יוסי אולמרט גילה סימני תפנוקים בילדותו, בני המשפחה סברו שעליו להתמיד בקריירה האקדמית, וכאשר אמר לו זאת אהוד אולמרט – טען יוסי שאחיו אינו רוצה שבן משפחה נוסף ייכנס לתחום הפוליטי. כך אומר (יום א', 29.9.13) אהוד אולמרט בהמשך עדותו במשפט הולילנד. לטענת המדינה, אולמרט קיבל משמואל דכנר שוחד בדמות 500,000 שקל שנתן ליוסי.

"הקשר בינינו היה מאוד מתוח, מאוד רופף ומאוד מרוחק, בניגוד לרושם שיוסי ניסה ליצור", אמר אולמרט. "העיקר אצלו היה: זה מגיע לי ומה אני יכול לקבל. לכן שמרתי על ריחוק, באופן שלא אצטרך לשאת באחריות לתוצאות שחששתי שהוא מוביל את עצמו אליהן". לדברי אולמרט, כאשר יעץ ליוסי שלא התמודד בפריימריז של הליכוד ב-1996, "יוסי הפך את זה לסיבה לריב: הוא המנהיג שמדינת ישראל מצפה לו ואני מנסה לחסום אותו".

מאוחר יותר לא ידע אולמרט שבנימין נתניהו הבטיח ליוסי להתמנות לשגריר באו"ם, לא ידע בדיוק ממה הוא מתפרנס ומדי פעם ביקש ממנו יוסי שיעזור לו למצוא תפקיד כגון נשיא אוניברסיטה – "יומרה שהייתה מנותקת מכל תפיסת מציאות. בסוף אני תמיד הייתי האשם בזה שמשהו לא הסתדר. האמת היא שזה נמאס לי ואמרתי לו: יוסי, רד ממני, אתה לא שומע לעצות, אתה מדרדר את עצמך".


"איזה טירוף אחז בך?"


על התמודדותו של יוסי על ראשות עיריית רעננה ב-1998, אמר אולמרט: "זה ממש הוציא אותי מדעתי. יש ליוסי יכולות וכשרונות, הוא יותר מוכשר מרוב חברי הכנסת שאני מכיר, אבל אף אחד מהם לא נוגע לניהול עיר. אמרתי לו: אתה בחיים שלך לא עשית שום דבר מעשי, ומכל הערים בארץ בחרת להתמודד נגד ראש העיר הכי פופולרי במדינה [זאב בילסקי]? איזה טירוף אחז בך? וככה גם אמרו לו האחים האחרים [עמי וירמי]. חשבתי שזה יגרום לו לנזק כספי כבד".

לדברי אולמרט, הוא ואחיו לא ידעו שיוסי נותר בגרעון של 240,000 שקל לאחר הפסדו בבחירות, ואם יוסי היה מבקש – יכול היה לסייע לו על-ידי רכישת חלקו במגרש בבנימינה שירשו מאביהם. במקום זאת, יוסי כיסה אישית את חובות העמותה שמימנה את התמודדותו – דבר שלא עשה שום מתמודד – והפך להיות חייב באופן אישי.

ב-29.4.04 נתן אולמרט ליוסי צ'ק בסך 10,000 שקל, לאחר ש"היה ברור לי שזו ליגה חדשה של בעיות" בהן הוא נתון; הסכום שנתן ליוסי היה 60% מהכנסתו החודשית נטו כשר. "הוא הסתכל עלי ואמר לי: אתה עושה צחוק? אני מדבר על מיליונים. אמרתי לו: אני אבא לילדים, יש לי משפחה לפרנס, זה מה שאני יכול לתת לך. הוא הגיב בזעם וביקש שאעזור לו דרך החברים העשירים שלי. אמרתי לו: זה מה שאני יכול לתת, עזוב אותי, ונפרדנו לא בשמחה ובחיבוקים".


"חסרי הבושה הללו"


הסניגור, עו"ד רועי בלכר, אמר שהתביעה ודאי תטען, שיוסי התכוון לשמואל דכנר, שלשיטתה עזר לו שנתיים קודם לכן. אולמרט השיב: "דכנר לא היה איש עשיר. מי שהיה עשיר זה משפחת צ'רני. הפרקליטות מסוגלת לומר כל דבר ולעשות כל דבר, גם אם יודעת בעליל שזו יצירת עלילה ובלבד שתשיג את מטרתה". השופט דוד רוזן התערב: "שאני רק אבין: אדוני עובר עכשיו להתקפה על הפרקליטות? יושבים פה אנשים שעושים את מלאכתם. תשאיר את זה לרועי בלכר, הוא לא עושה הנחות לפרקליטות". אולמרט: "אילו הייתי יכול לסמוך עליו שיאמר את זה, לא הייתי אומר את זה". רוזן: "הוא לא רק יגיד את זה, הוא גם יכתוב את זה". בלכר: "אני לא אגיד את זה ולא אכתוב את זה".

אולמרט: "אני יודע מה להגיד על הפרקליטות כשצריך. הם יכולים להגיד שאני מושחת וחסר ערכים וכל מיני דברים. אבל להגיד שאני מטומטם; שאחי, שאני כועס עליו, ושאני חושב שגרם לעצמו ולמשפחתו נזק נורא – שאני אלך לקחת שוחד כדי להציל אותו?! זה מה שהם אומרים, חסרי הבושה הללו?! על בסיס אדם אחד, שהם לא רוצים להגיש את מסמכיו כי הם יודעים שהם מזויפים? שהגיש תביעת סחיטה? אתם יודעים שאני מרוחק מאחי, שאני מריר עליו – ואני אקח שוחד כדי להוציא אותו מהצרות שאני הזהרתי אותו כדי להיכנס אליהן?! אז מילא שאני מושחת; אבל אני מטומטם?!".

לדברי אולמרט, יש לו הרבה ידידים בעלי אמצעים והרבה ארגונים להם עזר לגייס עשרות ומאות מיליוני דולרים, והיה יכול לסדר ליוסי עבודה באחד מהם אם היה פונה אליו ב-2002. הוא הדגיש, כי בשנת 2002 כלל לא ידע על חובותיו של יוסי, כשם שאשתו ובנותיו לא ידעו.


"דברי הבל ושקר"


בהתייחסות ישירה לעדותו של דכנר, לפיה באוקטובר 2002 ביקש שהוא וצ'רני יסייעו ליוסי ב-500,000 שקל, אמר אולמרט: "אלה דברי הבל ושקר. לא הייתי מעלה בדעתי לפנות לאדם שמגיע מדי יום לעירייה כדי לקבל החלטות בעלות משמעות ניכרת, בלי שום קשר לשום דבר. נניח שהיחסים שלי איתו נפלאים; אני אבקש שוחד כשאין-ספור אנשים וארגונים שיש להם אמצעים, שמי זה בכלל דכנר לידם, אני יכול לבקש מהם עזרה?". הוא גם אמר, כי בשנת 2002 יכול היה "לעשות פי עשרה דברים" ממה שעשה בשנת 1997, כאשר הצליח לכסות מתרומות את הוצאות משפטו בסך מיליון דולר בפרשת החשבוניות בליכוד.

בסיום הדיון הציג בלכר מסמך שכתב דכנר, ובו נאמר שנפגש עם אולמרט ולאחר מכן עם צ'רני בנוגע ליוסי ב-3.10.02 – כאשר בפועל אולמרט היה בחו"ל באותו יום. אולמרט ציין, כי בחקירתו הנגדית אמר דכנר שכתב את המסמך בו ביום. "למה הוא צריך להמציא את העניין הזה? כי לא ביקשתי ממנו!".