ראש הממשלה נפתלי בנט סוף-סוף מצא דרך להתמודד עם גל הפיגועים והפרעות בערים המעורבות: הוא קורא להקים משמרות אזרחים נוסח השומר הצעיר. הברקה מבריקה - להחזיר את המדינה 100 שנים אחורה. אבל היי - מה שהיה יאה לחברה צעירה, לישוב, למדינה בדרך - לא מתאים למדינה שאתמול חגגה 74 שנים להיווסדה. המשמרות בישראל - כמו נזם עשוי זהב באף של חזיר.
יש ברשותו של בנט (וממשלתו) את הצבא החזק באזור; מועסקים בו מיטב האזרחים - בקבע ובסדיר; צה"ל כל שנה מקבל מיליארדים מהקופה הציבורית ולא מסוגל להגן על הציבור; והציבור נדרש על-ידי ראש הממשלה לקחת נשק ולצאת לרחובות. ייתכן שיגידו: תפקידו של צה"ל להילחם מול צבאות זרים (למרות שכבר יובל שנים אף מדינה זרה לא מעזה להזיז את הטנקים שלה לכיוון גבולות ישראל, ניחא, נגיד שהטיעון מקובל).
אבל יש ברשותו של בנט וממשלתו את המשטרה, עם הכלים שאין, נדמה לי, אצל שום משטרה במדינות העולם: ימ"מ ומשמר הגבול. אבל גם היא לא מצליחה מול טרור ופרעות. המשטרה שבה מועסקים רבבות צעירים, שכל שנה גם מקבלת מיליארדים מקופת הציבור, המשטרה שיש לה מודיעין, נשק רב ויכולת להשתמש בו. ראש הממשלה כאילו שוכח שיש בידיו הכוח הזה ופונה לציבור: "מעכשיו ביטחונכם - עניינכם הפרטי שלכם". יפה מאוד.
האם בנט מסוגל לחשוב מהלך אחד קדימה? איך הוא רואה יישום היוזמה שלו להקמת מיליציות לצד המשטרה והצבא? למשטרה כיום יש אנשים מיומנים, יש נשק, יש חוקים ברורים איך לפעול, אך בכל זאת כל פעם שהיא מפעילה את הסמכויות הפוגעניות שלה במח"ש פותחים בבדיקה/חקירה נגד מי שירה. למה ירית? האם הירי היה מוצדק? האם התגובה הייתה מידתית?
טעות בזיהוי
איזה נהלים יהיו בפעילות של "השומר הזקן" של בנט? מי ואיך תוך שניות ייבחן, ישקול - לירות או לא לירות באיש החשוד שהגיח מעבר לפינה? אם לא לירות מיד, ויתברר שהאיש אכן מחבל חמוש - הוא עלול לפתוח באש על המשמר ועל האזרחים התמימים בסביבה. לירות מיד - יש מצב שאחרי הירי יתברר שלא היה ברשותו של ההרוג שום נשק. בעבר היו מקרים של טעות בזיהוי: לפני מספר שנים בירושלים אזרחים ערניים הרגו צעיר עם מראה חשוד שהתברר כיהודי בכלל; בתחנה המרכזית בבאר שבע המון ערני עשה לינץ' בחשוד שהתגלה כעובד זר תמים. משפטו של התוקף המרכזי באירוע הסתיים בזיכויו לפני ימים אחדים. אבל מה עם הקורבן? וכמה זה נעים - שנים לבלות בחדריי החקירות ובאולמי המשפט?
ברור שרעיון של "משמר אזרחי" הוא הזוי. מערכת המשפט מיד תתערב ותפסיק את פעילותן של המשמרות. אם מערכת המשפט תתמהמה - אנחנו נראה נהרות של דם ברחובות. זה החלום הרטוב של אויביי ישראל - שפיכות הדמים הבלתי נפסקת במדינה; יהיו להם תמונות מזעזעות וסיבה טובה לטעון שישראל לא מסוגלת לחיות בשלום עם שכניה על כן אין לה זכות לקיום. וכל זאת ליד הצבא שנח לו על זרי הדפנה וסופר את כספי הפנסיה שלו, ליד המשטרה שהרימה את ידיה.
מה זה אם לא תעודת העניות? ומה הצעדים הבאים של ממשלת בנט? רופאים לא מצליחים למלא את תפקידם אז שכל מטופל יתחיל לרפא את עצמו? מה הבעיה? שיעשה גוגל וירשום לעצמו תרופה. או בתחום הכלכלי: שסק אחד בקופסה עולה כיום 5 שקלים, ענב יחיד באשכול - שקל וחצי, דובדבן בודד - 3 שקלים, מה לעשות? שכל אחד יפתח במרפסת שלו פרדס ושלום על ישראל.
יוזמת "משמרות השינוי והריפוי" של בנט מעידה על אי-התאמתו לתפקיד ראש הממשלה. אני לא בטוח, אבל יש לי הרגשה שלפני שהמציא את הפטנט החדש-הישן של המשמרות נוסח שנות 1920, בנט פנה לצבא בבקשה/דרישה לחסל את סנואר העזתי, אך קיבל תשובה שלילית. והבין, שצה"ל לא בשליטתו. גם המשטרה, כנראה, אמרה לו שאין ביכולתה להתמודד עם הפיגועים ועם הפוגרומים.
ללא ניסיון וכישורים
הבוקר התקשורת מצטטת את בנט: הישרדותה של הקואליציה תלויה בכל אחד מחבריה. כלומר, כל דאלים גבר. במצבים כאלה ראשי הממשלה הקודמים הלכו לבחירות, כדי לקבל מחדש מנדט מהעם, או לפנות את הכיסא לאחר. כך עשה שמעון פרס בשנת 1996, כך נהג בנימין נתניהו בשנת 2018 אחרי עזיבתו של אביגדור ליברמן. אז לנתניהו היו 61 קולות, לא 60 כמו אצל בנט כיום.
בנט לפי התקשורת אמר גם: "אסור לנו להתדרדר לבחירות ולכאוס". ממתי המהלך הטבעי ביותר של הדמוקרטיה נתפסת ככאוס? יש מדינות בהן בחירות נערכות כל שנה. בצרפת לפני חודש הבחירות לנשיאות לא הביאו תוצאות - לא נורא, ערכו בחירות חוזרות לאחר שבוע. גם בישראל בעזרת חוקים נבונים ניתן להגיע למצב שבחירות יביאו להכרעה כבר בסיבוב הראשון. 120 חברי הכנסת לא יודעים איזה חוק יכול לפתור את הבעיה - אבל זאת לא הסיבה שהעם חייב לסבול בראשותו את האיש הלא מתאים.
יש פתרון למצב. הוא לא בהפעלת הצבא, לא בתגבור המשטרה ובוודאי לא בחלוקת נשק לאזרחים. הפתרון היחיד הוא המדיני. ראש הממשלה שאותו בנט עזר להדיח, התקדם בכיוון הנכון, אבל הגורמים שלא מעוניינים בישראל היהודית והחזקה עצרו את צעדיו ונשארנו עם בנטים, שאין להם ניסיון וכישורים למשימה.
בנט נכשל בתפקידו כשר החינוך - חשב שהאשם הוא בתיק שקיבל, פזל לכיסא של שר הביטחון, מירר את חייו של שותפו לקואליציה שר הביטחון אביגדור ליברמן שנאלץ להתפטר, קיבל לידיו את תיק הביטחון - ושוב נכשל. הגיע למסקנה שרק מעמדת ראש הממשלה הוא יוכל לשלוט, אך גם כאן נוחל כישלון מהדהד. כאילו לא שמע את הפתגם "לא המקום מכבד את האדם, אלא אדם מכבד את מקומו ". בנט לא הביא כבוד לתפקידו הנוכחי. עליו סוף-סוף להבין שהוא האיש הלא נכון במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.