במסגרת מאמר זה ננסה להציג עמדתנו ביחס לשאלת היבטי המס הכרוכים בחלוקת דיבידנד כתוצאה מרווחי שערוך נדל"ן מניב. כפי שיוצג להלן, אנו סבורים כי רווחים כאמור הינם דיבידנד לכל דבר ועניין ולכן אינם חייבים במס ככל שהם מחולקים בין חברות ישראליות.
בשנים האחרונות הציגו חברות רבות בתחום הנדל"ן (ובייחוד חברות ציבוריות) רווחים נאים הנובעים משערוך נדל"ן מניב, בין בהתאם לתקינה חשבונאית בינלאומית (IFRS) ובין לפי תקינה ישראלית (תקן 16).
מתעוררת השאלה מהו דינה של חלוקת רווחים אלה לצורך מס, והאם הינה נחשבת כדיבידנד. לשאלה חשיבות מהותית בייחוד כאשר הדיבידנד הינו בין חברות ישראליות, שכן דיבידנד כאמור אינו חייב במס בהתאם לסעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה הקובע היעדר חבות ביחס לדיבידנד שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל מחבר בני אדם החייב במס חברות.
לאחרונה נמסר בעיתונות כי צוות ברשות המיסים בראשותו של סמנכ"ל המקצועי בכיר ברשות המיסים, רו"ח (משפטן) גידי בר זכאי, הגיע למסקנה כי חלוקת רווחים הנובעת משיערוך כאמור, אינה נחשבת כדיבידנד פטור. כפי שנכתב בעיתונות, מסקנת הצוות זו הינה זהה בין אם החברה המחלקת הינה חברה ציבורית ובין אם הינה חברה פרטית.
עמדתנו הינה כי ככל שדיני החברות וכללי החשבונאות מאפשרים את חלוקת הרווחים (וזהו אכן המצב), הרי שעל הסכומים להיות מוכרים כדיבידנד גם לעניין דיני המס. זאת - כיוון שבהתאם להלכה הפסוקה דיני המס יכולים לסטות מכללי החשבונאות רק מקום בו קיימת הוראה חקוקה המורה כן, או ככל שתכלית החקיקה מחייבת זאת.
לעניננו -אין כל הוראה חקוקה המורה אחרת ואף תכלית החקיקה אינה מחייבת סטיה מכללי חשבונאות. לגישתנו, עצם העובדה שחולק רווח שטרם מומש איננה משנה את זהותו כרווח, גם אם הנדל"ן טרם נמכר לצד ג'.
לית מאן דפליג שלו היה הנדל"ן נמכר אזי הרווח הנובע ממכירתו בידי החברה המחלקת, היה חייב במס. במקרה כזה חלוקת הרווח לבעלי המניות היתה מתחייבת במס או מוצאת ממעגל החיוב בהתאם לזהות המקבל יחידים, תושבי חוץ ומוסדות ציבור מצד אחד, וחברות תושבות ישראל מאידך.
העובדה שחלוקת הרווחים בוצעה בטרם מכירת הנדל"ן ולא לאחריו איננה משנה לדעתנו את תוצאות המס של חלוקת הדיבידנד, וודאי אינה משנה את אופים של התקבולים כדיבידנד לעניין דיני החברות. זאת ועוד, כאשר ביקש המחוקק לאסור חלוקת דיבידנד מרווחים שאינם חייבים במס עשה זאת במפורש - בנסיבות ספציפיות המנויות בחוק עידוד השקעות הון - ומכאן שבכל מקרה אחר אין כל מניעה כזו.
החברה המחלקת תהיה חייבת במס בעתיד בשל החלק ששוערך לכשתמכור בעתיד את המקרקעין הנ"ל (בהנחה שערכם לכל הפחות לא ירד לעומת שיערוכם). האם החיוב המאוחר יותר במס, יוביל לגישת רשויות המס לכך שסכומים שחויבו קודם במס יהפכו כעת לדיבידנד פטור? הדבר אינו הגיוני.
זאת ועוד - קשה להבין כיצד ניתן לסווג את הרווח אלא כדיבידנד, כאשר מדובר בחלוקה לכל בעלי המניות על-פי חלקם, ואין כל נכס שיצא מרשותם - כך שממילא אין מדובר ברווח הון. לא זו בלבד, אם וככל שאין מדובר בדיבידנד (כגישת הצוות) הרי שקיימות השלכות מס גם בעת חלוקה ליחידים, לרבות חבות בשיעורי מס גבוהים כרווח הון (עד קרוב למס שולי ביחס למניות המוחזקות שנים ארוכות) לעומת שיעור מס של 20% עד 25% על דיבידנד.
אכן, בנסיבות מסויימות חלוקת רווחי שערוך כדיבידנד עשויה לחסוך מס: חברות יקטינו את שווי החברה ובכך ניתן יהיה להמיר רווח הון חייב במס, בדיבידנד שאינו חייב במס. עם זאת, עצם החיסכון במס אין בו כדי להוביל למסקנה המנוגדת לחקיקה הקיימת ולעקביות חקיקתית, אלא אם יבוצע תיקון חקיקה בנושא.
נדמה כי בכל מקרה חקיקה רטרואקטיבית לשנת המס 2007 לא תעבור, ולא בטוח כלל שקיימת הצדקה כלשהי לחקיקה שכזו גם כיום.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
