שלושת השחקנים הגדולים בשוק הרכב תופסים נתח שוק של 50% ובשוק בכללותו ישנם 13 מתחרים, ולכן אין בעיה של ריכוזיות. כך טוען (יום ד', 9.10.13) הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה.
בדיון בוועדת הכלכלה, שהמשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התייחס הממונה לדוח של הרשות בנוגע לתחרותיות בשוק הרכב. הוא הבהיר כי הדוח נוגע לנתונים רק משנת 2011 ולא נוגע לשוק החלפים, ואמר כי הריכוזיות בענף היא לא גבוהה יחסית לשווקים אחרים, אולם זה לא אומר שההתנהגות כלפי הצרכנים היא תחרותית.
עם זאת, הוא ציין כי הבעיה שמצאה הרשות היא בפער בין המחיר של רכב חדש לחברות הליסינג לבין המחיר בשוק הפרטי. "הפער מצביע על כוח מול הלקוחות הפרטיים שלא מרוסן על-ידי התחרות בין השחקנים", אמר גילה. הוא הוסיף כי "מצאנו שהסעד היחיד שלא יגרום נזק לציבור הוא דווקא פיקוח על מחירים, ואם זה יעשה צריך לעשות את זה גם על החלפים והשירות. זה דבר מורכב והשאלה אם
משרד התחבורה חפץ בכך והאם היתרונות עולים על החסרונות". יו"ר הוועדה, ח"כ
אבישי ברוורמן, שאל האם זו ההמלצה של הרשות וגילה השיב כי הוא מעדיף שלא להמליץ, מאחר שמדובר בהחלטה של מדיניות שצריך לקבל שר התחבורה.
להגביל הפער בין העלויות של היבואנים למחיר המחירון
עו"ד יורם בונן, המייצג את היבואן כלמוביל, טען כי רכבים שמיועדים לשוק הליסינג מקבלים הנחה ייעודית מהיצרן - וזה מסביר את החלק העיקרי בפער המחירים. הוא הוסיף כי גם הצרכן הפרטי לא משלם את מחיר המחירון ונהנה מהנחות, מבצעים והטבות באבזור. הוא אף תהה האם כל המוצרים ראויים לפיקוח ואם יש מקום לפקח על מחיר רכבי יוקרה כמו מרצדס או יגואר למשל. גילה השיב כי הבחינה של הרשות לקחה בחשבון את ההנחות הייעודיות לליסינג וכן את המחיר שמלשמים הצרכנים הפרטיים בפועל - ולמרות זאת קיים פעם שהנחות היצרנים לא מסבירות.
פרופ' גילה אף הסביר כי ניתן לפקח באמצעות הגבלת הפער בין העלויות של היבואנים למחיר המחירון, כך שהדבר לא יפגע בהנחות לחברות הליסינג. כמו-כן הוא אמר כי אין צורך לפקח על כל המכוניות אלא רק על הדגמים המובילים.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
