המריבה בכיכר המדינה. לשחקנים הרבים הנאבקים בזירת "כיכר המדינה", פרויקט הבינוי שישנה את פניה של הכיכר, התווספה דרישה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב, להקפיא את הליכי הפיצויים לבעלי הנכסים בכיכר.
הוועדה הגישה (יום ה', 21.8.08), בקשה לוועדת הערר להקפיא את הדיונים המתקיימים עם בעלי הנכסים על גובה פיצויים וזאת בטענה כי הדיונים עוסקים בתוכנית הישנה בשעה שתוכנית חדשה נמצאת בהליכי אישור סופיים ותוכנית זו תייתר את הפיצויים הללו. בבקשה נטען כי למעשה יהיו אלו פיצויים מיותרים על חשבון הקופה הציבורית.
תוכנית כיכר המדינה הישנה מתייחסת לתוכנית המכונה 2500 משנת 2000. התוכנית כללה בנייתם של שלושה מגדלי מגורים בגובה 25 קומות מעל כניסת קומה. 387 יחידות דיור, קומה מסחרית, מפלס תת-קרקעי ו-6000 מ"ר שטח ציבורי. התוכנית כללה איחוד וחלוקה מחדש במעגל הפנימי של הכיכר וגם מנהרה תת-קרקעית שתחצה את הכיכר מתחת לאותה כיכר פנימית.
ביולי 2008, הוחלט בוועדה על תוכנית חדשה, ובין היתר נקבע כי המגדלים "יעפילו" לגובה של 40 קומות במקום 29 קומות. שינוי מהותי נוסף בתוכנית החדשה - ביטול הקמת מרכז מסחרי תחת שלושת המגדלים.
אך בד-בבד, בתפר שבין זו הישנה לזו שטרם אושרה סופית, ההליכים לפיצוי בעלי הנכסים ממשיכים ווועדת הערר אף מינתה שמאי לדון על תביעות לפיצויים של בעלי נכסים, בכפוף לתוכנית הישנה. התובעים, בהם: רוחמה וגים ומעין ארדון, אילן פרנקל, דוד פרנק, יפית גרינברג (ג. יפית), יעקב וטלי קפלן, טל חיות חברה לבנין, בוטבול סלומון ושנטל, וקנין סולנז', רמה שולמן ויורם מלמן, קשמין יצחק, עמיקם חורש, בלה ריצה, ורות מלצר, טענו כי התוכנית, הישנה, תפגע בנכסיהם בעיקר על-רקע זכויות בניה.
הוועדה המקומית החליטה לעצור את התהליכים ובאי-כוחה עוה"ד אירית יומטוב ודקלה סירקיס, הגישו בקשה לעיכוב ביצוע הליכי פיצויים לוועדת הערר. הוועדה המקומית ציינה כי בתוכנית החדשה טמונים שינויים רבים, כגון: שינויים בקווי הבנין, שינוי חלוקת שטחי הבניה המותרים-המרת שטחי מסחר למגורים, שינוי גובה בנינים, שינוי מגדלי מגורים והגדלת מספר יחידות דיור. מדובר לפיכך, ב"שינוי בבינוי" וגם בזכויות בניה. שינויים אלו ישפיעו על "טענות לפגיעה במקרקעין".
לטענת הוועדה, הדיונים עם השמאי הם בבחינת הקדמת המאוחר שכן "הפגיעה הנטענת" עדיין לא התרחשה. הפגיעה עתידה להתממש "אם ורק אם" תיושם תוכנית 2500, ו"אולם, אם זו לא תיושם לאור אישורה של תוכנית חדשה, על בסיס מה יקבלו בעלי הנכסים פיצויים?"
עוד נטען כי מתן פיצוי על בסיס התוכנית הישנה 2500 משמעותו "העשרתם שלא כדין על חשבון קופת הציבור" של בעלי הנכסים. הללו יקבלו למעשה פיצוי "על נזק שלא בא וגם לא יבוא לעולם".
הוועדה המקומית לתכנון ביקשה מוועדת הערר להורות לשמאי המכריע להשעות את ההליכים המתקיימים בפניו בעניין בעלי הנכסים, וזאת עד שתאושר באופן סופי התוכנית החדשה תא/מק/2500א.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
