נציגי עיריית נצרת-עילית הגיעו (יום ד', 1.5.13) לוועדה לביקורת המדינה בכנסת, כדי לדון על פועלם בעקבות דוח בעניין של מבקר המדינה.

בדוח שהוקדש לנעשה בשלטון המקומי, ושפורסם בדצמבר 2012, מתח מבקר המדינה יוסף שפירא ביקורת על התנהלות עיריית נצרת עילית, ועל ראש העירייה שמעון גפסו. "מערכת יחסים עכורה המתאפיינת בחוסר אמון בין ראש העירייה לבין הדרג המקצועי הבכיר, הגזבר והיועצת המשפטית, פוגעת בפועל באינטרסים של העיר ותושביה וכן בתפקוד התקין של העירייה", כתב המבקר.

יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (שס) הדגיש כי "באנו לתקן כביקורת בונה, ולא לערוף ראשים. ראש העיר לא צריך להכיר הכל, ומותר לו לקחת יועצים. הייתה כוונה טובה לראש העיר, אך חובה לוודא שפעילותו נעשתה כדין".

שמואל גולן, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה תיאר "מערכת יחסים עכורה וכוחנית בעירייה ששני הצדדים לא יודעים בה הגבולות. ראש העירייה חושב שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו למרות שמזהירים אותו שהדבר איננו חוקי". גולן הדגיש כי מותר שלנבחר-הציבור תהיה מדיניות ברורה - ועל אנשי המקצוע לבצע אותה, אך הכל רק בצורה חוקית". האשמות הופנו כלפי ראש העירייה בכך שההוא "משליט שלטון דיקטטורי", לדבריהם של חברי מועצת העיר.

מבקר המדינה חשף הלנת שכר למאות עובדים בעירייה והצביע על אי התערבותו של משרד הפנים וכישלונו לפקח על העירייה. טעה נוספות שהופנתה לגפסו נוגעת להפעלת אולם אירועים ותמיכה כספית בו ללא האישורים הדרושים.

גפסו: "צוות מקצועי שכל פועלו מחבל בניהול התקין"

בתגובה השיב ראש העירייה כי "תמיכת מוסד מבקר המדינה באופוזיציה הינה תעודת עניות".

בניגוד להאשמות ולטענות הקשות שהועלו, טען ראש העירייה שמקיף אותו צוות מקצועי שכל פועלו מחבל בניהולה התקין של העירייה. לדבריו, הפעלת הקונסוליה הרוסית בשטח העירייה, התקיימה החל משנת 1990, והדבר נעשה כדי שהתושבים לא יצטרכו לנסוע עד חיפה. הוא הוסיף כי כל המינויים החדשים אושרו ע"י משרד הפנים, וכי הגזבר עופר לוי דרש - תמורת אישור תקן עוזר לראש העירייה - תוספת שכר לו ולמזכירתו.

לדברי גפסו, "עד כניסתי העירייה התנהלה כמו מאפיה סיציליאנית. אני מתמודד עם קשיים שאף ראש עירייה איננו מתמודד איתם, ומבקר המדינה צריך לאפשר לי צוות מקצועי ומסור. חושפי השחיתויות הם רק שומרי הג'ובים של עצמם, ואני שומר חוק לא פחות מראש הערים האחרים בארץ". הוא ציין כי "היו מינויים משפחתיים רבים בעירייה בעבר, ואני הפסקתי עם תופעה זו, ואילו ע"י מתן חסינות לפקידים שגורמים יחסים עכורים, מבקר המדינה מנציח את המצב".

העובדים תוקפים: "גפסו סתם לגופים המקצועיים את הפה"

אולגה גורדון, היועצת המשפטית של העירייה תקפה את ראש העירייה בכך שאינו מערב את הדרג המקצועי בהחלטותיו ופועליו, ואלה מתוודעים אליהם רק בדיעבד. בהמשך לדבריה חשפה את צווי הסגירה שהוציאו בתי משפט לאולם האירועים, שממשיך לפעול עד היום. לדבריה, "גם בתקופת ראש העיר הקודם התרעתי על חריגות. הוחל הליך רישוי לאולם השמחות אך הוא לא הסתיים - ולכן הוצאתי לו צו סגירה, שאושר ע"י שני בתי משפט. אני עובדת בעירייה כבר 14 שנה ואינני שייכת לשום מחנה פוליטי, אך על כל פעולה אני זוכה למתקפות".

יו"ר הוועדה אמנון כהן העיר כי "אם אצלי בעיריית רמלה יועץ משפטי או גזבר היה מתראיין ללא רשות - הוא היה מפוטר". על כך השיב הגזבר עופר לוי, כי הוא והיועצת המשפטית נאלצו להגיב בעצמם, כיוון שדוברת העירייה לא רצתה או לא יכלה לנקוט עמדה בוויכוח. "אני מוכפש ומעולם לא סחטתי את ראש העירייה אלא הוא מנסה לסחוט אותי - ולא רק אותי אלא כל עובדי העירייה בבהלה. דרשתי אכן 5 אחוז העלאה במשכורת שהייתה מגיעה לי", אמר לוי.

שוכרי עוואדה, חבר מועצת העירייה ויו"ר וועדת הביקורת, טען כי "בכל הישיבות ראש העירייה סתם לגופים המקצועיים את הפה ולא נתן לנו לשאול אותם שאלות", ואילו חברו למועצה עדי ברקו ציין כי היה ממלא-מקום ראש העיר - אך התפטר בגלל שחשף התנהלות לא-תקינה, ולמרות פניותיו הרבות למשרד הפנים לא נענה. זאב הרטמן אמר כי ראש העירייה אמר לו ש"משרד הפנים בכיס שלי ואני עושה מה שאני רוצה", ולדבריו, אכן המשרד משמש רשת ביטחון לראש העירייה.

שוקי אמרני, נציג משרד הפנים, אמר בתגובה כי אכן מדובר במשבר-אמון קשה בעירייה, אך כיוון שהעירייה נחשבת "איתנה", המשרד מתערב פחות. "לא היינו אדישים למתרחש בעירייה והנושאים נידונים, אך בבדיקה מקצועית שלנו אחרי פגישות עם כל הצדדים, הגענו למסקנה שהשירות לציבור לא נפגע, ואני חושב שמבקר המדינה שוגה בעניין", אמר.

"משרד הפנים כשל בפיקוחו על ראש העירייה"

ח"כ באסל גאטס (בל"ד) פנה לגפסו ואמר כי "גדולים וראויים ממך היו נושאים לביקורת המדינה ולא הגיבו בחוצפה כזאת. אנחנו כחברי כנסת שומרי הסף על שומרי הסף".

גם ח"כ דב חנין (חד"ש) הזהיר כי "עבודת המבקר ברשויות המקומיות היא תמיד זהירה, קפדנית ובשבע עיניים, וגם עירייה איתנה איננה מרחב-חסינות".

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש כי "משרד הפנים כשל בפיקוחו על ראש העירייה, ואילו בדיקתו של מבקר המדינה נאמנת עלי. ראש העירייה חתם על הפעלת מקום בניגוד להליך התקין, ועל הפקידות המקצועית היה למנוע זאת ממנו".

לעומתם, ח"כ יריב לוין (הליכוד) אמר בחריפות כי "עצמאות השלטון המקומי ועצמאות הדרג-הנבחר היא מהותית בעיני, ואילו היום הרשויות במתקפה של בלמים וחסמים. יש להגדיל לראשי הרשויות את מרחב הפעולה, ואי-אפשר לשתק את העירייה". לדבריו, אם עובדי הציבור חושבים כך על ראש העירייה - עליהם להתפטר.

בסיכום הדיון, ביקשה הוועדה מראש העירייה להמציא תוך חודשיים דוח סטטוס על תיקון הליקויים שהתגלו. הוועדה התרשמה מהדוח ומהישיבה שקיימה על אווירה עכורה בעיריית נצרת עילית, ולפיכך, קבעה כי על מבקר המדינה לשקול אם מתן צו הגנה לגזבר וליועצת המשפטית בעירייה מהווים פתרון הולם למצב.

"הוועדה רואה בחומרה את התנהלות מחוז צפון של משרד הפנים בכך שאפשר מצב של הלנת שכר לעובדי העירייה ולא השתמש בסמכותו על-פי פקודת העיריות", ציינה הוועדה בהודעת הסיכום. כהן פנה לשר הפנים בדרישה לרענן את הנהלים למנהלי המחוזות ולהשתמש בסמכותם, כדי למנוע מקרה כמו הלנת שכר עובדי העירייה. הוועדה תשקול לקיים דיון מעקב בהשתתפות מבקר המדינה.