ניו-יורק טיימס מנתח: זן הדלתא כנראה לא קשה יותר

זוהי השאלה הגדולה ביותר בנוגע לזן הדלתא: האם הוא גורם תחלואה קשה יותר מאשר זנים קודמים של הקורונה? שאלה זו חשובה במיוחד לילדים ולמבוגרים מחוסנים, כאשר בשתי הקבוצות תחלואה קשה היא נדירה, ולרוב הקורונה דומה לשפעת עונתית. אם הדלתא פחות קשה, המצב המעודד הזה לא השתנה; אבל אם כן – ייתכן שיש צורך בהרבה יותר זהירות בחיי היום-יום.

לא בטוח מהי התשובה ומידע עתידי עשוי לשנות את התמונה, אומר ניו-יורק טיימס. נכון לעכשיו, נראה שזן הדלתא זהה בחומרתו לזנים המוקדמים יותר של הקורונה, עם הבדלים קלים בשני הכיוונים. אין ספק שהוא יותר מדבק – מה שמחייב יתר זהירות, במיוחד עטיית מסיכות – חומרתו אינה נראית שונה בצורה משמעותית. זוהי תמונה מעודדת מכפי שמקובל לחשוב.

מאחר שהמידע עודנו מצטבר ואינו תמיד עקבי, דעתם של המומחים אינה אחידה. הטיימס מצטט כמה מן הדעות. ד"ר אהרון ריכטרמן מאוניברסיטת פנסילבניה אומר: "כל הבדל הוא קטן בלבד". ג'ניפר נוזו, ממובילות פרויקט הקורונה באוניברסיטת ג'ונס-הופקינס, אומרת שאינה רואה שינוי במישור ההדבקה ושהסיכונים למחוסנים לא השתנו. ד"ר דייוויד דאודי, גם הוא מג'ונס-הופקינס, סבור שיש סיכוי זהה לכך שזן הדלתא קצת יותר קשה – או קצת פחות קשה. ד"ר רוברט וכטר מאוניברסיטת סן פרנציסקו מטפל בחוליו כאילו הדלתא עלולה להיות מעט קשה יותר, אבל לדעתו זה לא ממש משנה ברמת בריאות הציבור – אפילו אם התחלואה תהיה קשה ב-20%.

המחקרים הבודקים את דרגת החומרה של הדלתא אינם עקביים והמילה האחרונה טרם נאמרה. מחקר בסקוטלנד מצא, כי החולים בדלתא סובלים בממוצע בצורה קשה יותר מאשר החולים האחרים. מחקרים אחרים מצאו את ההפך. דייוויד רובין, חוקר בבית החולים לילדים בפילדלפיה, אומר ששיעור הילדים המאושפזים בשבועות האחרונים נותר 0.9%-0.8% מכלל הילדים החולים, כך שהדלתא אינה קשה יותר. דאודי מעיר, כי נתונים שליליים נוטים לקבל יותר תשומת לב ציבורית, אך אין זה אומר שהם נכונים.

המידע הרחב על הקורונה הוא אולי הגורם המרכזי להטיל ספק בכך שזו הדלתא גורם תחלואה קשה יותר, מוסיף הטיימס. שיעור המאושפזים בין חולי הקורונה נותר יציג ואפילו ירד מעט בחודשים האחרונים, התקופה בה תקף הדלתא. זה נכון בבריטניה, כולל בקרב ילדים צעירים מכדי להתחסן. זה נכון בקרב אמריקנים מחוסנים ובלתי מחוסנים כאחת: מאז חודש יוני עלה מספר החולים פי 15, אבל מספר המאושפזים – רק פי שישה. השוואות אלו כשלעצמן אינן מוכיחות דבר, אבל אם הדלתא היה קשה בצורה משמעותית – היו לכך סימנים בשיעורי התחלואה והתמותה, ואין כאלה.

קשה לדעת כיצד הדלתא משפיע על חיי היום-יום, אבל אולי ניתן להציע את המסגרת הבאה. מבחינת ילדים ומבוגרים מחוסנים ללא מחלות רקע רציניות, יש הרבה סימנים מבטיחים: הקורונה מסוכנת פחות מאשר פעולות יום-יומיות רבות. 500 אמריקנים בני 17 מתו מהקורונה מאז תחילת המגיפה; אלפים בשכבת גיל זו נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים. מבחינת בעלי מחלות רקע קשות – עודף משקל חמור, השתלה בעבר או סרטן בהווה – הסיכונים עשויים להיות גבוהים יותר. למשל: רוב בני הנוער שאושפזו היה בוגרים יחסית, עם מחלות רקע. מאחר שהדלתא יותר מדבק, הוא מהווה סיכון גבוה יותר לקבוצות כאלה.

ההחלטות הקשות ביותר יהיו לגבי מחוסנים בני 65 ומעלה שבדרך כלל הם בריאים. חומרת הדלתא אינה נראית שונה משמעותית מבחינתם, אבל שיעור האשפוז שלהם בשבועות האחרונים עלה בצורה חדה יותר מאשר בקבוצות אחרות. ניתן להבין מדוע חלק מהם יעדיפו לנהוג בזהירות יתר עד שיהיה ידע טוב יותר על הדלתא. ואילו האמריקנים שטרם התחסנו – כרבע מן האוכלוסייה – צריכים להמשיך לפחד מהנגיף.