זקנתם מביישת את זקנתם

בין אם יעלה בידיה של ציפי לבני להקים בראשית השבוע ממשלה חדשה ובין אם לאו דבר אחד ברור מעל לכל ספק: הפוליטיקה הישראלית נחשפה בשבועות האחרונים מחדש במלוא עליבותה, כיעורה וסאובה.

אחד מאלה שתרמו לכך ללא ספק תרומה אישית נכבדה הוא משה שרוני, יו"ר סיעת הגמלאים (גיל) בכנסת לשעבר, והחל מהשבוע גם בהווה, אדם חסר ערכים וחשוד סדרתי בפלילים, שאמר באקראי בראיון ב"קול ישראל": "למדתי שבחיים הפוליטיים הכול מותר וכך אני נוהג".

ואמנם שרוני נתגלה כלוליין פוליטי שיכול להופיע ככוכב בכל קרקס. עוד נחזור בהמשך להתנהגות של שרוני שמעטה בושה וכלימה על התואר "זקני העדה".

אם אינני טועה חלק נכבד מבוחרי רשימת הגמלאים "גיל" בבחירות לכנסת ב-2006 היו צעירים שייחלו לכך שיקום גוף פרלמנטרי בעל משקל שידאג להבטחת הפנסיה וקצבת זקנה נאותה להוריהם, לסל תרופות רחב, לצמצום מצוקת האשפוז ועוד.

קבוצת בוחרים נוספת כללה כאלה שמאסו במפלגות הקיימות וסברו לתומם כי חברי כנסת שנושקים את שנות השמונים עשויים להביא דווקא מכובדות.

הדוגמא החיה הוא נשיא המדינה הצעיר הנצחי שמעון פרס בן ה-85 שפינה את מקומו כזקן חברי הכנסת לרפי איתן בן ה-82 שעמד בראש הרשימה לכנסת וזכה בתואר מכובד זה אוטומטית מבלי שכיהן קודם לכן כחבר כנסת.

בדרך אל הכנסת לא היסס איתן, איש עסקים בינלאומי, בעל העבר הביטחוני המגוון והתואר הלא מכובד: "רפי המסריח": לעשות שני מעשי נבלה אופייניים לו.

תחילה חשף בראיון בידיעות אחרונות סוד מבצעי של המוסד באירופה שיצר אי נעימות רבה. לאחר מכן הטיל דברי שיקוצים במרגל הישראלי פולארד הנמק בכלא האמריקני, שאיתן היה מפעילו ומאז הפקיר אותו והעדיף את מותו על שחרורו.

הפתעה בבחירות

כדאי אולי לציין כי רשימת "גיל" הייתה הפתעת מערכת הבחירות האחרונה כאשר זכתה ב-7 מנדטים, ששה מהם קשישים אלמונים וקשקשנים שחובשים את ספסלי הכנסת מבלי שהתכוונו ונערכו לכך. לאמתו של דבר ההסכם הקואליציוני הבטיח לסיעת הגמלאים יכולות בלתי נדלות.

איתן נבחר כשר לענייני גמלאים במשרד מיוחד שנתפר עבורו ועמיתו יעקב בן יזרי (שגבר על שרוני בהצבעה פנימית) נבחר כשר הבריאות, תפקיד שמאפשר לטפל באינטרסים החיוניים של בני הגיל השלישי. חברי הסיעה האחרים שובצו בוועדות כנסת שונות בעמדות שבהן היו יכולים להשפיע ואפילו להכתיב מהלכים.

אבל בפועל, ההר של הציפיות הוליד שבעה עכברים קטנים שמדי פעם יצאו מחוריהם כדי לנסות לכרסם בעוגת התקציב הלאומית על תקן של שליחי ציבור מדומים. מאזן הפעילות של "גיל" למען הגמלאים בשתי שנות קיומה הינו אפסי.

המפלגה לא השכילה להיות ראש חץ במאבק ציבורי נגד האלימות בזקנים שהגיעה לממדים מפחידים, לא טיפלה במעשי התעללות מתמשכים בקשישים המתגוררים בבתי אבות, לא התמודדה עם העוני והדלות באוכלוסיית חסרי הישע המבוגרים, לא התייצבה לימינם של נפגעי הנאצים שנעשקו על-ידי המדינה, לא הטיבה את תנאי הקצבה של האוכלוסיה הבוגרת ולא הבטיחה את שמירת כבודם וזכויותיהם של פנסיונרים במקומות עבודתם.

פרק מביש בפני עצמו הוא כישלונו של שר הבריאות שעד היום לא השכיל להבין את מידת האחריות המיניסטריאלית הרובצת עליו ולא הפנים את מחויבותו לציבור שולחיו ובני משפחותיהם.

הניסיון שצברה תנועת אומ"ץ בשנתיים האחרונות במגעיה עם משרד הבריאות בנושאים חברתיים שהיא עוסקת בהם הינו עגום ביותר. לעתים נדמה היה לנו שלפקידות הבכירה במשרד נוח בחברתו של שר שלא מתפקד גם אם הוא טרחן בלתי נלאה.

לעומת זאת הצטיינה סיעת הגמלאים בפרשות של מנהל לא תקין למכביר, בתלונה על הטרדות מיניות של אחד מחברי הכנסת בעובדת הסיעה, מריבות פנימיות בלתי פוסקות ובתככים למכביר.

אחד המעגלים המצחינים הללו נסגר השבוע כאשר המשטרה המליצה להעמיד לדין את חבר הכנסת משה שרוני בחשד לביצוע מעשה מרמה והפרת אמונים בכספי הסיעה. בתקופה שבה כיהן כיו"ר הסיעה, כפיצוי על אי בחירתו כשר.

שרוני התגלה כרודף כבוד וכסף אובססיבי כאשר גרר שנים מחבריו לסיעה לפילוג שמשמעותו קבלת תקציב נפרד ויכולת תמרון פיננסית על חשבון הקופה הציבורית.

הצדק החברתי

תחילה ניסו שלושת המוסקטרים הללו להתחבר תמורת אתנן אל ארקדי גאידמק שהממציא את ה"צדק החברתי". כשהדבר לא הסתייע בידם בגלל התנגדות הכנסת ניסו שלושת המורדים להתחבר אל תנועת צומת שהוקמה בעבר ע"י השר המנוח רפאל איתן המוחזקת כיום כמפלת מדף ע"י משה גרין.

הקשר בין שלושת רודפי הצדק החברתי לבין צומת נוצר בדרך אופיינית ע"י חבר הכנסת חנן גלזר: אחד משלושת חברי הכנסת המורדים שחברתו לחיים מעסקת בצומת.

חבר הכנסת גלזר נתגלה כ"תכשיט" לא קטן. בשעתו הגישה נגדו אומ"ץ תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת על כך שחברתו משתמשת במכונית הפרלמנטרית שלו. הוא נחלץ מהתלונה בנימוק שהיא מסיעה אותו.

ההרפתקה הפוליטית עם צומת הסתיימה אחרי שגרין האשים בימים האחרונים את שרוני בכך שנטל מצומת, לכאורה במרמה, הלוואות כספיות. הנושא תלוי ועומד בבית המשפט. אולי זו הסיבה שעקבותיו של חבר הכנסת גלזר נעלמו בשעה ששרוני חבר מחדש עם חברת הכנסת המורדת לחיקה של גיל אבל לא הצליח להביא אתו את גלזר הכועס על הקומבינה הכספית.

הדרך חזרה למפלגת האם החלה אחרי התפטרותו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ותחילת המגעים להקמת ממשלה חדשה בראשותה של לבני. תחילה ניסה שרוני להקים ברית פוליטית עם מפלגת העבודה. מנהיגה של המפלגה שלא הצליח לזהות במוחו האנליטי עת אופיו ההפכפך של שרוני הזדרז לברך על המוגמר. ונשאר עם הלשון בחוץ. שרוני נטש אותו וחזר לגיל ולתפקידו הקודם כיו"ר הסיעה
במסגרת ימי הדבש המעטים שהיו לברק ושרוני הצליחה מפלגת העבודה לקבל במסגרת ההסכם הקואליציוני עם קדימה הבטחות כספיות בהיקף של מאות מיליוני שקלים לציבור הגמלאים.

זו הסיבה ששר הגמלאים רפי איתן התעורר סו"ס באיחור רב מתרדמת הקיץ שלו וביקש להתחיל מו"ב קואליציוני עם קדימה. במקביל החל איתן לנהל מאחורי גבה של לבני, שאינה מגלה עירנות מספקת, מגעים שקטים עם בנימין נתניהו לבחינת אפשרות של שיתוף פעולה ואפילו מיזוג לקראת הבחירות הבאות.

השרים וחברי הכנסת הגמלאים מבינים היטב גם ללא סקרים כי בבחירות הבאות תתרסק המפלגה ומבקשים לשריין לעצמם כבר עתה מקומות לכנסת הבאה. כמו שנאמר "עד 120". ממש כמספרם של חברי הכנסת.