מפעם לפעם מפצירים בי "דורשי טובתי": תפסיק להיות "ביביסט". המילה הזאת נכנסה כידוע ללקסיקון הפוליטי שלנו, בתקשורת ובחוגי "יפי נפש", אנשי שמאל, במשמעות של אדם שמעריץ ללא חשבון את ראש הממשלה לשעבר. לרוב אלה אנשים לא נאורים כביכול, חסרי הבנה, עדר, בעיני היריבים הפוליטיים. ולמה אני ביביסט בעיניהם? כי איני מביע את הדעות ה"נכונות", לא במאמרים ולא בשיח חברים. לדידם, אני יותר מדי מגן על נתניהו. מצופה ממני, שאתיישר עם "נסיכים" שפרשו מהליכוד ונטשו את דרך הליכוד. כולם ידידיי, את כולם אני מעריך, בדרכם איני הולך.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
