים. האם רצח חמישה אזרחים בחמישה ימים פחות חשוב מהתשלום הלא מלא על הסוויטה של רה"מ לשעבר ורעייתו? התופעה שהשתלטה על חיינו לטוב ולמוטב, הקרויה בנימין נתניהו, היא נשוא מחקרים לדוקטורנטים עתידיים במחלקות הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה, הפוליטיקה, המשפט, בריאות הנפש ומחלקות מדעי החברה לסוגיהן.

סוד קסמו של בנימין נתניהו מתחלק לסוד שנאתו ולסוד אהבתו. בניגוד למנהיגים פוליטיים בעבר ובהווה, אשר חותמם בהיסטוריה של העם היהודי יסתכם לכל היותר בפסיק זניח, בנימין נתניהו ייזכר כבר כעת, מבלי להתייחס לאפשרות חזרתו לקדמת הבמה ולהגה השלטון, כמי שהטביע חותמו במישורים הביטחוני, חברתי, מדיני, לטוב ולרע. הכל בעיני המתבונן, אך בוודאי לא ירשם כבהערת שוליים בקוממיות העם היהודי השב לארצו.

הניסיון להקטין ולכווץ את מורשת בנימין נתניהו לתיקי אלפים, לשמפניות ורודות וגלידות פיסטוק, לכביסה מוטסת ולג'קוזי שלא היה, לסוויטה ולמטוס ראש הממשלה, לחשמלאי ואב בית, למזגן מקולקל, הוא ניסיון שהצליח בחלקו בקרב חלק מהעם המאמין כי זהו ראש הממשלה שלו, האיש שכל מטרתו היא אינטרס אישי מובהק. לייתר את דמות המנהיג והמדינאי אשר מוביל את אחת מהמדינות המאתגרות והמורכבות בעולם. לקעקע עד היסוד את ההצלחות המדיניות, ההצלחות הבריאותיות, ההצלחות הכלכליות, ההצלחות הביטחוניות זהו חלק מהעיוות המובנה בקרב חלקים מסוימים במוקדי ההשפעה המשליכים על העם כולו.

חוסר הפרופורציות, היכולת להקטין, לעוות, לשכתב, לכבס את המציאות ולתלות אותה מבלי שחיוורון החרפה יכסה אותך. השיטה הזו להשתקה והקטנה תוך עיוות מציאות וליקוי פרופורציה מתפשטת ומגיעה עד לשלב בו כותב מאמר דעה, מנהל שיח, מתיישב בפאנל, אשר בטוח כי יש לכבד כל אדם גם אם אתה חולק על דעתו, ובמקום זאת מייד מוכנס לתבנית הלאומן, הפשיסט, הביביסט, השמאלן, עוכר ישראל, הרק לא ביבי, החשוך, הפרימיטיבי, איש המערות. המילים שחוסמות את השיח, המילים המקטינות, המכווצות, המקטינות.

פרופורציה. עשרות נפטרי המגיפה חשובים יותר, עשרת מונים, מההנחה שקיבל רה"מ לשעבר בסוויטה, חמישה ערבים ישראלים שנרצחים בחמישה ימים חשובים יותר מג'קוזי שלא היה. פרופורציות.

המחשבה המבעיתה על יכולת עיוות המציאות, הזנת הציבור בזונדה של איבוד פרופורציות היא יותר ממטרידה ומדאיגה. במציאות בה כמעט כל אזרח ישראלי יודע באיזו סוויטה, באיזה מלון, באיזה עלות, ובאיזו הנחה זכו בני הזוג נתניהו, בעוד אין אדם בישראל, פרט למשפחות נפטרי הקורונה, אשר יודע מי הם עשרות הנפטרים, מה אהבו, ממה סלדו, מי הם, מי בני זוגם, מי ילדיהם, מהו עולמם, מי אחראי לפטירתם, האם ניתן היה להצילם. מה זה עשרות נפטרים אל מול מזגן מקולקל אחד. פרופורציות.