מחלת הסוכרת היא המחלה האנדוקרינית והמטבולית השכיחה ביותר. שיעור ההימצאות באוכלוסיה הוא כ-3%-5%. המחלה מתאפיינת בשינויים מטבולים ובסיבוכים ארוכי טווח המערבים מספר איברים בגוף. אוכלוסיית החולים במחלת הסוכרת איננה הומוגנית וידועות מספר תסמונות סוכרתיות שהעיקריות הן: סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.
הסוכרת המופיעה בגיל הילדות או ההתבגרות היא לרוב סוכרת מסוג 1 (Type 1 Diabetes) או סוכרת נעורים שהינה מחלה אוטואימונית תחת בקרה גנטית המתאפיינת בירידה חדה בהפרשת האינסולין בעקבות פגיעה אוטואימונית בתאי β בלבלב המפרישים אינסולין. מחלה זו נקראת גם סוכרת התלויה באינסולין מכיוון שיש צורך במתן אינסולין חיצוני לשמירת רמת גלוקוז תקינה בדם ומניעת סיבוכים.
הטיפול בסוכרת מסוג 1
הטיפול בסוכרת מסוג 1 מבוסס בעיקר על מתן אינסולין. האינסולין הינו חלבון שאי אפשר לתת אותו דרך הפה אלא בזריקות תת עוריות (טיפול בכדורים אינו יעיל בסוג זה של סוכרת). חולי סוכרת מטופלים בדרך כלל ב-3-4 זריקות אינסולין ליום או לחלופין על-ידי משאבת אינסולין המזליפה אינסולין בצורה המחקה את הפרשת האינסולין מהלבלב אצל אנשים בריאים.
בנוסף למתן האינסולין, יש חשיבות לחלוקה הנכונה של התזונה במשך שעות היום, בדרך כלל הילד הסוכרתי אוכל 6 ארוחות ביום: 3 ארוחות עיקריות ו-3 ארוחות ביניים שתוכננו לפי הצרכים המטבוליים שלו. אין מניעה לפעילות גופנית, להיפך, פעילות גופנית קבועה ומבוקרת מומלצת מאוד בסוכרת. אך יש לזכור שיש להתאים את התזונה ואת כמות האינסולין לכל שינוי בפעילות הגופנית כגון: ספורט, טיולים, עבודה וכו'.
החידושים הצפויים במילניום השלישי:
בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות גדולה במחקר בנושא סוכרת נעורים. להלן חלק מהפיתוחים "החמים" אשר הגיעו לשלב יישום מעשי בבני אדם או נמצאים בשלב מתקדם ביותר מבחינת יישום קליני.
אנאלוגים של אינסולין
אינסולין הינו הטיפול העיקרי בחולי סוכרת מסוג 1 (נעורים). התוכנית הטיפולית עד לפני מספר שנים, הסתמכה על שני סוגי אינסולין עיקריים. אינסולין רגיל Regular ואינסולין מסוג NPH. תכונות הפעילות של שני סוגי האינסולין אלה לא תמיד ענו על הדרישות של טיפול אופטימלי בחולי סוכרת.
לאחרונה חלה תפנית חשובה בפיתוח סוגים חדשים של אינסולין (אנאלוגים של אינסולין). בעזרת התקדמות בנושא ההנדסה הגנטית ניתן היום לקבל תכונות ייחודיות של אינסולין על-ידי שינוי המבנה המוליקולרי של האינסולין (שינוי ברצף חומצות אמיניות).
ניתן לחלק את האנאלוגים הקיימים בשוק לשתי קבוצות:
1. אנאלוגים מהירי פעולה: Humalog של חברת Lilly ו-Novorapid של חברת NovoNordisk. היתרונות של אנאלוגים אלה הם: זמן פעולה מהיר (תוך 10 דקות), שיא פעולה בסביבות שעה לאחר ההזרקה וזמן השפעה קצר. תכונות אלו דומות מאוד לעקומת האינסולין המופרש אצל אנשים נורמלים. בעזרת אנאלוגים אלה אנו משיגים איזון טוב יותר של רמות הסוכר לאחר אוכל ובכלל עקב השפעתם הקצרה יחסית ניתן להפחית את סכנת התפתחות היפוגליקמיה מאוחרת. היום אנאלוגים אלה משמשים כתרופת הבחירה אצל חולי סוכרת המשתמשים במשאבת אינסולין.
2. אנאלוגים עם השפעה ממושכת ואחידה: הסוג המשווק בארץ הוא אינסולין Lantus של חברת Aventis. היתרון הגדול של סוג אינסולין זה הוא השפעתו האחידה לאורך זמן ללא תנודות. תכונה זו מפחיתה את הסיכון להתפתחות התקפי היפוגליקמיה ומקנה למטופל רמה קבועה וממושכת של אינסולין בדומה לאינסולין הבזאלי המופרש אצל אדם נורמלי או אצל חולה סוכרת המטופל בעזרת משאבת אינסולין.
אין ספק שפיתוחים של אנאלוגים אלה שיפר בהרבה את האמצעים העומדים בפני הרופאים על-מנת להגיע לאיזון מטבולי אופטימלי אצל חולי סוכרת התלויים באינסולין.
לקראת הלבלב המלאכותי
משאבת אינסולין: מתן אינסולין בעזרת משאבת אינסולין הינה השיטה הקרובה ביותר להפרשה הטבעית של אינסולין אצל אנשים בריאים. ספיגת האינסולין טובה מאוד והמטופלים נהנים מחופש יחסי מבחינת ההקפדה על ארוחות מסודרות וירידה בסיכון לפתח היפוגליקמיה לילית. כמו-כן, חשוב לציין את הירידה המשמעותית במספר הזריקות היומיות.
היום יש דור חדש של משאבות אינסולין שגודלן קטן ויש להם רמת דיוק ואמינות גבוהה מאד והן עמידות לחבלות ולרטיבות.
חיישנים לסוכר: אחת הבעיות העיקריות שנתקל בהן חולה סוכרת נעורים היא הצורך לבצע מספר רב (6-3) של בדיקות סוכר ביום על-מנת להתאים את מינון האינסולין, לשפר את האיזון המטבולי, ולמנוע סיבוכים מסוכנים כמו התקפי היפוגליקמיה. היום אנו עדים לפיתוח מכשירים חדשים הפועלים כחיישני סוכר (Glucose Sensors) אשר מסוגלים לבצע מדידות סוכר אמינות רציפות וממושכות (288 בדיקות ביממה) ללא צורך בדקירות במשך 72 שעות.
אין ספק שהשלב הבא בפיתוח החיישנים יהיה יצירה של מערכת התראה אשר תתריע בכל מקרה של עליה או ירידה קיצונית ברמת הסוכר ובכך למנוע בעיקר התקפי היפוגליקמיה קשים. כמו-כן, החיישנים החדישים האלה סוגרים את המעגל בכיוון פיתוח לבלב מלאכותי אשר יכלול חיישן המשדר את רמות הסוכר למחשב המחובר למשאבת אינסולין אשר תזליף את כמות האינסולין הדרושה על-מנת לשמור על איזון מטבולי אופטימלי בדומה לפעולתו של הלבלב האנושי.
השתלות איי לבלב
אנו עדים לאחרונה לדיווחים על השתלת איי לנגרהנס (האיים המכילים תאי β בלבלב) אצל בוגרים הסובלים מסוכרת מסוג 1. קבוצת המחקר המובילה בנושא זה היא קבוצה קנדית (אדמונטון) אשר הצליחה להפריד את איי הלבלב בצורה "נקיה", דבר המפחית את עוצמת תגובת הדחייה אצל המושתל, בנוסף לזה השימוש בתרופות חדישות אשר מונעות את דחיית השתל על-ידי מערכת החיסון של המושתל ללא צורך בהוספת סטרואידים אשר מגבירים את עמידות הגוף לאינסולין.
מאז הפרסום הראשון בנושא "אומץ" הפרוטוקול של אדמונטון במרכזים אחרים בעולם. מחד מדובר בחידוש חשוב מאוד ומשמעותי, מאידך גיסא הדיווחים מצביעים על הצלחה חלקית של הפעולה. בנוסף לעובדה זו יש להדגיש שכל מושתל צריך לפחות שני תורמים (שני לבלבלים) על-מנת להגיע לרמות סוכר תקינות ללא צורך באינסולין, דבר המהוה בעיה רצינית ביותר לנוכח מספרם הרב של החולים ומיעוט התורמים. אי לכך יש צורך במציאת מקור אחר לאיי לנגרהנס כמו חיות המייצרות אינסולין הדומה לאינסולין הומני (בקר וחזיר) או תאי β אנושיים אשר יתפתחו מתאי גזע עובריים.
תאי גזע עובריים כמקור לתאי β
לתאי גזע עובריים, אשר מוציאים מרקמה עוברית ביום השישי לאחר ההפריה, יש יכולת עצומה להתרבות מהירה בנוסף ליכולת להתפתח לסוגי תאים שונים. לאחרונה אושר מימון ציבורי למחקר בתאי גזע עובריים על-ידי חקיקה שאושרה ברוב גדול בקונגרס בארה"ב.
עבודות שונות הראו שתאים אלה יכולים להתפתח לתאי β מייצרי אינסולין. באמצעות מניפולציות שונות ושינוי תנאי ריבוי התאים ניתן להגיע לאחוז גבוה יחסית של תאים אשר יתפתחו לתאי (β (30% בערך). יתר על-כן השתלת תאים אלה בעכברים סוכרתיים גרמה להורדת רמות הסוכר לערכים נורמליים.
כיום מתנהל מחקר נרחב בנושא תאי גזע עוברי במרכז רפואי רמב"ם בחיפה. אין ספק שהנושא חשוב ומתפתח בצורה מהירה ומבטיחה אך הדרך עדיין ארוכה עד ליישום מעשי של הרעיון אצל חולי סוכרת.
השמנה בילדים ומניעת סוכרת מסוג 2
בעשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת ומדאיגה בשכיחות ההשמנה אצל ילדים ובני נוער. הירידה המשמעותית בפעילות הגופנית במקביל לעליה באחוז השומנים בתפריט היומי של הילדים ובכמות המשקאות הקלים הממותקים הם הגורמים העיקריים לתופעת ההשמנה. השמנה מהוה גורם סיכון להתפתחות, עמידות לאינסולין וסוכרת מסוג 2. הסיכון להתפתחות הסוכרת עולה עוד יותר כאשר יש סיפור משפחתי של סוכרת מסוג 2.
עבודות רבות דווחו על היעילות של התערבות מוקדמת במטרה למנוע את ההשמנה ואת המחלות הרבות הקשורות אליה שבראשן עומדת הסוכרת.
שינויים בהרגלי חיים כגון שינוי בהרגלי התזונה ובמבנה התפריט היומי והגברת הפעילות הגופנית. שינויים אלה מפחיתים בצורה משמעותית (מעל 50%) את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2. אי לכך הנושא הזה הפך להיות אחד הנושאים המרכזיים בתכנון הרפואה המונעת במדינות רבות בעולם.
__________________
המאמר פורסם לראשונה במוסף מיוחד לשבוע ההתרמה. המאמר נכתב על-ידי ד"ר נעים שחאדה, מנהל המרפאה לסוכרת ילדים ומתבגרים מאייר - ביה"ח לילדים ליד מרכז רפואי רמב"ם.
לתרומות ניתן להתקשר לאגודה הישראלית לסוכרת: 03-9508222.