המדינה תשלם לחברת הבנייה דלתא, שהקימה את היישוב אורנית, 193,000 דולר בשקלים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מאז 1989. כך קבע (יום ה', 16.8.12) בית המשפט העליון, בדחותו את רוב ערעורה של דלתא על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. הפרשי הריבית וההצמדה יותר מאשר יכפילו את התשלום. התביעה המקורית עמדה על 8.5 מיליון שקל, ודלתא תקבל כ-1.6 מיליון שקל.
דלתא רכשה מסוחר הקרקעות שמואל עינב קרקעות להקמת אורנית, ולאחר מכן העביר לה עינב קרקעות חילופיות בכפר אל-זאוויה. ההסכם ביניהם נחתם בשנת 1989 וכלל אישור של הממונה על הרכוש הנטוש ביו"ש לפיו הוא אינו תובע בעלות על הקרקעות. ואולם, שנה לאחר מכן שינתה המדינה את עמדתה והכריזה על בעלותה בקרקעות אלו, ובעקבות זאת העביר עינב לדלתא ב-1999 את יתרת קרקעותיו באל-זאוויה.
בשנת 2005, לאחר שנים של מו"מ שלא עלה יפה, הגישה דלתא את תביעתה בה ביקשה לאכוף על המדינה לקיים את ההסכם ביניהן להקצות לה שטחים חילופיים. כסעד חילופי תבעה החברה פיצוי על מצב רשלני וחוסר תום לב במו"מ. השופטת גילה כנפי-שטייניץ דחתה את הדרישה לאכיפת החוזה, בקובעה שהמו"מ לא הבשיל לידי חוזה. לעומת זאת קבעה כנפי-שטייניץ, כי המדינה אכן נהגה בחוסר תום לב כאשר התערבותו של קצין תושב אורנית הביאה לביטול ההסדר שגובש עם דלתא. עוד נקבע, כי המצג משנת 1989 היה רשלני והיה על המדינה לצפות שרוכש של הקרקע יסתמך עליו. לבסוף חייבה כנפי-שטייניץ את המדינה לשלם לדלתא 145,000 דולר.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון,
מרים נאור, קובעת שהמצג משנת 1989 אכן היה רשלני ושהמו"מ אכן נוהל בחוסר תום לב בידי המדינה. בשני המקרים היא מקבלת את גישתה של כנפי-שטייניץ לגבי חישוב גובה הפיצוי, ולפיה עליו לשקף את המצב בו הייתה דלתא אילו לא הופרו החובות כלפיה. נאור מעירה, כי "הפשרה לגופה לא הייתה ראויה. אכן, היה מקום לפצות את דלתא בכסף בגין מצג השווא הרשלני. הדבר נעשה בסופו של דבר במסגרת פסק הדין. לא נכון היה לטעמי לתת לדלתא קרקעות, שהן משאב מוגבל, ללא מכרז כדין. דומה כי באותן שנים ההכרה בכך שיש לעמוד על מסירת קרקעות בדרך של מכרז - ולמעט מקרים חריגים, בדרך זו בלבד - הייתה מחודדת פחות מאשר היום".
עם זאת, התערבה נאור בחישוב הפיצוי. היא קובעת, כי לא היה מקום להפחית 25% משווי הקרקע כפי שעשתה כנפי-שטייניץ, ולכן העמידה את הפיצוי על 193,000 דולר. עוד נקבע, כי חישוב הפרשי הריבית וההצמדה ייעשה משנת 1989 ולא משנת 1990. דלתא יוצגה בידי עוה"ד יהושע קלינמן ורפאל נבון, והמדינה - בידי עו"ד דינה דומינץ.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
