"ברור לי היום שכוונתו של שמואל דכנר הייתה לשחד אותי, אבל בזמן אמת לא היה לי מושג. לא יעלה על הדעת שאדם אינטיליגנטי כמו שאתה מתאר אותי, יחשוף את עצמו לכל כך הרבה אנשים [אם מדובר בשוחד]". כך אומר (יום ג', 10.9.13) מהנדס העיר ירושלים לשעבר, אורי שטרית, בהתייחסו לעבודות הפרטיות שביצע עבור דכנר.

השופט דוד רוזן הגיב: "אין מחלוקת בינך לבין התביעה שהוא רצה לשחד אותך, אבל אתה לא קראת את התמונה". שטרית: "היום אני מבין שזה מה שהיה לו בראש. בחקירה במשטרה התחלתי להבין את זה והחלטתי לשתוק. זה לא הבן-אדם שאני הכרתי". רוזן העיר, כי קו הגנה זה שונה משל שאר הנאשמים, הטוענים שדכנר היה שקרן ורמאי, וכי למעשה כל המחלוקת היא האם שטרית הבין בזמן אמת שדכנר משחד אותו.

רוזן שאל מדוע לא בירר שטרית מי עומד מאחורי דכנר בעבודות אלו. שטרית השיב, כי חשב שדכנר הוא היזם שלהם. רוזן: "אז אולי גם בהולילנד יש לו אחוזים?". שטרית: "הוא אמר לי שבהולילנד הוא מנהל הפרויקט".


לא בירר מיהו היזם


שטרית טען, כי לא ידע שאמנון ספרן וחברת פולאר נדל"ן הם מבעלי פרויקט בית ציוני אמריקה כאשר ביצע בו עבודות. בכך הסביר מדוע הסכים לבצע את העבודה בהזמנתו של דכנר, למרות שפולאר הייתה גם מבעלי הולילנד, והוא הצהיר שלא ביצע עבודות פרטיות עבור יזמים שפעלו בירושלים.

בהתייחס לפרויקטים (תחנת דלק ומגורים) במושב עשרת, תמורתם שילם דכנר כ-140,000 שקל, טען התובע, עו"ד יוני תדמור, שלפי רישומיו של יצחק חלפון ממשרד שטרית - דכנר שילם עוד עשרות אלפי שקלים חודשים רבים לאחר שהתברר שאין היתכנות לפרויקט ולאחר שבוצעה הפעולה האחרונה בו. שטרית השיב, כי לא חלפון קובע מתי אין פרויקט וייתכן שדכנר החליט להמשיך.

תדמור עבר לפרויקט צוק מנרה שבשליטת הלל צ'רני, בו שילם דכנר לשטרית 23,000 שקל, תוך שהוא לא מספר לשטרית על כך שהפרויקט שייך לצ'רני. שטרית השיב: "מדובר פה בנוכל שידע שאם אני אדע שצ'רני מעורב, אזרוק אותו מכל המדרגות". רוזן ציין, כי דכנר הסתיר גם מצ'רני שהוא התערב בפרויקט. שטרית השיב, כי דכנר לא השחית את זמנו ונסע ליום שלם לפרויקט אם לא היה בו ממש. "התביעה מזלזלת. כל ההסברים שנתתי - אתם ממשיכים בשלכם. יש לכם מסלול ואתם תופרים את המסמכים", טען.

שטרית אישר, כי לא ידע מיהו היזם העומד מאחורי הצעתו של דכנר לבנות בבית ברל. הוא נשאל מדוע לא בירר מיהו היזם, שמא הוא עובד גם בירושלים, והשיב: "לא היה ברור מיהו המזמין. היה לי ברור שהכתובת האחת והיחידה שלי היא דכנר, שהוא ששילם". לדבריו, הוא לא הכיר את שמעון גלאון שהוצג כמעורב בפרויקט ולא ידע שהוא מנכ"ל קרדן נדל"ן, אחת השותפות בהולילנד.


רק 360,000 שקל


תדמור הציג את העובדה שמשרד שטרית קיבל 360,000 שקל בלבד תמורת תכנון פרויקט הענק "קרן הקריה", הכולל שני מגדלי משרדים בני 50 ו-80 קומות ושני מגדלי מגורים בני 45 קומות - בעוד דכנר שילם 883,000 שקל תמורת בדיקות. שטרית השיב, כי בפועל התשלום היה גבוה במאות אלפי שקלים, המדינה משלמת שכר מחפיר לאדריכלים, אך הוא ביקש להיות מעורב בפרויקט יוקרתי חשוב בתל אביב.

בספטמבר 2005 נפגש שטרית עם דכנר וצ'רני, והם שוחחו על האפשרות שצ'רני ייכנס לשוק הסיטונאי בתל אביב. תדמור שאל כיצד מתיישב הדבר עם הצהרתו של שטרית, לפיה לא קיים שום מגע עסקי עם יזמים העובדים בירושלים. שטרית השיב, כי דכנר אמר לו שצ'רני מתעניין בפרויקט ולכן שוחח עימו, מתוך הנחה שאולי יעסיק אותו כאשר יסיים את תפקידו בעיריית ירושלים, ונושא הולילנד כלל לא עלה בה. צ'רני התערב ואמר, כי כל שאמר בפגישה היה שהתנגדותו של שטרית לתב"ע ו' - שמונה חודשים קודם לכן - גרמה לו נזק רב "ונעבור הלאה".