שיעור ההרשעות בבתי משפט השלום והמחוזי עומד על 70%, ולא על 98%-99% כפי שמוסרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך עולה ממחקר שערכו אורן גזל-אייל, ענבל גלון וקרן וינשל-מרגל ממחלקת המחקר של הרשות השופטת, במדגם של 2,002 תיקים שהדין בהם הוכרע בין מאי 2010 למאי 2011. עוד נמצא, כי בבחינה של מספר האישומים יורד שיעור ההרשעות ל-55% בלבד.

שיעור ההרשעות (המלאות והחלקיות) בבתי משפט השלום עומד על 65%, ובבתי המשפט המחוזיים - על 93%. עם זאת, שיעור הזיכויים נמוך ביותר ועומד על 0.3% בשלום ו-0.4% במחוזי. בהפרש בין הנתונים מצויים נאשמים שביצעו את העבירות אך בית המשפט נמנע מהרשעתם, נאשמים שלא התייצבו לדיונים ונאשמים שהמדינה חזרה בה מכתבי האישום נגדם.

הרשעות, הליכים והסדרי טיעון

בבתי משפט השלום נמצאו הנתונים הבאים: הרשעה מלאה - 38.5% מהתיקים; הרשעה חלקית (בממוצע ב-1.7 מתוך 4.4 אישומים) - 26.5%; ביטול כתב אישום או התליית הליכים בשל אי-התייצבות הנאשם - 11.3%; חזרה מאישום בידי התביעה - 9.8%; ענישה ללא הרשעה - 5.3%; הנאשם אינו כשיר לדין - 2.5%; ביטול כתב אישום עם אפשרות להגישו מחדש - 1.6%; ביטול כתב אישום ללא אפשרות להגישו מחדש - 0.9%; עיכוב הליכים - 0.9%; זיכוי מלא - 0.4%; אחרים - 2.3%.

בבתי המשפט המחוזיים נמצאו הנתונים הבאים: הרשעה מלאה - 21.7% מהתיקים; הרשעה חלקית (בממוצע במחצית מהאישומים) - 71.5%; חזרה מאישום בידי התביעה - 0.9%; ענישה ללא הרשעה - 1.2%; הנאשם אינו כשיר לדין - 2.1%; ביטול כתב אישום עם אפשרות להגישו מחדש - 1.2%; אחרים - 1.2%.

בבדיקה של מספר האישומים התברר, כי בתי משפט השלום נדרשו לנהל הוכחות ולהכריע רק ב-5% מכלל האישומים. בבתי המשפט המחוזיים הגיע שיעור האישומים שהוכרעו בידי השופטים ל-15.6% מכלל אלו שהוגשו במקור.

עוד נבדק שיעור ההגעה להסדרי טיעון ונמצא, כי 61.6% מהנאשמים בבתי משפט השלום הגיעו להסדרים כאלו, ורבים אחרים הודו בעובדות (אך לא באישומים) בלא הסדרי טיעון. מבין האישומים שנותרו במחלוקת, שיעור ההרשעות הוא 68%, וביתרת המקרים זוכו הנאשמים או שהאישומים בוטלו בידי התביעה בהמלצת בית המשפט. 76.5% מבין אלו שתיקיהם מסתיימים בהרשעה ובעונש, מגיעים להסדרי טיעון.

לקחת סיכון של דיון?

הסיכון של הרשעה מלאה בלא הסדר טיעון עולה בהרבה, כפי שמתברר מהנתונים לפיהם 86.4% מבין הנאשמים בשלום שלא הגיעו להסדר הורשעו בכל האישומים נגדם, לעומת 44.7% בלבד מבין אלו שהגיעו להסדר. במקביל, הענישה בהסדרי טיעון קלה יותר ועונש המאסר הממוצע בשלום עומד על 8.7 חודשים עם הסדר לעומת 10.1 חודשים בלעדיו.

בבית המשפט המחוזי מגיע שיעור הסדרי הטיעון ל-81.5% מכלל הנאשמים ועוד 6% הודו בעובדות בלא הסדר. מבין הנותרים, 64.4% הורשעו, 25.5% זוכו וביתר התיקים בוטלו אישומים, נקבעה אי-הרשעה או שההרשעה הייתה בסעיף חמור פחות. 85.7% מבין אלו שתיקיהם במחוזי מסתיימים בהרשעה ובעונש, מגיעים להסדרי טיעון.

גם במחוזי, שיעורי ההרשעה והענישה בלא הסדר גבוהים בהרבה מאשר איתו. 61.4% מבין הנאשמים שלא הגיעו להסדר הורשעו בכל האישומים, לעומת 22.8% בלבד מאלו שהגיעו להסדר. הפער גדול עוד יותר בענישה: 3.9 שנות מאסר בפועל בממוצע בהסדרים שכללו את רכיב העונש, 3.4 שנים בהסדרים שלא כללו את רכיב העונש - ו-13 שנים למי שלא הגיעו להסדר.

ענישה ואורך ההליכים

החוקרים בדקו גם את הענישה. בבית משפט השלום נגזרו על 26.2% מהמורשעים מאסר בפועל ומאסר על תנאי; על 24.5% הוטלו קנס ומאסר על תנאי; 18.8% נדונו למאסר על תנאי בלבד; על 5.1% הוטל שירות לתועלת הציבור (להבדיל מעבודות שירות, הכלולות במאסרים בפועל); 4.7% נדונו למאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס; 4.4% נדונו לקנס בלבד. בסך-הכל הוטל מאסר על תנאי על 85% מהנאשמים, אך החוקרים מצאו שבשליש מהמקרים לא הופעלו מאסרים על תנאי קודמים, ובמקרים אחרים הם הופעלו אך בחופף לעונש המאוחר יותר.

רוב המאסרים בפועל ועל תנאי שנגזרו בשלום היו לתקופות שבין חודש לשנה, ורוב הקנסות היו בטווח של 5,000-500 שקל. ב-9% מהמקרים הוטלו עבודות שירות, רובן - לתקופה המירבית של שישה חודשים. 8.5% נדונו לשירות לתועלת הציבור, לרוב ל-200-100 שעות. 13% מהמורשעים חויבו לפצות את הקורבנות בסכומים שנעו בטווח של 30,000-200 שקל.

בבתי המשפט המחוזיים הוטלו מאסר בפועל ומאסר על תנאי על 58.3% מהמורשעים; על 18% נגזרו מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס; ב-7.3% הוטלו מאסר על תנאי ועבודות שירות; 4.7% מהתיקים הסתיימו במאסר על תנאי, שירות לתועלת הציבור וקנס; וב-3.7% מהתיקים גזר בית המשפט רק מאסר על תנאי. בסך-הכל נשלחו 77% מכלל המורשעים למאסר בפועל, ואילו על 95% מהם הוטלו (גם או רק) מאסרים על תנאי.

רוב המאסרים בפועל שנפסקו במחוזי נעו בין שנה לחמש שנים, ורוב המאסרים על תנאי - בטווח של 18-12 חודשים. 44% מהמורשעים חויבו לפצות את הקורבנות בטווח שבין 300 שקל למיליון שקל, ואילו על 26% הוטלו קנסות שרובם נעו בטווח שבין 5,000 שקל ל-10,000 שקל. 13% מהמורשעים נשלחו לעבודות שירות, רובן בנות שישה חודשים, ו-2% נשלחו לשל"צ שעמד לרוב על 300 שעות.

ההליכים נגד נאשמים בבתי משפט השלום הסתיימו בממוצע לאחר 448 יום מהגשת כתב האישום כאשר הם לא היו במעצר עד תום ההליכים, ובממוצע תוך 95 ימים כאשר הנאשם היה עצור. במחוזי הסתיים עניינם של העצורים בממוצע אחרי 324 יום, בעוד המשוחררים המתינו בממוצע 565 יום לסיום הדיון בעניינם.