|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש: האירוע בעבודה היווה טריגר לפרוץ המחלה
|
השופטת יעל אנגלברג-שהם מבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קבעה, כי מחוות הדעת הרפואיות שהובאו בפניה ניתן להסיק שאילולא האירוע לא הייתה מתפרצת ההפרעה אצל התובע במועד בו פרצה.
|
תקציר העובדות - התובע,יליד 1961, עבד מחודש יוני 2002 כשף-מנהל בחברת פיסת-בר בע"מ; העוסקת בבישול עבור מוסדות דת (קייטרינג). ביום 11.6.02, לאחר שהתובע סיים את עבודת הבישול והמזון הועמס על הרכב שיצא לחלוקתו, התקשר נהג הרכב ואמר כי הרכב נתקע באזור ירוחם. הממונה על התובע ביקש ממנו לנסוע לרכב התקוע ולנסות להתניעו והתובע עשה כדבריו.
כשהגיע התובע למקום וניסה להתניע את הרכב, התברר לו שהדבר לא ניתן אז ביקש בטלפון ממנהל החברה שישלח רכב חלופי לצורך הובלת המזון, וזה הבטיח לו שהדבר יבוצע. התובע המתין במשך שעות כשהוא מתקשר שוב ושוב ולממונה עליו בחרדה מחשש שמא האוכל שברכב התקוע יתקלקל בשמש (כשמדובר, כאמור, באמצע חודש יוני), דבר שגרם לעצבנות ולהזעה מרובה כשנהג הרכב שופך עליו מידי פעם מים כדי להרגיעו. כשהגיע למקום מכונאי עם רכב חילוץ הרכב לא התאים להובלת המזון, דבר שגרם לתובע מצוקה נפשית נוספת. לבסוף הרכב הותנע, אולם התובע לא נרגע, והיה נתון בלחץ נפשי קשה מחשש שהאוכל התקלקל. כשהתובע הגיע לביתו הוא חש ברע, ולפיכך הוזמן לתובע רופא שקבע כי עליו להתפנות לבית חולים והוא הובהל לבית החולים "ברזילי" באשקלון כשהוא סובל מכאבי ראש, חולשה של פלג גוף שמאל, הפרעות בדיבור וכאבים בחזה.
לאור האירוע, התובע סובל משיתוק בגפיים שמאליות. האירוע בעבודתו היה לגביו אירוע חריג במהותו ובחומרתו, שכן לא ידוע על אירועים דומים בעברו. תביעת התובע להכיר באירוע מיום 11.6.02 כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "מחלתך התפתחה על-רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתך. השפעת העבודה אף לו הייתה כזאת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".
הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי ובתיק זה מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית הדין. האחד פרופ' אבינועם רכס בתחום הנוירולוגיה והשני פרופ' סיגל בתחום הפסיכיאטריה כשהם נתבקשו להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין מצב התובע, לבין האירוע מיום 11.6.02.
|
|
לטענת התובע, המומחה פרופ' סיגל קבע, כי אין מדובר בהתחזות אלא בהפרעה קונברסיבית שלא על-רקע אורגני. לטענתו, קיים קשר סיבתי בין האירוע להתפרצות ההפרעה הקונברסיבית ולאור התרשמותו של פרופ' סיגל, אין לראות במצב הדחק של האירוע כבעל השפעה פחותה מהגורם הנוסף, האישיות הטרום חולנית, והואיל ומצב הדחק נחוץ לפרוץ המחלה, יש לקבוע כי מדובר בגורם מכריע לתחלואה. לטענתו, משלא נקבע כי השפעת האירוע הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, יש לקבוע כי האירוע מהווה פגיעה בעבודה.
לטענת הנתבע, (המוסד לביטוח לאומי) חוות הדעת של פרופ' סיגל קובעת, כי התובע אכן סובל מהפרעה קונברסיבית ויש קשר בין האירוע לבין המחלה ואולם הפגיעה לא גרמה לנזק אלא מדובר בהפרעה מתפתחת בתנאים מסוימים של דחק ולכן מדובר במקרה של תוצאה של תהליך תחלואתי. עוד טען הנתבע, כי השפעת האירוע על הליקוי הינה פחותה מהשפעת גורמים אחרים. לטענת הנתבע, על-פי קביעת המומחה, ללא אישיות חולנית לא תיתכן ההפרעה הקונברסיבית ומשנקבע, כי אין פגיעה שגרמה לנזק, אין פגיעה בעבודה ומשום כך יש לדחות את התביעה.
|
|
- מהי 'תאונת עבודה'? - בית המשפט בהחלטתו ציין, כי חוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה, 1995 קובע בסעיף 79 כי- "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו" .סעיף 83 לחוק קובע חזקת סיבתיות לפיה- "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה, אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים."
- למי הסמכות לקבוע מהי 'תאונת עבודה'? - בית המשפט ציין את ההלכה הפסוקה והיא כי - "אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך.
- על משקלה הראייתי של חוות הדעת הרפואית - השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על-ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים". (דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374).
- האירוע בעבודה היווה את הטריגר לפרוץ המחלה - בית המשפט קבע, כי חוות הדעת הרפואיות, שללו קיום נזק אורגני ו/או סיבה אורגנית לבין השיתוק ממנו סובל התובע מעת האירוע. שני המומחים בתחום הנוירולוגיה המליצו על הפניית עניין התובע לבדיקת פסיכיאטר. בית המשפט הוסיף, כי אין מחלוקת בין הצדדים, שהתובע אינו בגדר מתחזה וחוות הדעת של פרופ' סיגל קובעת זאת באופן מפורש. מחוות דעת פרופ' סיגל עולה, כי קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע לבין המחלה בה לקה התובע (בעמדה זו תומך גם פרופ' רכס). אלא שבעוד שלטענת התובע האירוע שימש כטריגר בלעדיו לא הייתה מתפרצת המחלה, הרי שהנתבע טוען, כי השפעת האירוע הינה פחותה במידה רבה. בית המשפט קבע, כי המומחה ציין שמצב הלחץ הסביבתי (הדחק) נחוץ לפרוץ ההפרעה, משקבע כי האירוע היווה מצב של דחק אצל התובע ולאור סמיכות הזמנים, ניתן להסיק כי אילולא האירוע לא הייתה מתפרצת ההפרעה במועד בו פרצה. לפיכך, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי האירוע מיום 11.6.02 יוכר כ"פגיעה בעבודה".
|
|
ב"ל (באר-שבע) 1799/05 - פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
|
|
|
הכותבים ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון, משרד המתמחה במשפט מסחרי-מיסויי
|
|
| תאריך:
|
03/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
03/12/2008
|
|
אלי דורון, עו"ד - יפעת גוטמן, משפטנית
|
|
ביהמ"ש: האירוע בעבודה היווה טריגר לפרוץ המחלה
|
|
|
ביום האירוע נהג הנתבע, שי בן צבי גלזר, במונית בשדרות שאול המלך בתל - אביב. אותה עת נהג המנוח, אמון מוריס באוטובוס של חברת "דן" אחרי המונית בה נהג הנתבע. מסכת האירועים החלה כשהנתבע עצר את מוניתו בתחנת האוטובוס בשדרות שאול המלך כדי להוריד נוסע ולהסדיר עמו התשלום. אחריו עצרה מונית נוספת. המנוח הגיע לתחנה עם האוטובוס כדי להעלות נוסעים, עמד אחרי שתי המוניות והמתין שתזוזנה כדי להמשיך בנסיעתו. ההמתנה התארכה, המונית שעמדה אחרי הנתבע נסעה אך הנתבע עדיין לא נסע והמנוח צפר לו מספר פעמים שיפנה את מקומו בתחנה. בסופו של דבר עקף המנוח את מונית הנתבע, עקיפה משמאל, אך כפי הנראה תוך סטייה ימינה לכוון המונית. הנתבע נסע בעקבות המנוח והשניים הגיעו לצומת שד' שאול המלך ודרך נמיר. בעת עצירתם ברמזור אדום יצא הנתבע מהמונית, ניגש לחלון הסגור של תא הנהג של האוטובוס וצעק על המנוח בשל כך, שלטענתו, המנוח "חתך אותו" בנסיעתו. המנוח השיב לנתבע בצעקות ולא פתח את החלון.
|
|
|
|
|
בעוד שכלל הבסיס בדיני החוזים הוא ש"חוזים יש לקיים" הרי פני הדברים הם שונים כאשר אחד הצדדים לחוזה הוא הרשות השלטונית. הטעם לכך נעוץ בעובדה ש"לרשות השלטונית אין כלום משל עצמה", ואין לה כל אינטרס במובן החוזי של העניין. כשרשות שלטונית מתקשרת בחוזה היא רשאית בנסיבות מסוימות להפר אותו, שכן על הכף לא עומדים רק האינטרסים של הרשות ושל המתקשר, אלא האינטרסים של כלל הציבור, אשר עליהם הרשות השלטונית אמונה. הרשות השלטונית הינה 'נאמנת הציבור' ועל כן על המתקשר בחוזה עם רשות שלטונית להיות מודע לכך שיש צד נוסף לחוזה- הציבור בכללותו. לעיתים האינטרס של אותו ציבור עשוי להפקיע את תוקף החוזה. הכל כפי שהתרחש במקרה שלהלן.
|
|
|
|
|
תקציר- בפני בית המשפט הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, שבאה לעולם לאחר שהנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, סירבה לשלם לתובע, שפע ראובן, תגמולים בגין ניתוח קטרקט שנותח בעינו.
|
|
|
|
|
התובעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, הנפיקה לטובת הנתבע, ורור ריאד פוליסה לביטוח רכב. השופט מנחם (מריו) קליין קבע בהחלטתו, כי הסכום ששילמה התובעת למבטחת של צד ג' כמעט זהה לסכום ההשתתפות העצמית, קיים חשש כי התובעת משיקוליה ובכדי להישאר ביחסים טובים עם המבוטחת של צד ג', בחרה להיענות בחיוב לדרישתה ולגלגל את האחריות כלפי המבוטח שישא בעלות השיפוי של צד ג' וזאת בצורת תשלום דמי השתתפות עצמית ומבלי שהוצגה כל תשתית ראייתית לחבות של הנתבעים.
|
|
|
|
|
כאשר אנו פותחים חשבון בנק ומורים לבנק את שמות מורשי החתימה, אנו הולכים לישון בשקט בידיעה שהבנק אולי המליץ לנו בעבר להשקיע בכמה קופות גמל שהתגלו כלא משתלמות, אבל עניין כזה, כמו 'מורשי חתימה' הוא בטח הקו האדום של הבנק. אז מסתבר שלא- במקרה שלהלן הבנק אישר למי שלא היה מורשה חתימה בחשבון למשוך מאות אלפי שקלים.
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
