האלמנה נגד גיסיה: "קופחתי ברווחי המלון"

לאה אלון, אלמנה בשנות ה-80 לחייה, בעלת זכויות (25%) בבית המלון "חוף רון" בטבריה, הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה בסך 10 מיליון שקלים כנגד שלושת אחיו של בעלה המנוח בטענה לקיפוחה השיטתי והמתמשך בחברה המחזיקה במלון.

לדברי התובעת, בעלה המנוח משה אמסלם, שהיה האח הבכור במשפחה, הוא זה שהיה הרוח החיה מאחורי המהלך כולו לפיתוח המקרקעין שבחוף על-מנת להקים בתחומם אתר נופש שלם (בית מלון ומתקנים), ולאחר מותו ניצל אחיו אהרון בעורמתו את חולשתה, את מצוקתה ואת חוסר הבנתה על-מנת להשתלט על זכויותיה במקרקעין ובמלון, ולמעשה לנשל אותה מזכויותיה בנכס.

רבע מן הזכויות

לטענת אלון, לאחר שבשנת 1976 הושלמה בנייתו של מלון חוף רון במקרקעין, הואיל האח אהרון אמסלם להקצות לה בחברה המחזיקה במלון זכויות בשיעור של 25% בלבד בהציגו בפניה מצג לפיו הדבר יבטיח לה קצבה שבאמצעותה תוכל להתפרנס בכבוד מרווחי המלון. אלא שלדבריה הבטחות לחוד ומעשים לחוד.

לטענת האלמנה, בפועל היא לא קיבלה את כל התשלומים המגיעים לה מפעילות המלון, והנתבעים אחי בעלה המנוח: אהרון, אברהם, ושמואל אמסלם, עשו יד אחת לאורך השנים על-מנת למנוע ממנה באופן שיטתי מידע על-אודות הנעשה בחברות המפעילות ומנהלות את מלון חוף רון, תוך קיפוחה הקיצוני והרחקתה בצורה בוטה עוד יותר מזכויותיה במקרקעין, במלון ובחברות.

למעשה, נטען בתביעה, במשך שנים עשו הנתבעים ועודם מוסיפים לעשות כאוות נפשם במלון חוף רון כאילו הוא שייך רק להם, ובכלל זאת משכו מפעילות המלון עשרות מיליוני שקלים לצורך פעילויות אחרות שלהם ולצורך כיסוי הוצאותיהם הפרטיות.

כל זאת, טוענת אלון, תוך שהם דוחקים את רגליה אל מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות במלון ואינם משתפים אותה בחלקה האמיתי ברווחים שהתקבלו בפועל מפעילות המלון, ולמעשה התנהגו אליה לאורך השנים כאילו הייתה נטולת זכויות לחלוטין במלון ובמקרקעין.

משפחה עשירה

מנגד, נטען בתביעה, פעילותו הרווחית של המלון סייעה בידי הנתבעים להרחיב את עסקיהם ולשגשג כלכלית עד שהפכו לאחת המשפחות העשירות, החזקות ובעלות ההשפעה הרבה בעיר טבריה. לדברי התובעת, היא אינה יודעת דבר וחצי דבר על הנעשה במלון ובכספי המלון, וכל ניסיונותיה לקבל מידע על-אודות פעילותו הכספית של המלון ו\או ניהולו נדחים בתוקף ואף בגסות על-ידי הנתבעים.

לדברי התובעת, הנתבעים הודו למעשה כי היא אכן קופחה באופן מתמשך בשורת עניינים לרבות חלוקת דיבדנדים, תשלומי שכר שונים ועוד, והם אף הפסיקו לשלם לה באורח חד-צדדי את הקצבה הדלה אשר הייתה משולמת לה מעת לעת ואשר ממנה בעיקר התקיימה.

אמצעי לחץ

טענת התובעת היא שגם כיום מנסים הגיסים לשעבר להפעיל עליה אמצעי לחץ קשים על-מנת שתחדל מניסיונותיה לעמוד על זכויותיה כנגדם, כאשר הם מותירים אותה כאלמנה מבוגרת ללא הקצבה המגיעה לה וללא מקור הכנסתה המרכזי, בעוד שהם עצמם מוסיפים למשוך סכומי עתק מפעילות המלון והחברות. לטענת אלון, מדובר בהתנהלות משוללת כל אנושיות בסיסית.

אשר על כן מתבקש בית המשפט להצהיר כי התובעת הינה בעלת 50% מהזכויות במקרקעין ובמלון חוף רון, מינוי רואה חשבון מבקר לבדיקת פעילותן הפיננסית של החברות המחזיקות במלון ובמקרקעין. בנוסף מתבקש בית המשפט לפסוק לתובעת סעד כספי המוערך בשלב זה בסך 10 מיליון שקלים בגין 50% מהזכויות המגיעות לה.