סרקזם

זה שנים שאני יודע שאת הסרקזם שלי לא מבינים. לפיכך, שותפתי בתוכנית הרדיו "הקול היהודי ברדיו נוצרי" ב-21 מדינות ברחבי ארה"ב מקפידה תמיד להסביר את דברי, שמאזין שלרגע לא שם לב או לא הבחין שאני הוא זה יחשוב שאנחנו מצהירים בכל הרצינות שמדינת ישראל הפכה את עזה לגטו ואנחנו מרעיבים את התושבים שם, מונעים מהם מים, גורמים לצעירים להיות עקרים ומסממים אותם (אנחנו עושים דברים נוראים נוספים, אך חיילי צה"ל במפורש לא אונסים נשים ערביות שכן הם לא רואים אותן כבנות אנוש כי אם כתת אנוש - השטות הזאת זיכתה מסטרנית באוניברסיטה העברית בתואר שני - השוואה שלנו לנאצים, בלי לדעת שלנאצים היו חוות של נשים יהודיות שהשתמשו בהן בתור זונות).

פעם, לפני שנים, התקשרה אלי בבהלה מקימת הארגון Stand With Us שעומדת בראשו עד עצם היום הזה. "מאין מקור המידע שלך", היא שאלה, מזועזעת. אני הייתי מאוד שבע רצון מעצמי, שכן החלטתי שארגון חמאס יכול להעסיק אותי בתור דובר במשרה מלאה, כה טוב היה המאמר שכתבתי. כמובן שכתבתי את שכתבתי כשכל שורה נשמעת כל כך הזויה שהיה לי ברור שאיש לא יחשוב ולו לרגע שיש שם שמץ אמת. אך הקוראים לקחו את הדברים כלשונם, ולא חשבו ולו לשבריר שניה להפעיל את התאים האפורים שלהם.

"כאן קבור הכלב" כנאמר בשיר: הסיבה שישראל מפסידה במאבק על דעת הקהל הבינלאומית (בבית אין מאמינים בצדקת הדרך, אך בחו"ל הסיבה אחרת): לא הפנמנו עד היום שכשאנו לא מגיבים, לא עונים ולא מתקנים, רק השקרים שהופרחו לחלל האוויר נראים ונשמעים, ואילו אנחנו - כשהצדק לצדנו - נעלמים כלא היינו. רק צד אחד נשמע, וזה הצד של השקרים ההזויים ביותר. כדבריו של היטלר: ככל שהשקר גדול יותר, אבסורדי יותר, כך יאמינו לו יותר. וככל שחוזרים על שקר פעמים רבות יותר, הוא נקלט בתור האמת, רק האמת וכל האמת.

אנחנו הישראלים פשוט לא מתארים לעצמנו שמישהו בר דעת יקבל את השקרים כאמת. זה לא ייתכן, שישראל פיתחה חתול-נמר שמפטרל ברחובות ירושלים (רק במזרחה) ותוקף ערבים (רק אותם). זה לא ייתכן שאנחנו שנשבענו שלא ניתן לשואה לחזור על עצמה ונתנהג בדיוק כמו הנאצים. זה בלתי אפשרי בעליל שצבא ההגנה לישראל העושה הכל לחוס על חיי אנוש יפגע במכוון בילדים ובחפים מפשע. אגב, אנחנו גם לא משתמשים בדם ילדים נוצרים לאפות מצות (איכשהו צבע הדם וצבע המצות לא מסתדרים לי ביחד). וכך הלאה וכך הלאה, ככל שעלילת הדם הזויה יותר, כך ברור לנו ללא צל של ספק שכל אדם עם קצת שכל ידע להבחין מיד בין אמת ומציאות לבין דימיון ושקרים; אך לא כך מתנהל העולם ולא כך זורמים להם החיים. כך ולכן אנחנו נכשלים בהסברה.

טוב שלצידי יש "עזר כנגדי", שותפתי מזה כמעט עשור ומרצה בכתיבה וברדיו, והיא שומרת עלי מכל משמר. אני לא מספיק להגיד "אנחנו (מדינת ישראל) שוקדים מזה שנים לנפץ, לשרוף, לפוצץ את מסגד אל-אקצה" ונורמה מיד מסבירה "כך מאשימים אויבי ישראל אותה, והם חוזרים על שקר זה פעם אחר פעם". אני מזלזל בחיילי צה"ל "היורים משך קרוב לשעה באב המגונן על בנו, והם לא פוגעים לא באחד ולא בשני, כבר מזמן הייתי מעמידם לדין על כשלון מוחלט בתפקיד", ונורמה מסבירה שכל אירוע "אל-דורה" היה מבוים לתקשורת הזרה, ואחרי אותה שעה, הבן שמת-לכאורה מירי הקלגסים הנאצים (הם חיילי צה"ל הלא יוצלחים) משנה את תנוחתו, כי לא נוח (לחי או למת) להיות באותה תנוחה משך כל כך הרבה זמן, ביחוד שגיבור הסרט אינו שחקן מקצועי (לאב, אגב, לא קרה כלום, כאלו שלומיאלים הם חיילי צה"ל. ממש בזבוז תחמושת. זה מה שקורה כשיורים ואין קו ירי ישיר, קרי מנסים לשנות את חוקי הפיזיקה).

לאחר שנים שנורמה נוזפת בי (בדרך מלמדת ומורה כמובן) שאני נכשל בהבהרת העובדה שאני מלגלג, אני סוף כל סוף מודע לכך שהקוראים והמאזינים שלנו לוקחים אותי ברצינות גמורה, תהומית, מוחלטת. עבורם כל מה שאני אומר, עם מבטא ישראלי מאוד ניכר, חייב להיות נכון ועובדתי, ולייצג נכונה את שקורה במזרח הקרוב, לחופי הים התיכון.

חזרה כמו תוכי על שקרים ענקיים ב-ynet

מגרעה שאדם מכיר בעצמו נראת לו מוכרת אצל אחרים, אך לא תארתי לעצמי שאתר ynet, בעבר ידיעות אחרונות, העיתון המוביל בישראל (היום לקח את התואר העיתון ישראל היום). איני יודע אפילו אם העיתון עדיין מודפס (כדרך שפעם היינו קוראים עיתון ומלכלכים את הידים), אך העיתון עדיין מככב במשפטו של בנימין נתניהו. בעבר הרחוק היה ידוע שלבעלים יש "תיק על נתניהו ועל משפחתו", ועכשיו אנחנו למדים שנתניהו לפי מנדלבליט והתאוריות של זה האחרון ניסה לשחד את בעלי העיתון למען סיקור חיובי (שלא קרה). נזכור, אנחנו במגרש ה"הזוי" כך שדבר לא צריך להפתיענו יותר.

במאמר שכותרתו "שערורייה בארה"ב: חפרפרת בצמרת הארגון המוסלמי" מדווח (האם זה לא תפקיד עיתון המכבד את עצמו, ל"דווח" במאמר שאינו מאמר דיעה?) העיתון לפי "סוכנות הידיעות" על פיטורי מנכ"ל מקומי באוהיו (זו מדינה, אחת מ-51 מדינות בארה"ב) של ארגון המועצה ליחסי מוסלמים-אמריקה שכן הוא "ריגל" משך כשלוש שנים עבור "ארגון אנטי-מוסלמי ומסר לו מידע פנימי".

זו מלחמה של ממש שבה יש מרגלים, ראיות חד-משמעיות, הקלטות, העברות מידע, בגידה, הפרת אמונים, שנאה (איסלמופוביה), מידע שיקרי, תיאוריות קונספירציה ואפילו - כמו בימי המלחמה הקרה עם ברית המועצות - ח פ ר פ ר ו ת! הוריי! אני כל כך מתרגש, כי הנה סרט עסיסי עם כל התכנים והמסרים הנכונים. אך הנה קפיצת מדרגה. הרשו לי לצטט את הדברים שמביא ynet בשם אומרם, אותה סוכנות ידיעות מהוללת:

בהודעתה על פיטורי איקבאל הפנתה CAIR האשמות חריפות גם נגד ישראל: "הראיות שקיבלנו הצביעו על-כך שארגון השנאה של אמרסון מנהל קשרים עם המודיעין הישראלי בלשכתו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ומספק לו סיוע. אתם קוראים נכון. ממשלת ישראל משתפת פעולה עם ארגון שנאה אנטי-מוסלמי בארה"ב".

כיון שהעברית שלי ברמה מספקת, אני מניח שאיני טועה ששני המשפטים האחרונים הם תוספת של המתרגם או של ynet (יש עורך או מישהו שטרח לעבור על התרגום או הכתוב?). אני כל-כך נרגש, שחייבים לדעתי לחזור על דברי הפלא האלו: "אתם קוראים נכון. ממשלת ישראל משתפת פעולה עם ארגון שנאה אנטי-מוסלמי בארה"ב".

אלא שהמתרגם או מביא הדברים כלשונם (עם תוספות משלו) רצה לרמוז לנו שהוא מתבדח, מלגלג, לועג לכל האמור, וכך הוא (זו בהחלט יכולה להיות היא, או צוות שלם שחשב ועבד על כך) שיבש את איות ראשי התיבות CAIR ואיית אותן CARE (לדאוג או איכפתיות). [כך גם עשיתי אני כשציינתי שבארה"ב 51 מדינות. עדיין לא.] איזה מזל שהוא אפילו הוסיף ציטטה שהכניסה את אלוהים לתמונה (כי אלוהים לא יודע הכל, מסתבר): "כפי שאלוהים אומר בקוראן - ׳הם מתכננים ואללה מתכנן, ואללה הוא הטוב מכל המתכננים". אמן ואמן. אללה הרחום והרחמן. מי זה מעז כאן לזלזל בו? מיד יש להוציאו להורג, לערוף ראשו, לגרום לו לסבול! בקרוב ממש יהיו לנו חוקים כאלו בארה"ב, בינתיים סוללים את הדרך לכך.

אם למישהו נדמה, לשניה, ששמענו גיבוב מספיק של שטויות, כל המרבה הרי זה משובח. מסתבר שהחשוד-המרגל-הבוגד האיום מאוהיו שהושתל בארגון היה היחיד שנייהל כרטיס אשראי שנעשה בו שימוש לרכישות חשודות מספקי נשק ותחמושת או שנשלחה חבילה עם חלקי רובה למשרדים בהם עבד (או ניהל) אותו בוגד איום ונורא. למי שיפחד ללכת לישון, אל דאגה: "הרשויות חוקרות את העניין". ממש טרור ביתי על-ידי גזענים לבנים אוהדי-טראמפ (רק התמונה מקלקלת קצת, כי אותו בוגד אינו "לבן" אך אל ניתן לעובדות לבלבל אותנו!).

איני יודע אם לצחוק או לבכות. עיתון המכבד את עצמו מפרסם כתבה שעיקרה הפיכת אמת לשקר וגיבוב שקרים כמו שניתן למצוא אצל "דוקטורנט באוניברסיטת האפרטהייד תל אביב" ששמו ברגותי ושהקים את תנועת החרם הידועה בראשי התבות BDS. אותו גיבוב שקרים. אותה גישה מוצלחת.

אם נשנה את CAIR ל"נאצים" ואת סטיב אמרסון ל"שמעון ויזנטל" ואת המכון שהוא עומד בראשו (IPT) למכון ויזנטל, הרי שנקבל את אותה כתבה בדיוק בה לא רק מכחישים את השואה, כי אם מאשימים את ישראל בפשעים והופכים את הנאצים למלאכים ופיות טובות. כמובן שכתבה כזו הייתה מתקבלת בצהלות שמחה אצל מכחישי שואה, אך בעתון (ממשי או באתר) המכבד עצמו - האם אין כל פיקוח? האם אין ידע בסיסי? ולמה זה צריך להיות אכפת למישהו אם נפלה טעות בכתבה? אחריות מקצועית בסיסית בנמצא?

לנו, ישראלים, יהודים וניצולי שואה (או בני משפחותיהם) הדבר צריך להיות אקוטי עד מאד. זוכרים אתם את מגדלי התאומים בניו-יורק באותו יום שלישי גורלי לפני עשרים שנה בין השעות שש לשבע בבוקר לפי שעון לוס אנג׳לס? את המטוסים שפגעו בהם עם טייסים מוסלמים שלמדו איך להטיס אך לא איך לנחות? סטיב אמרסון היה בין קומץ אנשים בארה"ב שהזהירו בפני העומד לקרות.

זוכרים אתם את משט הטרור והשקרים הטורקי (עם הספינה המובילה מבי מרמרה שהובילה הספקה שאיש לא נזקק לה ושרובה הייתה מחוץ לתוקף) לפרוץ את המצור הימי על עזה? אותו משט שבו לוחמי השייטת השתלשלו אל הספינות ללא נשק חי ובוצע בהם לינץ׳ מתוכנן היטב? זוכרים אתם שישראל התנצלה בפני טורקיה ואף שילמה כופר כשהיא (אנחנו) משתחווה בפני הטורקים שהיכו בנו? אותו משט שבוועידת חקירה בראשות השופט טירקל העיד הרמטכ"ל דאז (לאחרונה שר החוץ של מדינת ישראל) שאם הוא היה חוזר על אותה אפיזודה, הוא היה עושה דברים אחרת? משך חודש טרם ומהלך הגעת ששת הספינות, סטיב אמרסון התריע מדי יום ביומו על העומד לקרות, והכל מחומרים גלויים, ומדינת ישראל העלימה עין, התעלמה בקריצה "הוא משוגע".

אני יכול להמשיך - עד עצם היום הזה סטיב אמרסון נלחם עבור כולנו - עבור המערב, עבור ארה"ב, עבור העם היהודי ועבור מדינת ישראל. את חייו הוא הקריב על מזבח עבודה זו. והנה, אנחנו קוראים ב"כתבה" הזו מיחזור שקרים המפנים אצבע מאשימה כלפיו, כאילו הוא החפרפרת, הבוגד, המפעיל את תאטרון הבובות בו הקורבן הוא האיסלאם-שוחר-השלום וזכויות האדם. כולנו כאחד צריכים לקום ולהגן עליו, המגן עלינו. אך לא - ynet מעדיף להביא דברים כאשורם.

זהו לא רצח אופי, כי אם עוד פעילות מאוד אפקטיבית של האיסלאמיסטים, ואנחנו קונים את כל האמור בשקיקה, ואף חוזרים על השקר חזור ואמור, והכותרת אומרת את שלה: "שערורייה בארה"ב"! ממש יהונתן בן מלכה פולארד מספר שתיים. ראשון יהודי בוגד. שני יהודי בוגד שאינו בוחל בכל האמצעים כי הוא נאמן למדינה אחרת, לא לארה"ב, ויעשה הכל בכדי להשמיד את המוסלמים החפים מפשע, אוהבי השלום, החסד והדמוקרטיה. הללויה! (למי שזה נשמע מופרך מהיסוד, דברים כמעט זהים נאמרים בקונגרס ארה"ב, ומכאן הדרך אצה להפסיק אחת ולתמיד את הסיוע למדינת ישראל, ומשם להעניש את מדינת ישראל, ומשם לעזור לעזתים ולפלשתינים להוציא לפועל את האמור בקווי היסוד שלהם, קרי להשמיד את מדינת ישראל וליצור ארץ נקיה מיהודים). עלילות דם שעכשיו מופיעות באתר מוביל בישראל, ללא תיקון. דברים בשם אומרם.

אין ספק שלסטיב אמרסון "חפרפרות" וטוב שכך. אחת מהן אפילו עובדת מזה שנים בתור דוברת ארגון Stand WIth Us (איני בטוח אם היא מרגלת לכיוון האחד או לכיוון השני, אך למוסלמים המזהים אותה זה כמובן לא מפריע משום מה). אני גם מכיר אותו אישית היטב, ועבור הקורבן שהקריב מגיע לו להדליק משואה בארץ ולזכות בפרס ישראל על מפעל חיים. אך כל זה יקרה אולי (במקרה הטוב) לפי אותו לוח זמנים שיהונתן פולארד שוחרר. נזכיר לכולנו שמשך שנים רבות מדינת ישראל התנערה לחלוטין מפולארד, וגם כשהנשיא פרס בא לקבל את אות הכבוד הגבוה ביותר בארה"ב מהנשיא אובמה, הוא לא השתדל מספיק לשחרר את פולארד ולהביאו ארצה. הפרס-תואר היה חשוב יותר מ"שבו בנים לגבולם".

יצא לי גם משך מספר שנים להתחכך ב-CAIR ובכמה מהבולטים בחברי הארגון. הם שלטו ביד רמה במשרד לביטחון פנים מהלך שנות כהונתו של ברק אובמה. לכל ישראלי החרד לגורל מדינתו ולגורל העם היהודי, אני יכול להצהיר שארגון CAIR הוא סכנה ממשית עבורנו. אך הסכנה הגדולה יותר היא כשאומרים לנו שצהרי היום הם בעצם אמצע הלילה, ואנחנו חוזרים כמו תוכים ומוסיפים "אכן כך בדיוק הוא, אמן"! האם עורכי ynet נרדמו בשמירה? האם הם שכחו להוסיף "יש להזהר בקריאת הכתוב, שכן זה סילוף מוחלט של העובדות והצגת שווא בעליל!"? [כך נראה למתעמק בקריאת הכתבה אונליין]. התעוררו אחי ואחיותי, לפני שיהיה מאוחר מדי!