|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על ביטוח סיעודי כהוצאה מוכרת
|
אין כל ספק כי הביטוח הסיעודי הוא הכרח לכל אדם הרוצה להבטיח לעצמו מקור למימון ההוצאות הנלוות למצב סיעודי, וזאת כמובן, מבלי להפוך לנטל כלכלי כבד על משפחתו
|
ודאי כולנו מכירים בחשיבותו של הביטוח הסיעודי, כמו גם בעובדה כי ביטוח זה אינו כלול במסגרת סל השירותים אשר הוגדר בחוק בריאות ממלכתי.
לאדם אשר נקלע למצב סיעודי ואינו מבוטח בביטוח סיעודי, מדובר בנטל כלכלי כבד מאוד: תשלום חודשי ממוצע לאשפוז במוסד סיעודי שבפיקוח משרד הבריאות נע בין 7,000 ל-15,000 ש"ח לחודש!
לעניין זה נציין כי גם הביטוח הסיעודי במסגרת ה"ביטוחים המשלימים", כגון אלה המוצעים דרך קופות החולים- מוגבל לסכומים אשר אינם מכסים את ההוצאות הגבוהות הכרוכות במצב זה.
משום כך, אדם המעונין בהקטנת נטל התשלום עבור אישפוז או טיפול סיעודי, רוכש מבעוד מועד ביטוח סיעודי דרך חברות הביטוח, ומבטיח את השתתפותה של חברת הביטוח במימון הטיפולים, אם וכאשר יזדקק להם. גובה הפרמיה המשולמת תחושב לפי גילו של המבוטח, מצב בריאותו והיקף הכיסוי שבחר.
על כן אין כל ספק כי הביטוח הסיעודי הוא הכרח לכל אדם הרוצה להבטיח לעצמו מקור למימון ההוצאות הנלוות למצב סיעודי, וזאת כמובן, מבלי להפוך לנטל כלכלי כבד על משפחתו.
אולם, עדיין רבים אינם ממהרים להסדיר לעצמם ביטוח סיעודי, והסיבות לכך מגוונות. בין הסיבות הנפוצות ביותר ניתן למנות את העובדה כי לא קל לאנשים, להפנים את הרעיון, כי עליהם "להתכונן" לאפשרות היותם סיעודיים, ובנוסף, נזכיר כי התשלומים החודשיים עבור הביטוח מגיעים למאות שקלים בחודש, ולעיתים מדובר על נטל כלכלי כלל לא פשוט.
ובכן, הצעת החוק אותה הניח לאחרונה חבר הכנסת משה שרוני על שולחן הכנסת עשויה לשנות את המצב הקיים ולעודד אזרחים לרכוש ביטוח סיעודי.
על-פי הצעתו לתיקון פקודת מס הכנסה (פ/3245/17), יחיד שבשנת מס שילם דמי ביטוח עבור ביטוח סיעודי המכסה אשפוז סיעודי, יותר לו ניכוי בשיעור מסויים מדמי הביטוח ששילם.
כלומר, מוצע להכיר בתשלומים עבור ביטוח סיעודי, המכסה אשפוז סיעודי, כהוצאה מוכרת במגבלות מסוימות (ובכך, למעשה, ישווה מעמד ביטוח זה עם מעמדו של ביטוח מנהלים).
ניתן לשער כי מס הכנסה הינו אחת הסיבות בגינן ביטוח סיעודי אינו מקובל ונפוץ כיום כ"הטבה סוציאלית" במקום העבודה, כביטוח המנהלים. שכן, כידוע, הטבות אותן נותן מעסיק לעובדו, נחשבות עבורו כהוצאה מוכרת לצרכי מס, בעוד העובד חייב בתשלום מס הכנסה גם עבור הטבות אלה, כחלק ממשכורתו. אולם, כשמדובר על התשלומים אותם מפריש המעסיק לצורך ביטוח המנהלים של עובדו (אשר כאמור, מוכרים למעסיק כהוצאה המותרת לניכוי), ס' 45א לפקודת מס הכנסה קובע בפירוש כי העובד יזוכה בעד סכומים אותם הפריש לצורך ביטוח המנהלים (עד תקרה מסוימת), ומשום כך, ודאי נדיר יהיה למצוא עובד אשר יתנגד לקבל ביטוח מנהלים. אולם, לא כך כאשר מדובר בהפרשה לצורך ביטוח סיעודי. שכן, אין כל הוראה המתירה לעובד לנכות סכומים אלה, ועל כן, הטבה זו תהא עבורו מעין נטל כלכלי – שכן, עבור הפרשות המעסיק לצורך ביטוח סיעודי, יחויב העובד במס הכנסה כחלק ממשכורתו.
רק כדי לסבר את האוזן נציין כי האשפוז הסיעודי תוכנן במקור להיכלל בסל הבריאות הממלכתי כבר החל מה-1 בינואר 1998. אולם, הכרסום המתמיד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, הביא לביטול כוונה זו.
משרדינו מאמין כי במידה והצעת חוק זו תתקבל, היא אכן תעודד את הציבור לרכוש ביטוחים סיעודיים, ובדרך זו אף לחולל מפנה של ממש (וחיובי כמובן) בכל הקשור לביטוח הסיעודי:
א) הסרת הנטל הכלכלי הכבד ממשפחות המאושפזים – כאמור, הביטוח הסיעודי יוריד (ואולי אף יבטל כליל) את הנטל הכספי הכבד הכרוך בד"כ בטיפולים סיעודיים, ואשר נופל בד"כ על כתפי משפחת המאושפז.
ב) ביטוח סיעודי כהטבה סוציאלית דרך מקום העבודה – הגדלת המודעות בקרב הציבור תביא לכך שמקומות עבודה יכירו בביטוח הסיעודי כהטבה סוציאלית עבור עובדיהם.
ג) שיפור התנאים והגדלת מספר המוסדות הסיעודיים – המודעות והביקוש יביאו לתחרות שתביא להגדלת מספר המוסדות הסיעודיים (יצירת מקומות עבודה נוספים). כך למעשה ירד הלחץ מעל בתי החולים הממשלתיים, וזמן ההמתנה לאישפוז סיעודי יתקצר, וטיב השירותים יעלה מדרגה.
ד) סלילת הדרך לקבלת הצעת החוק לאשפוז סיעודי בכבוד - בטווח הארוך, תתאפשר קבלת הצעת החוק אשפוז סיעודי בכבוד לתשושי נפש וחולים סופניים (ח"כ שרוני).
|
|
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי.
|
|
| תאריך:
|
11/03/2008
|
|
|
עודכן:
|
11/03/2008
|
|
עו"ד אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי
|
|
על ביטוח סיעודי כהוצאה מוכרת
|
|
|
על-מנת שחייל הסובל ממחלת הסוכרת אשר לטענתו, התפרצה עקב שירותו הצבאי או עקב אירוע אשר חווה החייל במהלך שירותו הצבאי שהפעיל עליו לחץ ומתח נפשי, יקבל פיצויי ויוכר כנכה על-פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט 1959 נוסח משולב עליו להוכיח כי התקיים אירוע "חריג" בזמן שירותו הצבאי ולהוכיח כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין אירוע זה לבין פרוץ מחלת הסכרת וכי התפרצות המחלה אירעה זמן סביר לאחר אותו אירוע "חריג" (3 חודשים לכל היותר לאחר קרות האירוע).
|
|
|
|
|
בישראל ישנם היום כ 35,000 עורכי דין המתמחים בתחומי המשפט השונים. היום אנו עדים לתופעה רחבה, בעיקר בקרב עורכי דין צעירים אך גם בקרב הוותיקים שמצהירים כי הם "מתמחים בכל תחומי המשפט...". אכן, התחרות על כל תיק גוברת, יד ביד עם הצפת השוק, המצוקה מביאה עורכי דין רבים לרוץ אחרי כל תיק, ללא קשר למידת המקצועיות והניסיון האישי בתחום.
|
|
|
|
|
מדי פעם צצים ועולים מעל פני השטח "שרידים" ו"תזכורות" מתקופות אחרות, בדמותן של הוראות חוק שונות ומשונות, אשר כלל אינן מתאימות עוד לתקופה בה אנו חיים כיום; במצב כזה, בד"כ, מופעל בכנסת הלובי המתאים אשר מביא לתיקונן או אף לביטולן של הוראות כאמור.
|
|
|
|
|
כל חיי דגלתי בשלום בין היהודים לערבים הפלשתינים. כל חיי צידדתי בשלום שיספק ולו במעט את המאוויים הלאומיים של שני הצדדים הנצים. אבל היום, 41 שנים אחרי אותו כיבוש/שחרור של מלחמת ששת הימים, ולמעלה ממאה שנים של איבה ומשטמה, אני מגיע למסקנה הבלתי נמנעת: אין ולא יהיה שלום בינינו. לפחות לא בדורות הבאים.
|
|
|
|
|
הפיגוע המזעזע בישיבת "מרכז הרב" בירושלים בשבוע שעבר, התגברות תופעת יידויי האבנים על מכוניות ישראליות בצפון הארץ בסמוך לכפרים הערביים, ההפגנות להזדהות עם תושבי רצועת עזה שנערכו באום אל-פחם ובמקומות שונים בגדה יוצרים בימים אלה בקרב אזרחי ישראל את התחושה שליוותה אותם לפני שבע שנים כי מדינת ישראל עומדת לחוות אינתיפאדה ערבית שלישית.
|
|
|
|
|
