נתניהו הורה לבחון גדר בגבול ירדן

בשל הערכות שמסתננים יגיעו לישראל גם דרך הגבול עם ירדן הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לבדוק הקמת גדר בגבול הירדני. כך הודיע (יום ב', 11.6.12) יוסי אדלשטיין, מנהל אגף לזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. אדלשטיין, שדיבר בישיבת ועדת עובדים זרים של הכנסת, ציין כי קיים עכשיו תהליך שבסיומו יוגדרו תנאי מתקן השהייה - האם יהיה סגור או פתוח, כמה חופשות יקבלו ומה יהיו התנאים.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), הציג סיכום של 11 צעדים להתמודדות עם מבקשי המקלט והמסתננים:

• השלמת הקמת הגדר;

• מאבק במבריחים;

• מאמץ מדיני מול מדינות אפריקה ומול המדינות המערביות לצרכי שותפות בנטל;

• בירור מעמד מבקשי המקלט;

• הליך קבלה מסודר;

• החזרה מסודרת לארץ המוצא של מי שאינו זכאי למעמד פליט;

• הבטחה של תנאי קיום הולמים במתקני השהייה;

• מתן הדרגתי של התרי עבודה לפליטים על חשבון חלק ממכסות העובדים הזרים;

• קליטה של קטינים בלתי מלווים בפנימיות;

• מניעת העסקה בלתי חוקית;

• שיפוי הרשויות המקומיות.

לדברי הורוביץ, מדובר בסוגייה סבוכה ומורכבת שמדינות רבות נאלצות להתמודד עמה, ויש לפתור את הבעיות לגופן ולא להיגרר להיסטריה ולצעקנות, כלשונו.

אבשלום וילן, יו"ר התאחדות החקלאים בישראל, אמר בדיון כי החקלאים מוכנים לקלוט בעבודה חקלאית וברפתות אלפי עובדים מאוכלוסיית מבקשי המקלט. גם יואב בכר מהתאחדות המלונות ציין כי בבתי המלונות בישראל דרוש כוח אדם. "בבתי המלון כ-35,000 עובדים ורובם המכריע הם ישראלים. קיימות כ-3,000 משרות בסיסיות כדוגמת הדחת כלים, חדרנות וניקיון - שישראלים אינם מעוניינים לעבוד בהן ואף פעם לא עשו זאת. אנחנו יכולים לסייע בתחום ולספק מקומות עבודה".

במענה להצעת וילן, הדגיש מנהל האגף לזרים כי האפריקנים לא יכולים להתמודד עם עבודת החקלאות ואילו ברפתות אין הקצאה לעובדים זרים. לדבריו, "משק החלב מתבסס על עבודה ישראלית ואין לאפשר קליטת מסתננים על חשבון הישראלים ותמורת מעט כסף".

ח"כ יעקב כץ הביע התנגדותו להעסקת המסתננים: "כל עוד תהיה להם עבודה בישראל הם יעברו את הגדר ויגיעו לכאן מיליון - מיליון וחצי אנשים. אני בעד מתקנים שמאפשרים חיים נורמליים. ברגע שניתן להם חיים, אך לא עבודה, הם יבקשו לחזור לארצם בתמורה למענק". ח"כ דני דנון אמר ש"אם יעבדו במדינת ישראל יהיה למסתננים תמריץ להגיע לכאן. היום באסמרה, בירת אריתריאה, יש שכונה שנקראת תל אביב ונבנתה מהכספים ששולחים המסתננים לארצם". הוא ציין כי הוא שמח לראות את הארגונים החברתיים בוועדה למרות שהם מחרימים לדבריו, את שאר ועדות הכנסת והוסיף כי אם הם רוצים לסייע לאפריקנים - שיסעו לאפריקה ולא יביאו אותם לכאן.

שרון הראל מנציבות האו"ם לפליטים ציינה כי מדינת ישראל זוכה לשבחים במטה האו"ם בז'נבה על חלקה באי-החזרת הצפון סודנים והדארפורים לארצם. ההמלצה לגבי אריתריאה, לדבריה, היא גורפת ועל פיה אזרחי אריתריאה זוכים להגנה קולקטיבית. "עושים אבחנה בין אוכלוסיה שנמצאת כאן לאוכלוסיה שמגיעה מהגבול. המדיניות שלנו היא שכל אחד שמגיע, צריך לבדוק מאין הוא - אם הוא לא פליט צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אבל מי שמוגדר כפליט לא יכול לחיות במתקני שהייה. מבקשי המקלט מאריתריאה שוהים כאן כחוק בשל העובדה שתושאלו כאשר הגיעו לישראל. 52,000 אזרחי אריתריאה וצפון סודן הנמצאים בארץ הם במצב דמוי-פליטות, כי לא נבדקו באופן פרטני". היא הדגישה כי "יש סטנדרטים בעולם לחזרה וולונטרית. אם הפליט עובד ויש לו אשרת עבודה והוא מבקש לחזור אנחנו נסייע לו לשוב לארץ המוצא שלו".

אריק שוע מעיריית תל אביב ציין כי בכל שנה נולדים כ-500 ילדי פליטים וכל לידה עשירית בתל אביב היא של פליטה. "יש להתייחס לעובדות אלה ברמה המדינית. יהיה קשה לגרש בעוד כמה שנים את כל הילדים הללו". הוא הוסיף כי עירו סופגת את הוצאות הרווחה והחינוך, והרשויות המקומיות מצפות לשיפוי מהשלטון המרכזי.

ח"כ דב חנין אמר כי יש להשלים עם העובדה שמי שנמצא כאן יישאר בישראל בעתיד הנראה לעין. "צריך לאפשר להם לחיות ולהפסיק את ריכוזם בתוך אוכלוסיות מוחלשות".

סיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים אמרה כי יש גל הגעה גדול מאוד לישראל לפני שתיסגר הגדר. "הדבר הראשון הוא לבדוק את בקשות המקלט של האנשים הללו וכך נוכל לדעת מי הם מהגרי העבודה. חלק גדול מהם ינצל את מעמד הפליטות כדי לצאת למדינות אחרות".

תושב שכונת שפירא אמר בדיון כי לא מדובר באנשים רעים, אלא בכאלה שבסך-הכל רוצים לעבוד. הוא קרא לפתור את בעיית דרום תל אביב ולפזר את הזרים לתעסוקות בכל הארץ.

לסיכום, הודיע ח"כ הורוביץ כי הדיונים בוועדה בנושא ימשכו לליבון כלל הפתרונות לסוגיית המהגרים והפליטים. "הוועדה משמשת כשולחן עגול לדיונים בין כל הגורמים המעורבים, ללא התלהמות וצעקנות".