הוכרזו הזוכים בפרס לעולים יוצרים

תחום אמנות פלסטית

רימה ארסלנוב

עלתה ארצה בשנת 2000 מאוזבקיסטן. בין השנים 1996-1999 למדה אמנות וקרמיקה במכללת בנקוב, טשקנט. מאז עלייתה ארצה למדה אמנות במכון אבני, תל אביב, לימודי מיצג במקלט 209, בתל אביב, ולימודי אמנות במדרשה לאמנויות בית ברל. הציגה את יצירותיה ב-7 תערוכות יחיד בין השנים 2009-2013 בישראל ובגרמניה.

כמו-כן השתתפה ב-37 תערוכות קבוצתיות בין השנים 2008-2013, בישראל, באיטליה, בגרמניה, באנגליה, ברומניה ובפולין. זכתה במלגות ופרסים מטעם: International Grant Program, Lepsien Art Foundation, Germany
Pollock-Krasner Foundation Grant
מענק מקרן יהושע רבינוביץ' בתל אביב
Alix De Rothschild Award -UK/Israel
Baustelle Schaustelle Award - Germany

בין השנים 2008-2013 עבודותיה של רימה התפרסמו ב-22 פרסומים וקטלוגים בארץ ובחו"ל.

אנטולי ברטינסקי

עלה ארצה בשנת 1991 מרוסיה.

אנטולי למד במוסד הפדגוגי של מגניטוגורסק, בפקולטה לאמנות ושימש כחבר באגודת האמנים של בריה"מ. משנת 1989 ועד היום הציג אנטולי את יצירותיו ב-20 תערוכות יחיד גם בישראל וגם בנורבגיה, בגרמניה, בארה"ב, ברוסיה ובקנדה. כמו-כן, השתתף אנטולי במספר רב של תערוכות קבוצתיות בארץ ובמדינות אחרות כגון: צרפת, שבדיה, איטליה, ארה"ב, סלובקיה, גרמניה, רוסיה ובולגריה.

עבודותיו של אנטולי נמצאות באוספים של מוזאונים בארץ ובעולם. בנוסף, אנטולי קיבל מלגות ודיפלומות של פסטיבלים וגלריות והנחה סדנאות בישראל ובמדינות אחרות. בנוסף להיותו צייר, אנטולי עוזר רבות לאמנים עולים - בארגון וקיום תערוכות, בליווי בחייהם האמנותיים ובחשיפתם בפני תושבי ירושלים.

בשנת 2007 יזם והוציא לאור ספר "אמנים ישראלים מודרניים מבריה"מ" - ספר המכיל מידע ומחקר על 47 אמנים יוצאי ברה"מ בישראל.

משנת 1992 אנטולי חבר באגודת האמנים של ירושלים.

תחום מוזיקה הלחנה

ארקדי חסלבסקי

עלה ארצה בשנת 1990 ממוסקבה.

זמר, מלחין, מעבד, מפיק מוסיקלי ומפיק צליל. לאחר עלייתו ארצה הקים ארקדי אולפן הקלטות בו הוא מקליט את השירים שהולחנו על ידו. בשנת 2001 שיר שארקדי הלחין " לא לאלימות" זכה במקום הראשון בתחרות שירים ארצית.

בין השנים 2002-2008 עיבד ארקדי את סדרת האלבומים "נשמת הכינור היהודי" - 4 תקליטורים שזכו להצלחה רבה בארץ ובעולם. במקביל, בין השנים 2003-2004 ארקדי השתתף בפרויקט "נעימות לשירי הארץ היפים", בו הוא ביצע את מרבית העיבודים וההקלטות. במסגרת הפרויקט הופקו 14 אלבומי מוזיקה.

בשנת 2005 הוקלט על-ידי ארקדי אלבום שכותרתו "האלבום היהודי". בשנת 2010 הושלם פרויקט של רוק סואיטה בשם "ז'וחי" שכלל 15 בלדות עליהן עבדו במשך מספר שנים ארקדי חסלבסקי וצוות גדול של אנשי מקצוע. בשנת 2011 שיר שהלחין ארקדי, "זה תמיד העמק" הוקלט על-ידי הגבעתרון.

לקראת חגיגות "60 שנה למדינת ישראל" היה ארקדי חלק מפרויקט "עבודה עברית" שהתפרסם בכל הארץ וכמו-כן היה אחראי לחלק גדול מהמופעים ולצד האמנותי של החגיגות. ארקדי הלחין מוזיקה להצגות וסרטים כדוגמת "טניה עולה חדשה" של תיאטרון בית לסין, "תיאטרון מעץ", " אני מחכה לך, אהובי" של תיאטרון "מטרה" ולסרט "עברית שפה קשה".

בשנים 2012-2013 שירים בלחן של ארקדי היו מועמדים לאירוויזיון.

עמנואל וואל

עלה ארצה בשנת 1990 מאוקראינה.

בוגר קונסרבטוריון ע"ש סטוליארסקי באודסה (אוקראינה) ואקדמיה למוזיקה במוסקבה. לאחר עלייתו ארצה לימד עמנואל בקונסרבטוריון "הסדנה" בירושלים והחל לעבוד באולפן ירושלמי למחול.

משנת 1991 חבר באיגוד מלחינים בישראל ואקו"מ. עמנואל ארגן 30 קונצרטים מיצירותיו במרכז תרבויות, "היברו יוניון קולג'", קונסרבטוריון "הסדנה", ספריה לאומית באוניברסיטה העברית בירושלים ובספריית "בלומנטל" בתל אביב יחד עם המלחינה שרה פייגין ובהשתתפות נגנים רבים בעלי שם עולמי. ברדיו "קול המוזיקה" הוקלטו ושודרו יצירותיו הקלאסיות של עמנואל.

עמנואל הלחין 125 אופוסים בסוגים שונים של מוזיקה - 3 סימפוניות לתזמורת סימפונית, 2 סימפוניאטות לתזמורת כלי קשת ותזמורת סימפונית, 32 סונטות לכלי נגינה לביצוע סולו - כלי קשת, כלי נשיפה, כלי מיתר וקלידים. עמנואל הלחין יצירות רבות למקהלות של מבוגרים וילדים. כמו-כן הולחנו על-ידי עמנואל שירי ילדים רבים.

סואיטה יהודית לכלי קשת נוגנה בפסטיבל "צלילי מדבר" בשנת 2004.

מוזיקה ביצוע

דג'ן מאנצ'לוט

עלה ארצה בשנת 2007 מאתיופיה.

דג'ן החל לנגן במסינקו (כלי נגינה אתיופי) עוד בילדותו. בגיל 12 דג'ן עבר מכפרו באזור גונדר שבאתיופיה לאדיס אבבה וכבר מגיל 14 התחיל לנגן בתיאטראות ממשלתיים. בגיל 17 דג'ן החל להופיע כנגן מסינקו מחוץ לאתיופיה - במדינות ערב ואפריקה.

בהפקה שנקראה "אנשים לאנשים" הופיע דג'ן ב-39 מדינות באירופה ובאמריקה.

בארץ ניהל דג'ן במשך שנתיים את להקת "בהלצין" (בין השנים 2011-2013), עבד בבתי ספר כמורה למוזיקה בהם לימד את הילדים קרר, מסינקו ותופים. מנהל ומנגן בלהקה שנקראת "אתיו-ישראל".

בשנת 2012 דג'ן השתתף בכנס של אמנים אתיופים בגרמניה כנציג של ישראל.

במהלך השנים יצר דג'ן 274 הקלטות ו-294 קליפים.

מחול

נדיה טימופייבה

עלתה ארצה בשנת 1991 מבריה"מ. רקדנית בלט, כוריאוגרפית, מנהלת אמנותית של להקת "בלט ירושלים" וביה"ס לבלט. נדיה בוגרת האקדמיה לכוריאוגרפיה של תיאטרון בולשוי במוסקבה בפקולטה לריקודי בלט.

עד לעלייתה ארצה עבדה כסולנית של להקת תיאטרון קרמלין. בשנים ראשונות לאחר עלייתה, נדיה עבדה כסולנית בהופעות של פרויקט "הסדנה לבלט קלאסי" וכמורה באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים.

בשנת 2004 נדיה ייסדה ביה"ס לבלט בירושלים ובמקביל המשיכה לרקוד כסולנית ב"תיאטרון בלט פאנוב". בשנת 2007 נדיה ייסדה את להקת "בלט ירושלים", מאז היווסדה של הלהקה ועד היום היא יוצרת כוריאוגרפיות חדשות. בלהקה זו נדיה משמשת כמנהלת אמנותית.

בשנים האחרונות נדיה משתתפת בסדנאות בינלאומיות לכוריאוגרפיה, משמשת כשופטת בתחרויות בינלאומיות של רקדני בלט צעירים וכשופטת בוועדה בתחרות "רקדנים מצטיינים של צה"ל" מטעם משרד התרבות והספורט.

צילום

ג'ני נריה מרקל

עלתה ארצה בשנת 1997 מאוקראינה.

ג'ני נריה עלתה ארצה יחד עם משפחתה בגיל 12 והיא בוגרת תואר ראשון בעיצוב וחינוך מהמרכז האקדמי ויצו בחיפה. בשנת 2011 ג'ני נריה לראשונה השתתפה בתערוכה קבוצתית "עולים באומנות".

בשנת 2012 בפסטיבל הצילום הבינלאומי מטעם Google Photography Prize זכתה ג'ני נריה בפרס הארצי בקטגוריה "הצלמים המבטיחים".

כמו-כן, בשנת 2012 זכתה ג'ני נריה במלגת EPSON לקידום המצוינות באומנות הצילום. היא נבחרה מתוך עשרות סטודנטים בהפקת עבודות הפרויקט הגמר והצגתן בתערוכה בגלריית הסטודיו HC EDITION.

ב-2013 נבחרה ג'ני נריה בין מעומדים רבים להציג בגלריית MANIFEST שבאוהיו, ארה"ב. התערוכה “5TH Annual NUDE” עסקה בנושא "ערום" ובתערוכה זו הציגו 12 אמנים מארה"ב, קנדה, צרפת וישראל.

קולנוע

יבגני רומן

עלה ארצה בשנת 1990 מבריה"מ.

בוגר אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות, מגמת הפקה.

בין השנים 2003-2008 יבגני שימש כעורך וידאו ראשי בסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה רבות עבור ערוצים 9 ו-1, חברת החדשות, הטלוויזיה החינוכית וכו'. גם בשנים שלאחר מכן יבגני ממשיך לעבוד כבמאי פרומואים ומנהל קריאטיב.

כמו-כן, בשנת 2006 יבגני שימש כתסריטאי ובמאי של הסרט "נס" - סרט גמר באוניברסיטה. סרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל FIDEC 2006 בבלגיה, זכה בפרס הסרט האסיאתי הטוב ביותר בפסטיבל הסטודנטים ה-5 בבייג'ין, וכמו-כן בפרסים בפסטיבלים בפולין, צ'כיה וארה"ב. הסרט השתתף בתחרות הדרמות בפסטיבל הקולנוע ה-23 בירושלים ובעוד כ-30 פסטיבלים בינלאומיים ברחבי עולם.

בשנת 2009 שודרה ב-YES סדרת דרמה "בין השורות" - לראשונה בישראל בשפה הרוסית. יבגני שימש בסדרה זו כיוצר, תסריטאי ראשי ובמאי.

בשנת 2010 יבגני היה תסריטאי שותף ובמאי של דרמה קומית "לנין באוקטובר". סרט זה קיבל ציון לשבח בתחרות דרמות וציון לשבח לשחקן ראשי בפסטיבל חיפה 2010.

בשנת 2012 יבגני ביים את "איגור ומסע העגורים". הסרט הוצג בבכורה עולמית בפסטיבל טורונטו הבינלאומי, קיבל בציון לשבח בפסטיבל בינלאומי בחיפה ב-2012 ופרס חבר השופטים בפסטיבל שיקגו לסרטי ילדים.

שירה

שרה פוגרב

עלתה ארצה בשנת 1990 מאוקראינה.

שרה התחילה לכתוב שירים כבר בגיל צעיר מאוד. בשנת 1935 שיריה זכו במקום הראשון בתחרות כלל אוקראינית של כשרונות צעירים. בשנת 1937 שרה קיבלה פרס ספרותי ע"ש אלכסנדר פושקין לכבוד חגיגות 100 שנים ליום הולדתו.

בשנת 1944 שרה סיימה אוניברסיטה בחרקוב במגמת בלשנות. שנים רבות שרה עבדה כמורה לספרות רוסית בבתי ספר. רק בשנות ה-80 שיריה חזרו לפרסום בכתבי עת ספרותיים. לאחר עלייתה ארצה בשנת 1990 יצא לאור ספר שירים שלה. כמו-כן שיריה מפורסמים בכתבי עת ישראלים רבים בשפה הרוסית. שרה מרבה להופיע עם שיריה בערבי תרבות ושירה ובתוכניות רדיו.

בשנת 1996 יצא לאור בישראל ספר שירים נוסף. בשנת 1997 שרה קיבלה את פרס איגוד הסופרים של ישראל. בשנת 2003 יצא לאור ספרה "אריאל".

בשנת 2007 - אוסף שירים מובחר התפרסם באנתולוגיה של שירה יהודית -רוסית עולמית שיצאה לאור בלונדון בשפה האנגלית. 2012 - יצא לאור ספר שירים נוסף. שרה פוגרב היא יקירת הישוב אריאל, בו היא מתגוררת כבר יותר מ-20 שנים.

תיאטרון

תמרה קליינגון

עלתה ארצה בשנת 1993 מאוקראינה.

בוגרת הסטודיו למשחק של ניסן נתיב. במהלך לימודיה השתתפה תמרה ב-6 הצגות כדוגמת "ציד מכשפות", "הסוס", "נפוליאון חי או מת", "תחת חורש החלב", "העיירה שלנו" ו"בן ערובה".

תמרה שיחקה בתפקידים רבים בסרטי קולנוע כמו "אפס ביחס אנושי", "אור", "ילדי SSSR", "סיפור חצי רוסי" וכמו-כן, בסרטי סטודנטים רבים.

בנוסף תמרה משחקת בהפקות טלוויזיונות מצליחות כמו "סברי מרנן", "בלו נטלי", "תיכון השיר שלנו" ואחרים. תמרה היא מייסדת ושחקנית - יוצרת באנסמבל "ציפורלה" ומשתתפת בהצגות "עקיצה טבעית", "דרך חגב" ו"התקפת לב". כמו-כן, תמרה השתתפה בפסטיבל קריאה בבית לסין במחזה "כבר מזמן וויתרו עליה" בבימויה של נויה לנצט.

ספרות

מולו גוג'ם מולה

עלתה ארצה בשנת 2008 מאתיופיה.

מולו אינה בעלת השכלה ספרותית פורמלית, ספרה באמהרית "החלום שלא פוענח" הוא ספר ראשון שהיא כתבה והוציאה לאור. הספר כתוב מנקודת ראות של העולה והדרך שהיא עוברת מתוארת בצורה אמתית וכנה. הכתיבה המרגשת יוצרת הזדהות עם הדמויות המתוארות בספר.

למעשה, כל הכתיבה של מולו נובעת מצימאונה למילה הכתובה ומהסקרנות הבוערת בתוך נפשה לידע ולספרות.

נכון להיום מולו גוג'ם כתבה גם ספר לילדים העתיד לצאת לאור בקרוב.

דליה ביטאולין-שרמן

עלתה ארצה בשנת 1984 מאתיופיה.

דליה בוגרת תואר ראשון בהצטיינות מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כמו-כן דליה היא בעלת תואר שני במסלול לכתיבה ספרותית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

בשנת 2013 יצא לאור בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן ספרה של דליה בעברית הנקרא "איך שהעולם נהיה לבן".

הספר הינו קובץ סיפורים קצרים הכתובים בזרם של תודעה. הדמויות הן ילדות-נערות ממוצא אתיופי המספרות בגוף ראשון על התא המשפחתי שלהן ועל חוויות ההתבגרות תוך כדי תהליך קליטה בארץ.

הספר מאגד בתוכו שבעה סיפורים ומתאר את עולמן של משפחות אתיופיות בשלבי הקליטה שלהן בארץ, כפי שהוא נצפה מעיניה של בת המשפחה. הספר משלב בין סגנון לירי-אימפרסיוניסטי לבין התבוננות ריאליסטית במציאות הישראלית. הספר עוסק בחוויות של הגירה, התבגרות, ויחסים משפחתיים.

הספר מהווה אבן דרך בספרות הישראלית כאשר לראשונה ניתן לקרוא על המציאות של עולי אתיופיה בגוף ראשון, ללא תיווך, ובכך להרחיב את הבנתנו אודות עולמם ואודות האופן בו משתקפת החברה הישראלית דרך עיניהם.