ביקורת פנימית וסיכוני אקלים

שינוי אקלים הנו אחד מהאתגרים הגדולים ביותר עמם מתמודדת האנושות, שנמצא בסדר היום העולמי. על-רקע זה נערך בנובמבר 2021 מפגש פסגת 'האקלים COP26' של האו"ם בגלאזגו (סקוטלנד), בהשתתפות ראשי מדינות, מתוך רצון לדחוק במנהיגים ובעלי תאגידים לתעדף פעולה בנושא סיכוני אקלים.

הצורך בכך עלה גם בסקר שנערך אשתקד (Risk in Focus) והצביע על כך שלמרות ההכרה בסיכוני אקלים מעטים מאוד הגופים שפעלו בפועל כדי לצמצם סיכוני שינויי אקלים (IIAUK).

על-רקע דברים אלה פרסמה, בסמוך לפתיחת כנס הפסגה בגלאזגו, לשכת המבקרים הפנימיים בבריטניה (IIAUK) בשיתוף ארגון הבריטי לתקינה (BSI) הנחיה חדשה בשם: "רתימת ביקורת פנימית נגד סיכוני אקלים: מדריך לוועדות ביקורת ודירקטורים".

הנחיה זו קוראת להנהלות לנצל את מבקרים פנימיים, הנמצאים בעמדה ייחודית היכולה לסייע להם להתניע פעולות משמעותיות בנושא שינויי האקלים ובניהל הסיכונים הנלווים להם, בין היתר כיוון שתפקידם מאפשר להם לבחון את כל חלקי הארגון, בד-בבד עם היותם בעלי קשר ישיר לוועדת הביקורת ולהנהלה הבכירה. להלן עיקרי ההנחיה:

1. תפקיד מבקר הפנים בניהול סיכוני אקלים

1.1. דירטוריון, הנהלה, אסטרטגיה ופעולה

הביקורת הפנימית הנה אחד הכלים החזקים ביותר הקיימים בארגון למתן דין וחשבון אובייקטיבי לגבי מצבו של הארגון מבחינת ניהול סיכונים בכלל וסיכוני אקלים פרט, לרבות האם הארגון מנצל הזדמנויות והאם רכיבי הממשל התאגידי פועלים ביעילות.

מיקומה של הביקורת הפנימית בתוך הממשל התאגידי, כקו ההגנה השלישי במודל שלושת הקווים, מקנה למבקר פרספקטיבה והבנה של אסטרטגיה של ארגון, צרכיו והאילוצים שבו הוא פועל וכן מאפשר לה ליתן הבטחה לגבי האופן שבו הארגון מנהל סיכונים הקשורים לאקלים ומנצל הזדמנויות.

1.2. ביקורת על תוכניות, פעולות ומחויבויות של הארגון בנושא אקלים

פעולות הנוגעות ספציפית בשינויי אקלים, כגון פעולות בנושא פליטת פחמן כדי להגיע לניטרליות פליטת פחמן ואפס פליטות נטו הנן פעולות ראויות שארגונים יכולים לנקוט בהם כדי להפחית את השפעת הפליטה שלהם על שינויי האקלים. למרות זאת, מחקר שנערך לאחרונה העלה כי 417 מתוך 2000 החברות הגדולות בעולם הצהירו על התחייבות לאפס פליטות נטו, כאשר הצהרות שכאלה בדבר ניטרליות פחמן ונטו אפס פליטות ניתן לראות גם בארגונים קטנים ובגופים ציבוריים, אך בשיעורים נמוכים יותר. צד דברים אלה חשוב להבין כי לא מעט ארגונים שנוקטים בצעדים כאלה ומפרסמים את מעשיהם וכוונותיהם, עושים זאת מתוך שיקולי תדמית, לעיתים מבלי להבין את המשמעויות, ואכן התחייבויות לאפס נטו וניטרליות פחמן אינן נדירות. הביקורת הפנימית יכולה וצריכה לתת להנהלה משוב על השלמות ודיוק הנתונים בנוגע ליעדים ולפעולות בנושא אקלים, וכן על התהליכים והבקרות הנוגעים למידע פיננסי הקשור לאקלים.

1.3. מבחני קיצון (stress-testing) וניתוח תרחישים הקשורים לאקלים

ניתוח ובדיקות תרחישים צריכים להוות חלק בלתי נפרד מהבקרה הפנימית ומהדיווח הכספי בארגונים. ישומן כאן מאפשר בחינת השפעות פוטנציאליות של שינויי אקלים בתכנון תהליכים. שימוש במבחני קיצון יכול לסייע להנהלה להעריך את חוסנה של המערכת הפיננסית שלה, וכן להעריך את השפעה של סיכונים שינויי אקלים על הסיכונים הפיננסיים ארוכי הטווח שלה. הביקורת הפנימית צריכה לעשות שימוש גם בכלים שעה שהיא פועלת ליתן דוחות הבטחה על מצב הארגון בכל הנוגע לשינוי אקלים.

1.4. גילוי נאות בדוחות הכספיים (TCFD)

ישנן מסגרות שונות, כ TCFD, Disclosure Project Framework ו GRI היכולות לספק מידע פיננסי בנושא אקלים, ואף לשפר ולהגביר את הדיווח על מידע פיננסי הקשור לאקלים. גופים הבוחנים להטמיע מסגרת שכזו יכולים להיעזר בביקורת פנימית כדי לבחון את השלכות של אימוץ מסגרת שכזו, במקום לערוך התאמות בדיעבד. מבקר הפנים צריך להיות מודעות לדרישות ההנהלה הבכירה בנושא זה כדי להיות מסוגלים לסייע להן במתן משוב העונה לצרכיהם.

2. כיצד ניתן לרתום את הביקורת הפנימית?

2.1. הוספת ערך לארגון בתחום סיכוני אקלים

הנהלה צריכה להפנות בקשות לביקורת פנימית לבקר את סיכוני אקלים, לזהות את הגורמים המשפיעים על שינוי אקלים, ואת ההצהרות החברה בפני בעלי עניין, והמידע הקשור עם כל הדיווחים הלא פיננסיים ואלה הכספיים. אם הביקורת מעלה כי סיכוני שינויי האקלים אינם מתועדים ומוערכים כראוי, עליה להתמקד בייעוץ, ואילו אם היא מעלה כי מפת הסיכון של הארגון כוללת גם סיכוני אקלים ואלה מנוהלים אזי אליה לפתח תוכנית מבוססת סיכונים כביקורת עצמאית.

2.2. מיומנויות והכשרה, ידע ומשאבים

המבקר הפנימי הראשי צריך להבטיח כי לצוות הביקורת יש את הכישורים והניסיון לרבות מומחיות בנושא סיכוני אקלים, וזאת בהתאם להיקף פעילות הארגון והסיכונים אליהם הוא חשוף. יש לשקול לצורך כך הכשרה, גיוס, שיבוץ מחלקים אחרים בארגון ו/או מיקור חוץ.

2.3. מיקור משותף וגישה מדעית

מבקרי פנים צריכים לעסוק "רק בשירותים שיש להם את הניסיון, הידע והכישורים הדרושים". בכל מה שקשור לסיכוני אקלים חיוני שביקורת זו תהא מונחית מדעית. יש לבחון לצורך כך שיתופי פעולה עם גורמים בעלי מומחיות לצורך כיסוי פערי הידע. שיתוף פעולה עם מומחים ויועצים מדעיים בנושא שינויי אקלים יסייע לביקורת הפנימית להבין, לא רק את הנתונים הגולמיים, אלא גם להדריך אותה בתחומים מעשיים של עבודת הביקורת כגון להבין כיצד יש להגדיר את סדרי העדיפות של הביקורת.

2.4. הצהרות ביקורת והבטחה וחוסן

הביקורת הפנימית צריכה לסייע לארגון במתן הבטחה בלתי תלויה על עמידת הארגון בכללים.

3. ניתוח סיכוני אקלים

ארגונים מושפעים מההשפעות של שינוי אקלים, והם יכולים, בתהליכי עבודתם, להשפיע על שינויי האקלים. פונקציות הביקורת הפנימית יכולה לספק גישה עצמאית ואובייקטיבית להערכת תהליכים אלה, שהנהלת מטמיעה, באשר לסיכונים שכדי להבין את היקפן, מקובל להכניס אותן לשתי קטגוריות סיכון - פיזי ואבולוציה.

1. סיכון פיזי - נזק או פגיעה אחרת הנגרם לארגון מאירועי מזג אוויר קיצוניים ודפוסי אקלים אשר משבשים את זמינות חומרי גלם ואספקת אנרגיה ואת הפעולות בכל נקודה לאורך שרשרת האספקה.

2. סיכון אבולוציה (ידוע גם כסיכון מעבר) - סיכון הנובע משינוי מדיניות וחקיקה כגון ישום רגולצית 'כלכלה דלת פחמן', הטלת קנסות על פליטת גזי חממה, השלכות של הטמעת טכנולוגיה חדשה (כגון blockchain), שינוי בביקורת ובאופנות צרכניות ופגיעה בערך הון עצמי של מותג ו/או מוניטין של הארגון.

אם כן ראית סיכוני אקלים, דבר המחייב בידע רב לרבות ידע מדעי, וכן פרספקטיבה רחבה הסוקרת את פונטנציאל חשיפת הארגון לסיכונים, הן בהיבטים פיזים והן בהיבטים אבולוציונים, יכולה להשליך על הארגון באופנים שונים. אשר על כן ארגונים צריכים להפנים שסיכוני אקלים יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, ובהם:

מוניטין - כל ארגון שמפרסם נתונים או הצהרות על הפעילות הירוקה שלו ומחויבתו להפחתת זיהום צריך להבין שהצהרות אלה עלולות להיבחן על-ידי גורמים שונים העלולים אף להסתמך עליהן. אשר על כן הצהרות מעין אלה (כגון על רמת פליטת גזים) יכולות להוות מקוד לפגיעה חמורה במוניטין הארגון, אם ימצא שהארגון לא עמד בהצהרות. מוניטין הוא בהחלט תחום שבו ביקורת פנימית יוכל לספק הערכה לגבי דיוק ההצהרות הנמסרות לתקשורת, וכן בדוחות ובחשבונות השנתיים.

דוגמה נוספת לפגיעה במוניטין היא תופעת ‘Greenwashing’ - ('שטיפה ירוקה'), כינוי לתהליך של יצירת רושם שווא או מתן מידע מטעה על כי המוצרים והשירותים שהארגון מספק הינם בריאים לסביבה ממה שהם באמת. ארגונים ירוקים ובעלי עניין יכולים במצבים כאלה לפעול כנגד החברה, מעריכת קמפיינים ועד לקריאה נגד ארגון באירועים ציבוריים או בתקשורת וברשתות החברתיות.

סיכוני רגולטורים וציות - אנו עדים לגל של אסדרה בתחום שינויי האקלים, במיוחד בבנקאות ובביטוח המוסדרים בקפדנות על-ידי ה-PRA וה-FCA, שצפוי לגדול ולחול על יותר ויותר ארגונים. ביקורת פנימית יכולה לזהות עבור הנהלה שינויים רגולטוריים צפויים להמליץ להם כיצד ראוי להתכונן לכך.

סיכון שרשרת אספקה - סיכונים הקשורים לאקלים, כמו מזג אוויר קיצוני, משפיעים באופן קריטי על שרשראות אספקה, ואכן במחקר שנערך לאחרונה בקרב מבקרי פנים באירופה העלה כי סיכון זה הנו אחד מחמשת הסיכונים הקריטים הקיים להערכת בארגון שלהם. הביקורת הפנימית צריכה אם כן להכיר בכך שסיכון האקלים הוא חלק מהותי משרשרת האספקה ועליה לשאוף לתת להנהלה דוחות הבטחה (assurance) באשר לתכנון, ניהול ובחינת עמידת הארגון לגורמים המשפיעים על כך, בין היתר, מהיבטים של, זמינות, שינוע ותפעול.

4. חוסן עסקי, אסונות ותגובה למשבר

כידוע, התקנים המקצועים מחייבים מבקרי הפנים "להעריך את האפקטיביות, ולתרום לשיפור תהליכי ניהול סיכונים". חובה זו מקיפה גם אירועי אקלים ומעלה באופן טבעי את הצורך של הביקורת, לאור השינויים באקלים, להעריך את תגובת הארגון שלהם לסיכונים האלה. על הנהלות ארגונים מוטלת החובה לעדכן את תוכניות המשכיות העסקית שלהם (BCP) כדי להבטיח שהם מסוגלים לתת מענה במצבי קיצון. ולכן עליהם להבטיח שהם ערוכים לזהות ולמפות גורמי סיכון מחד-גיסא, ולבחון את התגובה ופעולות התאוששות שלהם מאידך. הביקורת פנימית יכולה לסייע להנהלה בכך ולזהות את הפערים הקיימים, בין היתר, במוכנות הארגון לכך.

5. סיכום

כפי שנראה, ארגונים רבים, ללא קשר למגזר, יצטרכו במוקדם ובמאוחר להתאים את עצמם לאקלים המשתנה בעולם. לביקורת הפנימית יש את יכולות למלא תפקיד מוביל שיכול להבטיח שהסיכונים וההזדמנויות הקשורים לאקלים יובנו במלואם. היתרונות של הביקורת הפנימית והקשר הישיר שיש לה עם הדירקטוריון והנהלה הבכירה, מציבה אותה במקום אידיאלי כדי לבחון ולהעריך את האסטרטגיה של הארגון ודרכי פעילותה בראי הסיכונים הנזכרים.

קריאה זו של לשכת המבקרים הפנימיים הבריטית (IIAUK), מהדהדת בחלל בקול חזק אף יותר לאור ההסכמות שגובשו בפסגת האו"ם בגלאזגו ויש לקוות כי גם גופים בישראל יתחילו לנהל דיאלוג בנושא מוכנות לסיכוני אקלים ויסתייעו לצורך כך במבקרי הפנים שלהם. הדיון הזה, כמו גם ניהול הסיכונים הקשור לאקלים, צריך להתחיל איפשהו, ומן הראוי שהביקורת הפנימית תהיה הגורם הראשון אליהם הנהלות אלה יפנו.

במקביל הנחיה זו פונה גם למבקרי הפנים, לגלות מנהיגות מקצועית ולפעול כסוכני שינוי. יש למבקרים את הכישורים הדרושים כדי להתמודד עם אלה נושאים, ואת הקשר הישיר להנהלה הבכירה כדי להציף נושאים אלה ולקיים, וזהו הצעד הראשון, דיאלוג על שינויי אקלים בארגון.

אם כן הנחיה זו שפרסם ה-IIAUK מציעה פרקטיקה המעודדת מנהלי גופים, וועדות ביקורת בפרט, לעשות שימוש טוב יותר בפונקציות הביקורת הפנימית שלהם בזיהוי, ניהול וצמצום סיכוני אקלים בד-בבד עם ניצול הזדמנויות הקשורים לשינויי אקלים. יש לקוות שראשי ועדות הביקורת, חברי הדירקטוריון ומנהלים בכירים גם בישראל ישכילו לנצל את פונקציות הביקורת הפנימית לטובת קבלת הבטחה עצמאית ואובייקטיבית שתעיד עד כמה ארגון מנהל סיכונים הקשורים לאקלים.