1. בועז בן-צור חקר באריכות (2.11.21) את
אבי ברגר בנוגע לטיפול - או ליתר דיוק: העדר הטיפול - בשנים 2015-2014 בבקשתן של בזק ו-yes לאשר את המיזוג ביניהן. הוא הראה, כי הבקשה לא קיבלה מענה כלשהו במשך למעלה משנה; המטרה היא לטעון, כי כאשר
בנימין נתניהו הורה לבדוק את הבקשה - הוא פשוט הביא את הדרג המקצועי לעשות את מה שהיה עליו לעשות ממילא. ברגר טען, כי הסיבה העיקרית לסחבת הייתה העומס הניכר על סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות; רק בשולי הדברים שב על נימוק נוסף שהעלה בימים הקודמים - הנחייתו של השר
גלעד ארדן לכרוך את המיזוג בהתקדמות ברפורמה בשוק הסיטונאי.
השאלות שהציג בן-צור לברגר לפני כן, בנוגע לעבודתו בפרטנר לפני מינויו למנכ"ל משרד התקשורת, הניחו את הקרקע לטענה בדבר מניעיו האמיתיים: הוא בא מחברה המתחרה בבזק (כשם שלאחר עזיבתו היה קשור מבחינה עסקית לקבוצת סלקום) ולכן פעל משיקולים זרים. ושוב, מטרת-העל היא להפוך על פיו את כתב האישום: מי שפעל כהלכה היה נתניהו, אל מול עיכובים פסולים של ברגר.
2. נושא נוסף שהעסיק את בית המשפט זמן רב למדי היה יחסיו של ברגר עם
איתן צפריר, ראש מטהו של בנימין נתניהו כשר התקשורת. ברגר טען, כי קיבל מנתניהו הנחיה להישמע לצפריר כאילו הוא-עצמו מדבר עימו. אבל במקביל אישר ברגר, כי לא קיים חלק מדרישותיו והוראותיו של צפריר, כי הפעיל "חשיבה ביקורתית" (ביטוי עליו חזר פעמים רבות) ולא סבר שעליו להעדיף הנחיות בעל-פה על פני מדיניות כתובה.
בן-צור הציג את הצד של צפריר במערכת היחסים, לפיו ברגר התעלם ממנו ואף השפיל אותו.
ניר חפץ תיאר בפני החוקרים תמונה דומה. לצד זאת הראה בן-צור, כי רפורמת השוק הסיטונאי המאוסה על בזק יצאה לדרך בפברואר 2015, תחת נתניהו, וכי צפריר אף התלהב ממנה עד כדי רצון להציג אותה ל
ממשלה - בעוד ברגר היה מי שבלם אותו. מה שיוצא מכל המשוואה הזאת: ברגר אישר שדיבר עם נתניהו רק כאשר הלה נכנס לתפקידו וכאשר פיטר אותו; את ההנחיות של צפריר הוא מסמס חלקית; צפריר לא מנע את רפורמת השוק הסיטונאי; המסקנה: נתניהו לא התערב לטובת בזק. במבט הרחב, השאלה היא מה יאמר
שלמה פילבר על התקופה שאחרי ברגר. במידה רבה, ברגר הוא רק ההקדמה לפילבר - אשר יישמע רק בעוד חודשים רבים.
3. בהמשך תיאר בן-צור שורה של מגעים בין בכירי בזק ו-yes לבין אישים בסביבתו של נתניהו - במשרד ראש הממשלה ובלשכת ראש הממשלה - במטרה לקדם את מתן האישור למיזוג. לדבריו, עובדה זו מוכיחה שנתניהו כלל לא היה מעורב במתן האישור. התובעת, עו"ד
יהודית תירוש, מיהרה להגיב: היו גם מסלולים בהם נתניהו מעורב אישית. בן-צור השיב, שאינו מכיר מסלולים כאלה.
כל זה נועד להוביל לשאלה שהציג בן-צור ולאחר מכן חזר בו ממנה בשל התנגדות התביעה: "האם אתה מבין שכל הפניות הללו נובעות מכך שלדעת בזק אתה מתעלל בה, שהם מנסים כל מסלול שיש להם ושראש הממשלה לא מתערב, כי הוא היה יכול להורות לך בקלות לקדם את זה?". המסקנה אליה חותר בן-צור היא ברורה: נתניהו היה יכול להתערב, אבל לא עשה זאת - כפי שניתן ללמוד מריבוי הפניות בערוצים אחרים. ושוב, תהיה חשיבות רבה לעדותו של פילבר על מה שאירע אחרי שנתניהו פיטר את ברגר.
4. בשבוע הבא אמור משפט נתניהו להגיע לאחד משיאיו: תחילת עדותו של ניר חפץ, יועץ התקשורת של משפחת נתניהו שהפך לעד מדינה. זה צפוי להתרחש ביום שלישי (9 בנובמבר) או ביום רביעי (10 בנובמבר), החקירה הראשית תימשך חמש-שש ישיבות והחקירות הנגדיות עשויות להגיע ל-20-15 ישיבות. מבחינת התביעה, חפץ אמור לספק חוליה קריטית: הקשר בין נתניהו לבין וואלה. ההגנה תעמוד בהרחבה על תנאי מעצרו של חפץ ועל הנסיבות בהן הפך לעד מדינה. לא ברור אם נתניהו עצמו יגיע לדיונים; סניגוריו טרם ביקשו לשחרר אותו, כפי שעשו עד כה.
ציטוט היום
"כשנגיע להפחתת הפחמן ב-2050, נגיע גם למה שאתה אומר" (בועז בן-צור קושר את ועידת גלזגו לאפשרות של העברת שידורי טלוויזיה בסיבים אופטיים).
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
