יום האבל על חורבן הבית השני

כיצד אפשר להתאבל על חורבן הבית מבלי לזכור מי אחראי לחורבן: קומץ קנאים שהתעלמו מהעובדה שהאימפריה הרומית נמצאת בשיא כוחה ולא ניתן לנצחה והביאו את האסון הזה על העם היהודי. ובל נשכח את המאבקים הפנימיים בקרב הלוחמים ושנאת חינם ואת שריפת מחסני המזון שתרמו להצלחת הרומים לשבור את המצור על ירושלים. הקנאים הם האחראים לאובדן עצמאות ישראל ולחורבן הבית. יום האבל על החורבן חייב להיות יום חשבון הנפש של העם היהודי לגבי תופעת השנאה והקיצוניות המעוורת. זאת מאחר שלצערנו, גם כיום יש גורמים המטפחים שנאת חינם ומסיתים חלק אחד בעם נגד השני. כמו-כן, גם כיום יש פירומנים שבקנאותם והתנהגותם חסרת ההיגיון מאיימים להביא עלינו חורבן נוסף.

חלקם של הקנאים בחורבן

בזמן המצור על ירושלים ניהלו שתי קבוצות של קנאים מלחמות ביניהם. במלחמת האחים שהתנהלה בעיר בזמן המצור הרומי נהרסו חלקים שלמים של העיר ומחסני המזון שנועדו לספק מזון לאוכלוסייה נשרפו כחלק מהמאבקים בין הפלגים של הקנאים. כתוצאה משריפת מחסני המזון פקד רעב איום את האוכלוסייה והרעב פגע, ללא ספק, בכושר העמידה של הלוחמים ברומאים.

התנהגות האופוזיציה של הליכוד

תפקידה של אופוזיציה הוא לבקר את הקואליציה. אבל, התנהגות האופוזיציה חייבת להיערך תוך שמירה על האינטרסים של המדינה. יש קווים אדומים שאסור לאופוזיציה לעבור. דוגמה לגילוי אחריות של אופוזיציה בעבר הייתה כאשר האופוזיציה הצביעה עם הקואליציה כאשר היה מדובר בשלום עם מצרים. ראש האופוזיציה דאז שמעון פרס אמר: "בעמנו אין אופוזיציה לשלום".

למרבה הצער, קיים חשד סביר שהאופוזיציה של הליכוד כיום הסירה את הכפפות והכשילה הצעות חוק שהיא עצמה יזמה או תמכה בהן לטובת אזרחי המדינה. גם ההתנכלויות נגד עידית סלמן ניר אורבך ובני משפחתם, ובעיקר ילדיהם, כדי שיערקו לא הוסיפה כבוד לאופוזיציה.

אבל, המעשה החמור ביותר של האופוזיציה הייתה מערכת ההסתה וה"פייק ניוז" שהיא הפיצה בהתבטאויות בכנסת ובתקשורת שפגעו קשות בלכידות של החברה הישראלית. דוגמה להסתה": שממשלת השינוי היא שמאל. היא לא הייתה שמאל. היו בה 3 מפלגות מהימין, 2 המרכז ו-2 מהשמאל והשמאל היה במיעוט בקואליציה. גם ההסתה נגד רע"ם הייתה מבוססת על שקרים. מנסור עבאס צורף לקואליציה אחרי שהכריז שהוא מכיר בישראל כמדינת העם היהודי. הוא היה המנהיג הערבי הראשון מאז 1917 שהכיר בזכותם של היהודים למדינה.

ד"ר ערן אמסלם, ראש המגמה לתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית התראיין לעיתונאי בישראל היום בנוגע לשיח השנאה. הוא ציטט מחקר של ד"ר נעם גדרון מהאוניברסיטה העברית וד"ר ליאור שפר מאוניברסיטת תל אביב לגבי ההשפעה החיובית של ממשלת השינוי על מפלס השנאה. המחקר קבע "שהעוינות של אנשים כלפי תנועות מנוגדות כביכול, שיושבות עם המפלגה שבה הם תומכים בקואליציה פחתה במהלך אותה שנה".

לסיכום, הסתה ו"פייק ניוז" של הליכוד כלפי המפלגות שהקימו את ממשלת השינוי גרמו לפילוג בעם ולשנאת חינם ואלה מסכנים את שרידותה של המדינה. השמאל הציוני שנגדו מתנהלת מערכת ההסתה היה זה שיסד את המדינה. אפשר לחלוק על דעותיו אבל לא מגיעים לו השנאה וההסתה.