וינר העביר לאשכנזי לפחות חלק מהמידע שקיבל, לרבות בעל האופי המכפיש שנמסר לו על ברק ועל לשכתו. אשכנזי היה זה שהפנה את הרפז לווינר כדי שהרפז ימסור לו מסמך או מידע אחר, אשר לטענת הרפז היה בידיו בנוגע לתוכנית של אנשים בסביבת ברק לפגוע בו. אשכנזי היה מודע – ולו חלקית – לפעילותו המתמשכת של וינר מול הרפז, לא הפסיק פעילות זאת, וגילה נכונות להמשיך ולקבל את המידע.

המבקר אומר: "בכך נתן אשכנזי יד להמשך פעילות זו של וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות. אי-הפסקת איסוף מידע זה, הנכונות לקבלו וקבלתו בפועל מהווים התנהגות בלתי ראויה, וזאת גם אם אשכנזי וסביבתו חשו במצוקה נוכח מערכת היחסים עם ברק וסביבתו.

"משהמשיך וינר למסור לאשכנזי מידע שקיבל מהרפז על ברק וסביבתו, מן הראוי היה שאשכנזי היה מורה לווינר לחדול מפעילותו האמורה. היה זה בראש ובראשונה מחובתו של אשכנזי למנוע את פעילותו של וינר עם הרפז לאיסוף המידע האמור לעיל כבר בנקודת הייזום של פעילות זאת ובתחילת הדרך, לבטלה חד-משמעית, ולהימנע בעצמו מקבלת מידע כאמור.

"מכוח היותו מפקדו הישיר של וינר, על-רקע העובדה שהוא זה שהורה לווינר לעמוד בקשר עם הרפז ומכוח קבלת מידע שהעביר לו וינר, הייתה לאשכנזי אחריות גם על פעילותו האמורה לעיל של וינר עם הרפז – גם אם לא היה מודע באופן מלא לכלל מאפייניה".

בין הטלפון הנייד של רונית אשכנזי לבין הטלפון הנייד של הרפז התקיימו 984 התקשרויות בין 1.4.10 ל-14.8.10, רובן במסרונים. לדברי רונית אשכנזי, בתקופה שחלה הידרדרות ביחסים בין ברק ובין בעלה, הרפז התחיל לספר לה "את כל הדברים שהוא שומע, שהוא יודע". לדבריה, "הוא סיפר לי על כל מיני שחיתויות שהוא שומע על אהוד ברק; שהוא יודע כל מיני דברים".

אשכנזי הוסיפה: "כשהוא סיפר לי על כל הדברים המזעזעים ששמעתי, על שחיתויות ועל שוחד ועל כסף מזומן, אמרתי לו: תשמע, אני לא חוקרת, אני לא עיתונאית... אמרתי לו שאם הוא פונה אלי אני לא מטפלת בדברים האלה. לא מתעסקת בזה, לא מבינה בזה, שילך למי שצריך. הוא אמר לי שהוא רוצה ללכת למבקר המדינה. אמרתי לו שילך לעיתונות. אני לא עסקתי בזה ולא ביקשתי ממנו שיביא לי אינפורמציה. כל הסיפורים שהוא סיפר לי הוא סיפר לי מיזמתו". אשכנזי מסרה עוד, כי ייתכן שהפנתה את הרפז לעיתונאים מסוימים, כדי שיעניין אותם במידע שבידיו.

מדבריהם של אשכנזי, של וינר ושל רונית אשכנזי עולה, כי הם העבירו לאשכנזי לפחות חלק מהמידע שקיבלו, לרבות בעל אופי מכפיש שנמסר להם על ברק ועל לשכתו, וכי הם שימשו בעבור אחרים אמצעי להעברת מידע אליו.

אשכנזי עצמו אמר על כך: "אני לא קיבלתי זרם שוטף וקבוע של מידעים לא מרונית ולא מארז. לא קיבלתי. אני אומר, לא קיבלתי את זה... אני לא ביקשתי את זה. אני רוצה שהדבר הזה יהיה מאוד מובן. לא ביקשתי, לא נתתי צי"חים [ציוני ידיעות חיוניות], לא נתתי הפעלות ולא נתתי כוחות משימות; ולא אמרתי תלכו לפה ולא שלחתי אף אחד לשום מקום... אמרו לי, דיווחו לי, זה מערכת צבאית, סיפרו לי, כן... וזה לא איזה זרם יומי שאני מקבל את זה כל הזמן... אני בתוך אירועים בלשכת שר הביטחון ממילא. אני צריך שמישהו יספר לי מה קורה שם? אני רואה מה קורה שם". הוא הוסיף: "לא גייסתי את הרפז ", "לא הפעלתי אותו" ו"לא שאלתי [את] הרפז על שום דבר ועניין".

כאשר קיבל אשכנזי מידי וינר את מסמך הרפז, הוא היה משוכנע באמיתותו אך נמנע מלהביא אותו לידיעת הגורמים המתאימים בתוך צה"ל ומחוצה לו כדי לברר את מהותו. לדברי המבקר, משקיבל אשכנזי את המסמך ועסק בו, היה עליו לקיים בירור יסודי בעניינו. בכך שלא עשה זאת, תרם אשכנזי לכך שמהותו של המסמך לא בוררה בהקדם האפשרי, ושלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, לפיו מסמך הרפז הוא כביכול תוצר של סביבת ברק כדי לפגוע באשכנזי ולקדם באופן לא ראוי את יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל.

אשכנזי הגיב באומרו, כי מקובלת עליו "האחריות המיוחסת לו בגין הטיפול במסמך, בכך שלא ערך בירור יסודי ביחס למסמך באמצעות העברתו לפצ"ר, ליועץ המשפטי לממשלה או למבקר המדינה"; וכי "אי העברת המסמך למי מגורמים אלה הייתה טעות בשיקול דעת ואשכנזי מכיר באחריותו לטעות זו".

לדבריו, "בבסיס טעות זו בשיקול הדעת עמדו הרצון שלא להעצים המחלוקות, ולהחריף את מערכת היחסים המעורערת עם שר הביטחון והרצון לסיים את התפקיד ללא החרפת המצב הקיים". כמו-כן הוא ציין, כי "גם אם הביקורת על אי הצגת המסמך לראש הממשלה ולשר הביטחון מוצדקת – מדובר בטעות בשיקול דעת שהיא תולדה של המציאות שנכפתה על אשכנזי באחריות מלאה של שר הביטחון".

המשטרה פתחה בחקירת הפרשה ב-8.8.10, אך אשכנזי עדכן רק ב-10.8.10 את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי מסמך הרפז מצוי ברשותו ולמחרת היום מסר אותו למשטרה. לדעת מבקר המדינה, אשכנזי היה צריך לפנות כבר ב-8.8.10 לווינשטיין ולפצ"ר, להודיע להם שהמסמך בידיו ולמסור אותו למשטרה, ואף להודיע להם מהו מקורו.

אשכנזי הגיב, כי הוא "מקבל, כי היה ראוי להעביר את המסמך לידי היועץ המשפטי לממשלה מיד עם הפתיחה בחקירה". הוא ציין, כי יש לקחת בחשבון, כי באותם ימים היה עסוק באופן חריג ומיוחד בהכנת עדותו בפני ועדת טירקל בנוגע למשט הטורקי. הוא לא הגיע ללשכתו במהלך יום א' (8.8) אלא רק ביום ב' בשעות הערב, ורק אז פגש את הפצ"ר וביקש את המלצתו בעניין.