תנאי חרום

בימים האחרונים התבשרנו כי ממשלת ישראל אישרה הצעה לחקיקה של השר אלי ישי, אשר נועדה למנוע פיטורי עובדים במקומות שבהם הוכרז מצב מיוחד על-ידי שר הביטחון. כזכור הכרזה על מצב מיוחד מקורה בהוראות חוק ההתגוננות האזרחית וההכרזה נתונה לשר הביטחון או לממשלת ישראל ונתונה לבקרת בית המחוקקים.

הצעת חוק נוספת שהונחה על שולחן הממשלה על-ידי השר אלי ישי נועדה להסדיר תשלום שכר עבודה. הצעת חוק זו כינתה את שכר העובדים "דמי שעת חירום" שאמורים להיות משולמים לעובדים המנועים מלהתייצב לעבודתם בשל הוראות כוחות הביטחון, שעה שחלה במדינה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, או בשעת התקפה, כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

נכון להיום, משפט העבודה אינו ברור די צרכו לעניין חובת המעביד לשלם שכר לעובד שנמנע ממנו להגיע לעבודה בשל הוראות כוחות הביטחון, כאמור. במקביל, על-פי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים מעביד עשוי להימצא זכאי לקבל פיצוי על נזק עקיף כהגדרתו בחוק, בשווי ההפסד בגין תשלום שכר העבודה ששילם לעובדו עבור זמן שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון.

העובד עלול להימצא נפגע אף שהיה מוכן ומזומן לעבודה נמנע ממנו להתייצב אליה בנסיבות שאינן תלויות בו. יוצא אפוא כי אין מתאם בין יכולת המעסיק לשלם השכר לאחר שמפעלו נסגר בהוראת שר הביטחון ופיקוד העורף, לבין החובה לתשלום השכר וזכות העובד הנפגע לקבלתו.

על-פי הוראות החוק המוצע, התשלום ייחשב כשכר לכל דבר ועניין ויהיה שווה ערך לשכר העבודה הרגיל שהיה מקבל העובד למעט כיסוי הוצאות מיוחדות ובהגבלת "תקרה", דהיינו השכר הממוצע במשק מוכפל בשניים וחצי ומחולק ל- 25.

בד בבד ומתוך מטרה לקדם הסדר בהסכמה, כונסה ועדה משותפת למעסיקים - התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום, הסתדרות העובדים החדשה ומשרד האוצר, אשר נועדה לתת מענה ביניים לסוגיית תשלום השכר עד להסדרת הנושא בחקיקה. ועדה זו, כפי שהתבשרנו, הגיעה להסכמות שונות, ביניהן תחום המושב לגביו ישולם שכר לעובדים שנבצר מהם להגיע לעבודתם עקב סגירת המפעלים בהוראת שר הביטחון ומפקדת פיקוד העורף, למרות מחלוקות לגבי שיעור התשלום, הוועדה דנה גם בנושא בשאלות: האם יכלול את מלוא העלות למעביד; דינם של עובדים אשר מקום מגוריהם בשטח בו הוכרז המצב המיוחד וממנו לא ניתן היה לצאת ואילו מקום עבודתם מצוי באזור בו המשיכה להתקיים פעילות סדירה. בין לבין סוכם על פתרון זמני שיאפשר תשלום משכורת חודש יולי במלואה באזורים שבהם הוכרז מצב מיוחד.

לא נפתרה הבעייתיות של הדרישה לשאת בתשלום שכר במקום שבו נפגעו מעסיקים רבים ומקור הכנסתם נכרת ועליהם לשאת עוד בנטל נוסף, כאשר לא ברור אימתי יזכו לקבל את כספי השיפוי.

יש לציין כי הסכמות אלה, כל עוד לא נושאות לבוש של חקיקה אינן מחייבות את המעסיקים שאינם חברים בהתאחדות התעשיינים או בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

בטרם הונחה הצעת החוק על שולחן הממשלה ובטרם כונסה הוועדה המשותפת, אחת ההמלצות להסדרת הנושא באופן זמני היתה כי לגבי ימי ההיעדרות תיערך התחשבנות במסגרת מכסת החופשה הצבורה ולאחר שיתקבל שיפוי בגין הנזק העקיף, תזוכה מכסת החופשה או הגעה להסדר עם העובדים לפיו יחזירו את ימי העבודה במועד מאוחר יותר.

אלא שנותרה אוכלוסיה בלתי מבוטלת של עובדים אשר נטשו את בתיהם ועברו דרומה ונבצר מהם להתייצב לעבודה אף על-פי שמקום עבודתם המשיך לפעול כסדרו, עובדים שמקום עבודתם הוגדר כשרות חיוני ולמרות ההוראה להתייצב לעבודה לא הגיעו לעבודה, ועובדים אשר מקום עבודתם הינו מחוץ לאזור בו הוכרז המצב המיוחד ונבצר מהם להתייצב למקום העבודה. הוא הדין באמהות רבות שנאלצו להישאר בקרבת ילדיהם.

הסדרת מכלול הנושאים באמצעות חקיקה, היא חיונית מאחר שעשויה להיות לה השלכה משמעותית על יחסי העבודה, ואף ניתן יהיה להקיש מכך לעתיד. בהעדר חקיקה מתאימה יונחו הסוגיות השונות לפתחם של בתי הדין לעבודה אשר יצטרכו לבחון המקרים ולהחליט האם לסטות מההלכות הפסוקות, לפיהן אין זכאות לשכר כאשר לא בוצעה עבודה, וזכאות עובדים לפיצוי שווה ערך לשכר מקום בו אלה היו מוכנים ונכונים להמשיך ולעבוד, אלא שהמעביד מסיבות שאינן מוצדקות לא אפשר ביצוע העבודה.

זו צריכה להיות שעתם של בעלי האג'נדה החברתית להציב בפני קברניטי המשק את השאלה המתבקשת: האם מדינה ביוצאה לשדה הקרב מכירה באחריותה המיניסטריאלית, גם אם לא כמעביד, לשיפוי הנזק שנגרם לעסקים ובין היתר מעניקה שיפוי לשכר ששולם, אשר ניתן להכלילו במסגרת הנזק העקיף, או שמא מטילה האחריות לתנאי עבודה ושכר, כולם או מקצתם, על המעסיקים.

בעידן שבו הביטחון והכלכלה שלובים זה בזה בצורה כה מובהקת, על המנהיגות לשקול גם את המשמעות הכלכלית של צעדיה הצבאיים ולשקלל גם את המחיר החברתי ברמת המיקרו שהציבור ישלם. חבל כי דברים אלה לא נעשו מבעוד מועד והיה צורך בלחץ ציבורי על-מנת שיותווה מסלול ולו זמני.

יש להסדיר סוגיה זו בהקדם ויפה שעה אחת קודם.