|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש: הקבלנים איפשרו לחרקים לערוך 'סיורים מודרכים' בדירות
|
קבלנים התקינו בדירות דלתות עם מרווחים גדולים בין הדלת לרצפה ● בית המשפט קבע כי זהו ליקוי משמעותי העולה כדי אי התאמה לתכונות הממכר שהוצגו
|
לפי תקן ישראלי מס' 23 חלק 6 יש דרישה כי המרווח החופשי שמתחת אגף הדלת הצירית לא יעלה על 6 מ"מ. [בעבר המידה הנדרשת הייתה עד 4 מ"מ אולם לעת כתיבת חיבור זה - הדרישה היא כאמור].
דרישה זו נועדה ליצור אטימות מסוימת של הדלת, ומניעת חדירה של מזיקים מבעדה. במאמר מוסגר ייאמר כי הדרישה הקודמת לפיה יוגבל המרווח ל-4 מ"מ, דרישה שהייתה בת תוקף במשך שנים רבות, היא יותר ראויה ולפיכך מוצע לציבור המתכננים והקבלנים להקפיד על ביצוע הדלתות בהתאם על-אף ההתרה למרווח של 6 מ"מ, הורה המהווה פיחות מסוים באיכות המגורים.
|
|
עמדת בית המשפט באשר לליקוי
סוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון בע"א 6540/05 אבנר אברמוביץ' ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', שופטים: מ' נאור, א' חיות, י' דנציגר, פסק דין מיום ד' כסלו תשס"ט [1.12.2008].
בית המשפט העליון אימץ בפסק דינו את קביעת בית המשפט קמא בנושא זה, שמהותה - אישור מתן פיצוי לדיירים בגין דלתות שבהן המרווח עולה על המותר. זאת, על אף המכשולים הבאים שעמדו בדרכו של בית המשפט בטרם אישור הליקוי כליקוי המזכה את הדיירים בפיצוי:
א. מומחה בית המשפט, המהנדס רפאל גיל, קבע בחוות דעתו כי המרווח האמור - אשר בפועל עולה על המידה שבתקן - אינו בבחינת ליקוי או אי התאמה.
ב. מדובר באותו פסק דין, בבנייה קלה אשר לדעת בית המשפט - לא חלים לגביה התקנים הישראלים אלא רק מפרט מכון התקנים 422. במאמר מוסגר ייאמר בעניין זה כי קביעה זו אינה נכונה. במפמ"כ 422 יש התייחסות ברורה להוראות חוק אחרות בנושא הבנייה ונאמר בו בסעיף 101 בו כי המפרט לא גורע מהוראות כל דין. להלן ציטוט מהמפרט בעניין זה:
"101 חלות המפרט
מפרט זה חל על בתים יחידים נמוכים או על בתים טוריים נמוכים, המיועדים למגורי קבע, להלן: "בתים", אשר רצפת קומתם העליונה נמצאת מעל למפלס הכניסה הקובעת לבית בגובה שאינו גדול מ-3 מ'.
מפרט זה חל על בתים הבנויים בכל שיטות הבנייה, לרבות בנייה קונבנציונאלית.אין מפרט זה בא לגרוע מהוראות כל דין".
[ההדגשה אינה במקור].
אף על-פי כן, נפסק כי התקן מחייב בהוראותיו עקב הדרישה הכללית לבצע את פרטי הבניין ברמת גימור טובה גם באין חלות מפורשת של התקן.
"הקבלנים איפשרו לחרקים לסייר בדירות"
להלן ציטוט מפסק הדין:
"סוגיה נוספת בה לא קיבל בית משפט קמא את האמור בחוות דעתו של המומחה הייתה תקינותן של דלתות הפנים. הרוכשים טענו כי המרווח בין חלקן התחתון של דלתות הפנים לבין הרצפה עולה על המותר על-פי תקני הבנייה.
המומחה מצא כי המרווחים בין דלתות-הפנים לבין הריצוף נעים בין 12 מ"מ ל-26 מ"מ וקבע כי מרווחים אלה תקינים ואין לפצות בגינם. קביעתו זו התבססה על הנחה לפיה ההוראה הרלוונטית בעניין זה המצויה בתקן ישראלי 23.6, אשר קובעת כי המרווח המרבי המותר הוא 4 מ"מ, אינה חל במקרה דנן משום שנכנסה לתוקף בחודש מאי 1992 - לאחר שניתן היתר הבנייה.
בית משפט קמא לא קיבל את עמדתו של המומחה בסוגיה זו וקבע כי הוראות ת"י 23.6 כלל אינן חלות על מבנים שנבנו בבנייה קלה, אך בבחינת למעלה מן הצורך קבע כי המועד הרלוונטי לצורך הכרעה בשאלת תחולתו של תקן בנייה הוא מועד כריתת החוזה או מועד הבנייה - בהתאם לנסיבות, וכי בשני מועדים אלה הייתה הוראת התקן בדבר המרווח המותר בתוקף.
בית המשפט הוסיף וקבע כי היעדר הוראה רלוונטית באשר למרווח מקסימאלי מותר בין תחתית הדלתות לרצפה אין בה כדי להביא לדחיית טענתם של הרוכשים בעניין זה. זאת משום שחברת שיכון ופיתוח נושאת בחובה להביא לידיעת הרוכשים בלשון ברורה אילו תקנים אינם חלים על הבנייה, וכמו-כן היה עליה להדגיש בפניהם את ההבדלים בין בנייה קלה לבנייה רגילה.
עוד קבע בית המשפט כי המרווח הגדול בין הדלתות לרצפות הוא בבחינת אי התאמה משמעותית וציין כי רוכש דירה אינו "חייב להשלים עם סיורים מודרכים של חרקים למיניהם, המתקיימים בביתו או בדירתו, אך בשל אורך הדלתות." בית המשפט הוסיף וקבע כי חובתה של חברת שיכון ופיתוח לשמור על מרווח קטן בין הדלתות לרצפות נובעת מנוהג הקיים בעניין זה, אשר משלים את ההסכמים בינה ובין הרוכשים השותקים בסוגיה זו".
יש עוד עיוות שמומחים מסוימים מנסים להיתלות בו בבואם לבטל ליקויי בנייה בנושא האמור, והוא, אישור של פגם בביצוע של מרווח גדול מהמותר, במסווה של הכנה לסחרור אוויר לצורך מיזוג אוויר. הטענה הזו אינה נכונה ואינה ראויה אלא אם כן הובהר והוכח כי באותו מקרה התכנון היה מכוון לכך, וגם אז, מדובר בדלת הכוללת בתחתיתה עיבוד אסתטי למראה של תריס-אוורור ולא בשגיאת ביצוע הנובעת מרשלנות מקצועית.
|
|
- שופטים: מרים נאור, אסתר חיות, יורם דנציגר
- פסק דין מיום ד' כסלו תשס"ט [1.12.2008].
|
|
|
- ע"א 6540/05 אבנר אברמוביץ' ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח'
|
|
| תאריך:
|
06/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
21/12/2008
|
|
ד"ר אברהם בן עזרא
|
|
ביהמ"ש: הקבלנים איפשרו לחרקים לערוך 'סיורים מודרכים' בדירות
|
|
|
כאשר מתמודד הסבור שהיה ראוי לזכות במרכז פלוני, אך לא זכה בו, עותר לביטול המכרז, על בית המשפט לשקול גם את אינטרס ההסתמכות של הצד שזכה במכרז ואשר מינויו יתבטל באם העתירה תתקבל. בשנים האחרונות אי-מתן ייצוג הולם לנשים מהווה עילה לתקיפת מכרז. בפרשה שלהלן נתקבלה תביעתה של מועמדת לאגף המכס בתל אביב, לבטל מינויו של מועמד אחר, בין היתר משום שעל אגף המכס ליתן ייצוג הולם לנשים בשורותיו. עם זאת, עותרים אחרים אשר ביקשו לבטל את תוצאות המכרז ולמנות אותם למשרות, נדחו.
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי קבע שפטירת המנוח אינה קשורה לתנאי שירותו, אלא נובעת משימוש בסמים, המהווה "התנהגות רעה חמורה". העליון קבע, כי צדקה המדינה בטענתה, כי לאור נסיבות המוות - יש לבחון אם המדובר ב"התנהגות רעה חמורה" של המנוח, וקבע כי אין ליתן מקום לפירוש, שלפיו החייל בשירות יהיה נתון למבחן של "התנהגות רעה חמורה", ולא כן החייל שבחופשה. נקבע, כי הנסיבות במקרה דנן מצביעות על הסתברות כי מותו של המנוח אירע בשל השימוש בסם, שבעקבותיו שב לביתו במצב שהביא לאבדנות. עוד צוין כי הרחבת מסגרת הזכאות גם למשפחת חייל, שנטל סם וקיפד את חייו בעקבות השפעת הסם, אינה ראויה, ותשדר מסר לא ראוי לחיילים ולעומדים להתגייס, שכן סמים צריכים להיות "מחוץ לתחום" בשירות הצבאי או בחופשה ממנו.
|
|
|
|
|
ככל שמתארך המעצר, כך על רשויות התביעה המעוניינות בהמשך המעצר, להציג בפני בית המשפט נימוקים כבדי משקל יותר כדי להמשיך ולהחזיק את החשוד/נאשם במעצר. השופטת ארבל קבעה כי יש להשאיר את הנאשם במעצר עד תום ההליכים הגם שהוא הושאר כבר במעצר במשך תשעה חודשים מאז הוגש כנגדו כתב אישום, וזאת הן בשל תחכומו הרב, והסכנה כי במעצר בית תהא לו גישה לרשת האינטרנט, והן משום שהמדינה הצליחה להראות כי סיום המשפט קרב.
|
|
|
|
|
חובת הרשות לקבל גרסתו של אזרח טרם תפגע בזכות מזכויותיו, הינה אחת מהיסודות המוסדים של המשפט המנהלי. הרציונל לקיומה של חובה זו הוא הכוח הרב הנתון לרשות, כנגד תלותו של האזרח בהחלטותיה. החלטה של רשות יש בה כדי להשפיע השפעה מרחיקת לכת וקיצונית על חייו של אזרח, בין אם ההחלטה דנה בצו להריסת ביתו, צו לשלילת רשיונו לעסוק במקצועו, צו שלילת חירותו (בדרך של אשפוז בכפייה או מעצר מנהלי), וכדומה. בראשיתו של המשפט הישראל נהגו בתי המשפט לבטל בדיעבד החלטות של הרשות אשר נתקבלו בלא שלאזרח הקטן ניתן פתחון פה ובלא שנשמעו דבריו. עם זאת, גישה זו הוחלפה במהלך השנים בגישת 'הבטלות היחסית', ולפיה, לא בכל מקרה הכרעה של הרשות אשר נפל בה פגם מנהלי (כגון מניעת זכות השמיעה מן האזרח) תבוטל. הדבר נתון לשיקולים משיקולים שונים, כפי שהיה במקרה שלהלן.
|
|
|
|
|
כל נאשם זכאי ליומו בבית המשפט. כדי שזכות זו תקום לו, נקבע הכלל ולפיו על השופט לפסוק בלא משוא פנים. דא-עקה, קיימת חזקה במשפט ולפיה השופט הוא מקצועי. ועל-כן, רק לעיתים נדירות בלבד יפסל שופט עקב חשש כבד למשוא פנים.
|
|
|
|
|
